חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

גם לנו זה קרה

גם לנו זה קרה… הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו. אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…

גם לנו זה קרה…
הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו.
אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…
אין צורך לחפור ולספר לכם על מה קרה מאז, אבל חשוב לנו לחלוק את מה שהיה ביום ראשון האחרון, החתונה!
כשהצעתי לישי נישואין לפני יותר משלוש שנים, שמחנו, התרגשנו, אבל לא כל כך ידענו מה עושים עם זה הלאה. בעיקר, כי לא ידענו איך לספר למשפחות, שקיבלו אותנו אמנם כל אחד וכזוג, אבל היה ברור שהיינו צריכים לעבור כולנו ביחד עוד דרך ארוכה…
כמובן שבזמן שעבר דיברנו על זה, ליבנו נקודות, השמענו ושמענו ורק זה היה שווה את כל הדרך הזאת.

לשמחתנו הרבה, המשפחות והחברים שלנו היו איתנו שם לפני שלושה ימים, והתרגשו ביחד איתנו.

אנחנו לא נוטים לפרסם פה יותר מדי (או בכלל…) אבל חשוב לנו לשים פה את הקטע שהחברים שערכו את הטקס הקריאו רגע לפני שבירת הכוסות:

"שבירת הכוס עוצרת את השמחה לרגע, כדי להזכיר כי אף שביתם הפרטי של הזוג נוסד זה עתה, עוד ישנם חורבן ורוע בעולם והשמחה אינה שלמה. על פי המסורת היהודית, דווקא השילוב שבין החגיגה לזכרון הוא שמעניק איזון לעולם.
כבר בתקופת חכמים, שבירת הכוס סימלה את האבל על חורבן בית המקדש וירושלים.
היום, שבירת הכוסות מסמלת משהו נוסף – את שבירת המוסכמות, את שבירת הסטיגמה, את ניתוץ הארון.
עד לא מזמן, טקס כזה בכלל לא היה אופציה. כשאתם הייתם ילדים, דוסים חמודים, היו לכם פחדים, ודברים שהסתרתם בלב, וחששות מהעתיד, וכל הטקס הזה היה בגדר חלום שאינו בר השגה. ומה שאתם עושים היום הוא גם מסר חזק לכולם – שאפשר לחלום, ואפשר להגשים, וצריך להעז. ולגלות שיש קבלה ויש הכלה ויש עולם שלם בחוץ שאוהב אתכם בדיוק כמו שאתם."

לחלקכם זה נשמע ונראה עכשיו תלוש, הזוי, "לי זה לא יקרה", אנחנו יודעים כי אנחנו היינו בדיוק שם.

הלוואי ונצליח עם הפוסט הזה לתת ולו למישהו אחד פה תקווה וכוחות להמשיך את המסע שלו, ולאהוב את עצמו בדיוק כמו שהוא..

משתפים | amichai rosenblat | yashimato

עמי ידע מאיפה הוא בא.

עמי ידע לאן הוא הולך. לכל מקום אליו פנה עשה זאת בחיוך נעים ובפנים קורנות. קולו שקט, צנוע, שיחתו נעימה. עמי בנה לו בית מלא באהבה.

קרא עוד »

הסיפור של עוז אפטקר

"הקורונה תוקפת בעיקר בלילות. במהלך היום אתה מרגיש טוב, אבל בלילות יש את הקטע של החום, כאבי הראש וכל הדברים האלה… לא ברור לנו עד הסוף איך נדבקנו"

קרא עוד »

לצערי נפלו בכתבה בעולם קטן מספר טעויות

בגליון הקודם (868, בראשית) פורסמה בעלון זה הכתבה "מחקר חדש: טיפולי המרה עשויים להפחית אובדנות". לצערי נפלו בכתבה מספר טעויות אשר עלולות להשאיר את הקוראים עם רושם שגוי לגבי המחקר המדובר ולגבי הקשר בין טיפולי המרה לאובדנות. קראתי את המאמר המדובר של ד"ר סולינס ואת המאמר נגדו יצא, ואבקש לתקן שגיאות אלו.

קרא עוד »

היום ישבתי במונית של אבא שלי ובכיתי.

אבא שלי הביט בי דרך המראה הקטנה שתלויה במונית שלו, וראיתי לו את זה בעיינים. ראיתי שכאב לו לספר לי על ההוא שקרא לו הומו וירק. חשבתי על זה, מה זה בשביל אבא לילד הומו לשמוע אדם מבוגר אחר מקלל אותו, תוך כדי יריקה, וקורא לו ״יא הומו״

קרא עוד »

שתפו את המאמר