יהונתן גיל רוסן ממן

מקובל לומר שחופש הביטוי אינו מתיר לאף אדם לעמוד באמצע אולם תאטרון ולזעוק ״שריפה״ אם אינו בטוח שישנה שריפה. כמובן, להרשיע אותו יהיה קשה. ועדיין, נסכים שמי שזועק ״שריפה״ בלב תאטרון מבלי שתהיה שריפה הוא זבל של בן אדם.

לדבר על התאמה מגדרית מותר. לדון בשאלה מה יביא לאדם יותר אושר, יותר בריאות, יותר ביטחון, יותר שגשוג, יותר עולם הבא – כל זה מותר.

לטעון שקיימת סכנה טרנסית – גם זה מותר, אם אכן יש סכנה טרנסית.
נניח – אם הייתה מזימה טרנסית לקעקע את אחת הרשויות השלטוניות במדינה כדי לכונן שלטון דספוטי, היה מוצדק לעמוד ולזעוק: ״סכנה! טרנסים!״.
או תתארו לכם שטרנסים היו עושים חרם על ילד סיסג׳נדר שבא ללמוד בבית הספר שלהם בגבעת שאול ומוציאים להורים שלו את הנשמה, פותחים דיון ציבורי בשאלת האנטומיה שלו וקובעים שאסור לו להשתייך למגדר שהוא מזדהה איתו, אלא למגדר שהם יקבעו עבורו. במצב כזה הייתי כותב בעצמי על גבי שלט ״זהירות!״ והולך להפגין נגד החלאות מגבעת שמואל. אההה. סליחה. מגבעת שאול אמרנו.

במדינת ישראל קל יותר לעבור טיפול המרה מאשר התאמה מגדרית. תניחו בצד את השאלה מה דעתכם על טיפולי המרה ומה דעתכם על התאמות מגדריות. הסיכון שאדם יעבור את אחד הטיפולים האלה שלא מתוך צורך, שלא מתוך שיקול דעת, שלא לטובת המטופל – אינו שווה. הפיקוח על תהליכי התאמה מגדרית – רב. הפיקוח על טיפולי המרה – מועט. לפני התאמה מגדרית אדם צריך לעבור ועדות. לקטינים מוצעים תהליכי התאמה מגדרית הפיכים. לפני טיפול המרה אדם צריך לקבל הפניה מהיועץ בבית הספר. לקטינים מוצעים טיפולי המרה הכוללים, לפעמים, רמות שונות של אלימות מינית שהיא חלק אינטגרלי מהטיפול. האם זה הפיך?

גם אני רוצה לקיים דיון תאורטי בשאלת גבולות חופש הביטוי. נניח שהיה ארגון שלם, כזה שתומכים בו כמה מראשי הציונות הדתית, שהיה מייבא טכניקות המרה מארגונים נוצריים באופן כל כך מטופש, שהיה אפשר למצוא במסמכים שלו שתורגמו לעברית תכנים שמי שמאמין בהם יינו יין נסך. ונניח שהיה טרנד כזה בקרב שמרנים בארץ, לייבא רעיונות מארצות הברית במבצע הכל כלול, לדחות עקרונות הלכתיים איתנים מחמת איוולת נוצרית פונדמנטליסטית. נניח שאותם שמרנים לא היו מתריעים ״זהירות! טיפולים מסכני חיים ללהט״בים!״, אלא הולכים ומפרסמים ספר המתריע דווקא מפני אותם טיפולים שאין שום סכנה ממשית שייעשה בהם שימוש מזיק למטופלים – ודאי לא פה בארץ.

עכשיו נניח שבמצב כזה הייתי עומד מחוץ להוצאת סלע מאיר וזועק בכל כוחי ״זהירות! טמטום! סכנה לזהות התורנית במדינת ישראל! מיסיון רפובליקני שיסודו בפלגים הכי מטומטמים שצמחו בכל תולדות הנצרות!״ – לכאורה היה מקום לטעון שהתבטאות כזו זכאית לחסות תחת חופש הביטוי. אבל הכותב איננו משפטן, אז אין לראות בדבריו חוות דעת משפטית. רק דיון תאורטי בשאלה האם ראוי לשקף את האמת הפשוטה, ששמרנות נוצרית פונדמנטליסטית איננה יהודית, איננה תורנית, איננה אברהמית, איננה אינטליגנטית, והארץ הזאת תקיא אותה מקרבה. ולהכיר בכך שלא כל אביגיל טובת שכל, ולא תמיד ראוי לומר עליה ״אשת נבל״ אלא סתם: ״נבלה״.

ונניח בצד את הדיון התאורטי. הערב ב-18:30 תתקיים הפגנה ברמת גן. אם להוצאת סלע מאיר יש החופש להפיץ אנטי ידע ולעשות את הקהילה הטרנסית שק חבטות, לנו יש החובה למחות.