ט״ז באייר ה׳תשפ״ב (17 בMay 2022)

ברגע שראשי המערכת לא מוכנים לטפל בבעיה, הפתרון יגיע מהשטח

זאב שביידל


בשנת 2002 הרחוקה, ישי מאיר ואני, ניהלנו יחד את הפורום "גייז דתיים" באתר "ואללה". בהתחלה עשינו זאת מתוך חיפוש נואש וכדי להבין, האם אנחנו בודדים בעולם. ודי מהר התברר שיש עוד הרבה אנשים כמונו, בכל המגזרים של החברה הדתית ואת חווייתם ניתן לתאר- בגדול- כסבל בל יתואר.

התחלנו בהתחלה להיפגש בינינו, ומאוחר יותר, להיפגש עם הרבנים. לקח מעט זמן- אבל הבנו, שלרבנים אין תשובה ואין מענה בשבילנו. הם די אמרו לנו את זה- חלק ישירות, וחלק בהתחמקות כזו או אחרת. היו כאלה שנשברו מזה, היו כאלה שהמשיכו לחפש בכוח- והיו גם כאלה, ואני ביניהם, שהבינו שצריך לחולל שינוי ולא לחכות לרבנים. בין היתר, יצאנו בהמונינו למצעד הגאווה בירושלים ב- 2016, אחרי "נאום הסוטים" של הרב לוינשטיין.

מאז, כבר ניתן לומר בבירור את הדבר הבא. הציונות הדתית התפצלה- לא היום ולא בגללנו. אבל גם בגללנו. היום, היא נמצאת אפילו משני הצדדים של המתרס הפוליטי- וההבדל בשום אופן אינו בין "שמאל" ל"ימין". ההבדל הוא בין אנשים שלא מפחדים להתסכל על התורה ולהגיד שהיא תורת חיים ושעלינו לחיות אותה מתוך המציאות- לאלו שמתעקשים לא להכיר במציאות שמקשה על התורה. לחלק הזה שייך מאיר סיידלר- והוא לפחות מספיק ישר אינטלקטואלית, כדי להגיד לנו בפנים שהוא מוכן לזרוק אותנו, את כל הלהט"בים הדתיים, מתחת לגלגלים – ואולי מעדיף לעשות זאת. התשובה שלו מזכירה לי משפט די מדהים, שכתב לאחרונה, בהקשר אחר, הרב אברהם וסרמן במאמר בנושא של שינוי מדיניות הגיור. הוא כתב "זה לא הוגן לבוא לרבנים ופוסקי ההלכה, בדרישה לפתור את הבעיות שלא הם יצרו" (תחשבו על תגובה מקבילה של שר הבריאות, למשל : "זה לא הוגן לבוא בדרישות למערכת הבריאות, שהיא תטפל במגיפת קורונה, שלא היא יצרה").

אז יקרה דבר מאד פשוט. ברגע שראשי המערכת לא מוכנים לטפל בבעיה, הפתרון יגיע מהשטח. בגלל זה קיימת הקהילה הדתית הגאה. בגלל זה אנחנו מקימים קבוצות דתיות של חברותא ובת קול ומרכזים למאבק ב"טיפולי" המרה. בגלל זה אנחנו יוצאים מהארון, ומקימים זוגות ומשפחות- כי אף אחד לא יפתור לנו את בעיית הבדידות שלנו! בגלל זה אנחנו פונים לרבנים, ולאנשי ציבור ואומרים להם- אנחנו כאן ! נא להתייחס !
בעיניי, כאן הטעות גם של ישי מאיר וגם של אבישי מזרחי- שניהם אנשים יקרים ונפלאים. אולי הם עדיין מאמינים שאם ד"ר סיידלר ושכמותו, ילמדו עוד פעם על הסבל הנוראי של הלהט"בים הדתיים, על אחוזי האובדנות, על הסכנה שבהשלכת אורח החיים הדתי, על זה שניסינו את כל מה שאפשר, כולל "טיפולי" המרה ונישואין ופרישות ומה לא- יתרכך ליבם. לא, הוא לא יתרכך. היותר ישרים ביניהם אולי יהיו מוכנים לא להאשים אותנו בסבל שלנו (תודה רבה באמת !!!), אבל לא לקדם שום דרך ממשית שתסייע בהכלה ותכוון את הלהט"בים הדתיים לא רק ל"מה לא" אלא ל"מה כן"

מצרף כאן תמונה מ"שבת חברותא" האחרונה. בשבת אחת שלפניה נרשם שיא הנוכחות של 100 גייז דתיים ודת"לשים. בשבת האחרונה, לעומת זאת, שיא הנוכחות הזה כבר נשבר ל- 180. זה המצב וזו התשובה האמיתית- למאיר סיידלר ולכל המקטרגים האחרים!

בעזרת ה' נעשה ונצליח

מאמרו של ד"ר מאיר סיידלר

התגובה של הרב אבישי מזרחי

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה.

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה.
רובנו מאמין שלהיות דתי זה קודם כל ״ואהבת לרעך כמוך״ (גם זה בפרשת ״קדושים״ כבוד הרב).
רובנו סולד משנאת אחים, וזוכר על מה חרב הבית ומה הביא אותנו לגלות.
להיות דתי זה מורשת, מצוות בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, או לתלמידו.
זה לסור מרע, לעשות טוב, לרדוף רק אחר השלום, ולהאמין בצדק. גם אם הוא לא תמיד נראה לעין.
זה לקדש את היופי שבכל פלא בריאה – גם אם אנחנו לא מבינים אותו, והוא לא מסתדר לנו עם תפיסות מיושנות.

קרא עוד »

יזכור

יזכור.
יזכור עם ישראל את רועי, השם הבדוי בו נודע לרובנו, שבשבת פרשת "נח" ירה בעצמו למוות בבסיס. יזכור עם ישראל את שידעתי רק אני כמעט, שמטפל ההמרה אמר לרועי- "שינוי או מוות". ורועי לא הצליח להשתנות. והוא מאוד רצה. ואם אין שינוי, יש מוות.

קרא עוד »

גם לנו זה קרה

גם לנו זה קרה…
הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו.
אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.