לעדכונים על פעילויות ואירועים:

מצעד הגאווה בירושלים: גאווה ודעה קדומה

'להיות או לא להיות', יש שגורסים כי זו שאלה ויהיו אלו שיגידו כי זו כבר החלטה שנמצאת כבר בגוף השאלה. בסופו של עניין כלום אינו רלוונטי כי ההחלטה שרויה בלבו של מקבל ההחלטות עוד מראשיתו של ניצוץ הרעיון.

ישנה השאלה האם ללכת למצעד הגאווה. וקדמה לה השאלה האם לתמוך במצעד הגאווה. כמובן שמי ששואל את השאלה הראשונה אזי כבר דילג על השנייה וכבר פקח את עיניו ויודע את גריסתו בעניין התמיכה במצעדי הגאווה. אבל מה יעשה הבחור אשר המצעד תאווה לעיניו עקב ריבוי הצבעים והססגוניות שבו.

היאך מחליטים החלטה חשובה בעניין התמיכה. ומי תומך במי. הם בי או אני בהם או שהדבר פעול לשני הצדדים. מכאן ולכאן יהיו את אלו שיקפצו בראש ויאמרו כי דבר זה אינו שאלה כלל וכלל וכי הדבר פשוט לעילא ולעילא ומלכתחילה צריך ללכת ולהביע תמיכה.

אבל האם אותם אנשים החליטו החלטה זו כבר בראשית דרכם או שמא פקפקו בדבר הנ"ל עוד בראשית הימים ששוחחו אך עם לבם בנושאים כבדים אלו.

זכיתי לדון בדבר עם חברים סביב שולחן השבת העמוס בכל טוב וביינות משכרים עד בלי די ( אין היין הוציא מהם את דעתם החבויה ממני שכן זכיתי שיהיו גלויים עמי לפני ולפנים ). הדעות היו רבות וחלוקות ואין השני כפה דעתו על האחר. סך ניסינו להבין את המניעים של דבר כה עוצמתי במקום כה עדין ושברירי ומרובה מחלוקות עד בלי די. ולאחר דיון מעט ארוך ומהרגיל, כלל אינו מתיש ומעניין להפליא הבנו שהדעת רבות וחלוקות בנושא הנ"ל.

אי לכך ובהתאם לזאת נותרתי חלוק בדעתי האם ללכת או לא ללכת. והרגע ששאלה הזו ניזקה אל ירכתי מוחי תהיתי האם משהו השתנה אצלי. שהרי דילגתי על השאלה האם אני בכלל תומך במצעד שכזה.

אילולא הייתם שואלים אותי שאלה זו אך לפני שבעה ימי חול שבהם שבת אחת הייתי אומר ואף טוען שלא, איני תומך במצעד הגאווה עקב ריבוי סיבות שצצות ועולות מחמת סברות קדומות שנמצאות בלבי עוד מנעורי. אך מקרה שקרה גרם לי לשנות הדעה אל הקצה ולומר שהנני תומך. והיאך קרה הדבר?

סיפור שהיה:

עת שעבדתי בחנות, יום שגרתי ועליז במיוחד בינות מדפי הספרים נכנסה לקוחה בשנות השלושים לחייה בעלת מבטא שאינו מזוהה עם שום עדה שהיא ודרשה לקבל ספר בהנחה שלא הייתה זכאית לה. עקב סירובי הגברת החליטה כי עשר בבוקר היא שעה של ניבול הפה ועשיית טראומה לכל הלקוחות על ידי מעשה שעשתה. וזו התחילה לנבל את פיה כפי שעושות הדמויות בעולם הפנטזיה של 'משחקי הכס'.

האוזניים צרמו והלב דעך וברגע שאמרתי לה כי במידה ותוציא מילת גנאי נוספת מפיה אערב גומרים אחרים, לקחה רגילה ויצאה מהחנות. דלקתי בעקבותיה אל הרחוב ושם בחרה בשטף קללות אחרות וכשסיימה בחרה במילה מיוחדת:

"מי ומה אתה", היא אמרה. "סך הכל הומו".

עמדתי וצפיתי מנותק על המתרחש. אני עומד ברחוב הסואן של קינג ג'ורג'. מסביבי עשרות ומאות מטיילים ועוברי אורח והלה מחברת אותי לעצמי הפנימי שלי שבורח פעמים רבות מגופי. ובעוד הגברת נעלמת בין ההמון מהדהדת המילה 'הומו' כמהלומת תוף באוזניי. ובאותו רגע בודד הבנתי דבר חשוב. לא משנה מה היא דעתי האישית בנוגע למצעדי הגאווה ( על כל גווניו ) לכו ועשו אותו. לכו תראו לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר. כדי לספוג ולהעז. כדי לקבל שוויון זכויות מלא. כדי להפיץ אהבה. כדי להראות שאנו בוראים משהו חדש. שמחוקקים חוק נוסף כי המילה הומו היא לא גנאי, היא ברכה.

לכו ותגרמו לעולם שינטוש את גאוותו שלו ואת דעותיו הקדומות.

ולבי ותודתי אליכם

צחי

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.