בשבת פרשת בלק התכנסנו חברי הקשת הסרוגה של באר שבע לשבת משותפת

בשבת פרשת בלק התכנסנו חברי הקשת הסרוגה של באר שבע לשבת משותפת. כדי לאפשר את השבת שניים מחברי הקבוצה הגרים בבאר שבע אירחו בבתיהם את מי שגר מחוץ לעיר (יש בקבוצה חברים מכל רחבי הנגב). בסעודת ליל שבת שהחלה בשעת החזרה מבית הכנסת נהנינו ממטעמים שהכינו חברי הקשת ומהשלמות נוספות בחסות 'חברותא'. אמנם התישבנו לשולחן בשמונה וחצי בערב אך בתום הסעודה המשכנו לעונג שבת של משחקים, נשנושים ושחנ"שים ולישון הלכנו אחרי שתים וחצי בלילה.

בשבת פרשת בלק התכנסנו חברי הקשת הסרוגה של באר שבע לשבת משותפת. כדי לאפשר את השבת שניים מחברי הקבוצה הגרים בבאר שבע אירחו בבתיהם את מי שגר מחוץ לעיר (יש בקבוצה חברים מכל רחבי הנגב). בסעודת ליל שבת שהחלה בשעת החזרה מבית הכנסת נהנינו ממטעמים שהכינו חברי הקשת ומהשלמות נוספות בחסות 'חברותא'. אמנם התישבנו לשולחן בשמונה וחצי בערב אך בתום הסעודה המשכנו לעונג שבת של משחקים, נשנושים ושחנ"שים ולישון הלכנו אחרי שתים וחצי בלילה.

גם ארוחת הצהריים נמשכה הרבה יותר משסעודת שבת אמורה להמשך בגלל שהיה לנו קשה להפסיק לדבר, לשחק ולהנות ביחד. לטובת העייפים פרשנו לשנ"ץ קצרה שלאחריה, כשחום היום נרגע מעט, יצאנו ברגל לטיול שבת קצר בעיר העתיקה של באר שבע. סיימנו את השבת בסעודה שלישית בה אכלנו משאריות הכיבוד של אירוע 15 שנה לחברותא ובהבדלה שהתחילה הרבה אחרי צאת השבת.

היתה שבת כיפית ומגבשת שנתנה לכולנו אפשרות להכיר יותר לעומק ממה שמתאפשר בשעתיים וחצי-שלש של מפגש פעם בשבועיים. לאור דרישת הקהל אנחנו כבר חושבים על שבת הקשת הבאה…

בתמונה חצי מהמשתתפים שנשארו עד לאחר ההבדלה.

החלמה מחורבן

ככל שאנשים נמצאים במצב נפשי גרוע יותר, עמידותם ללחצים פוחתת. כשאנשים מדוכאים או סובלים מטראומה ומחרדה – קשה להם יותר להכיל חוסר הסכמה ודעות מגוונות

קרא עוד »

במשך שישה שבועות כמהתי לילד

זו האמת הפריווילגיות שלי. בין הילד השלישי לרביעי עברתי לידה שקטה, כזו שהשאירה אותי ריקה וכמהה. שישה שבועות של חוסר גדול, של ריק. (לאחריהם תשעה חודשים מהולים בחרדה אבל זה כנראה לפוסט אחר)

קרא עוד »

שתפו את המאמר