זאב שביידל
בשנת 2002 הרחוקה, ישי מאיר ואני, ניהלנו יחד את הפורום "גייז דתיים" באתר "ואללה". בהתחלה עשינו זאת מתוך חיפוש נואש וכדי להבין, האם אנחנו בודדים בעולם. ודי מהר התברר שיש עוד הרבה אנשים כמונו, בכל המגזרים של החברה הדתית ואת חווייתם ניתן לתאר- בגדול- כסבל בל יתואר.
התחלנו בהתחלה להיפגש בינינו, ומאוחר יותר, להיפגש עם הרבנים. לקח מעט זמן- אבל הבנו, שלרבנים אין תשובה ואין מענה בשבילנו. הם די אמרו לנו את זה- חלק ישירות, וחלק בהתחמקות כזו או אחרת. היו כאלה שנשברו מזה, היו כאלה שהמשיכו לחפש בכוח- והיו גם כאלה, ואני ביניהם, שהבינו שצריך לחולל שינוי ולא לחכות לרבנים. בין היתר, יצאנו בהמונינו למצעד הגאווה בירושלים ב- 2016, אחרי "נאום הסוטים" של הרב לוינשטיין.
מאז, כבר ניתן לומר בבירור את הדבר הבא. הציונות הדתית התפצלה- לא היום ולא בגללנו. אבל גם בגללנו. היום, היא נמצאת אפילו משני הצדדים של המתרס הפוליטי- וההבדל בשום אופן אינו בין "שמאל" ל"ימין". ההבדל הוא בין אנשים שלא מפחדים להתסכל על התורה ולהגיד שהיא תורת חיים ושעלינו לחיות אותה מתוך המציאות- לאלו שמתעקשים לא להכיר במציאות שמקשה על התורה. לחלק הזה שייך מאיר סיידלר- והוא לפחות מספיק ישר אינטלקטואלית, כדי להגיד לנו בפנים שהוא מוכן לזרוק אותנו, את כל הלהט"בים הדתיים, מתחת לגלגלים – ואולי מעדיף לעשות זאת. התשובה שלו מזכירה לי משפט די מדהים, שכתב לאחרונה, בהקשר אחר, הרב אברהם וסרמן במאמר בנושא של שינוי מדיניות הגיור. הוא כתב "זה לא הוגן לבוא לרבנים ופוסקי ההלכה, בדרישה לפתור את הבעיות שלא הם יצרו" (תחשבו על תגובה מקבילה של שר הבריאות, למשל : "זה לא הוגן לבוא בדרישות למערכת הבריאות, שהיא תטפל במגיפת קורונה, שלא היא יצרה").
אז יקרה דבר מאד פשוט. ברגע שראשי המערכת לא מוכנים לטפל בבעיה, הפתרון יגיע מהשטח. בגלל זה קיימת הקהילה הדתית הגאה. בגלל זה אנחנו מקימים קבוצות דתיות של חברותא ובת קול ומרכזים למאבק ב"טיפולי" המרה. בגלל זה אנחנו יוצאים מהארון, ומקימים זוגות ומשפחות- כי אף אחד לא יפתור לנו את בעיית הבדידות שלנו! בגלל זה אנחנו פונים לרבנים, ולאנשי ציבור ואומרים להם- אנחנו כאן ! נא להתייחס !
בעיניי, כאן הטעות גם של ישי מאיר וגם של אבישי מזרחי- שניהם אנשים יקרים ונפלאים. אולי הם עדיין מאמינים שאם ד"ר סיידלר ושכמותו, ילמדו עוד פעם על הסבל הנוראי של הלהט"בים הדתיים, על אחוזי האובדנות, על הסכנה שבהשלכת אורח החיים הדתי, על זה שניסינו את כל מה שאפשר, כולל "טיפולי" המרה ונישואין ופרישות ומה לא- יתרכך ליבם. לא, הוא לא יתרכך. היותר ישרים ביניהם אולי יהיו מוכנים לא להאשים אותנו בסבל שלנו (תודה רבה באמת !!!), אבל לא לקדם שום דרך ממשית שתסייע בהכלה ותכוון את הלהט"בים הדתיים לא רק ל"מה לא" אלא ל"מה כן"
מצרף כאן תמונה מ"שבת חברותא" האחרונה. בשבת אחת שלפניה נרשם שיא הנוכחות של 100 גייז דתיים ודת"לשים. בשבת האחרונה, לעומת זאת, שיא הנוכחות הזה כבר נשבר ל- 180. זה המצב וזו התשובה האמיתית- למאיר סיידלר ולכל המקטרגים האחרים!
בעזרת ה' נעשה ונצליח
