אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל
נקודת מפגש, כיכר ציון, שגרה.
* הערב היה שונה מערבים רבים אחרים. הערב לא החזקתי את הדגל הרבה ולכן לא הרגשתי את מלוא כובד האחריות שאני מרגיש בדרך כלל. זה היה מוזר אך גם מרענן. היו לי הזדמנויות לפתח שיחות אחרות עם אנשים אחרים, ולפעמים גם על נושאים אחרים ופחות סביב הדגל. הכל חשוב, אבל זה היה שונה ללא ספק.
* כמעט ערב שלם, בצורה קיצונית יותר מבעבר, ביליתי בשיחה עם בחור חרדי עקשן. אמנם היה לו תמיד חשוב להדגיש שהוא מכבד אותי כבן אדם ולא צריך להפלות אותנו בקבלה לעבודה וכו' *אבל* וכו' וכו' וכו'. הוא תמיד סייג את עצמו, לא משנה אם זה היה דיון דתי, חברתי, מיני, פסיכולוגי – הוא תמיד לא קיבל את העמדה שלי אבל תמיד המשיך לשוחח ולהקשיב. לדוגמה, הוא לא היה מוכן לקבל את האפשרות שיש גברים שנמשכים לגברים שמסוגלים לא להגיע לחדירה, אפילו שאמרתי לו שאני מכיר כאלה. בין השורות הבנתי שהוא בעצמו חווה משהו כזה אבל לצערי יכול להיות שזה היה סביב תקיפה מינית ולא בהסכמה. בסוף הערב הוא איחל לי "לפתוח את הראש" אז איחלתי לו את זה בחזרה, ויצאתי עם תחושה שגם אם ממש לא "השתכנענו" – משהו טוב ייצא מזה ונתתי לו חומר למחשבה.
* תמיד נחמד שניגשים תיירים כדי לתמוך. ניגשה אמריקאית מבוגרת שסיפרה שהיא מקליפורניה ואמרה שהיא תומכת בקהילה הלהט"בית ולא היה לי מה להגיד מלבד תודה.
* דיברו אתי זוג הטרואיות לא דתיות שהתעניינו מאוד בלהט"ב בחברה הדתית, ואיך זה, ואם יש התקדמות ועל הסיפור שלי. הן בעצמן בנות ברית ויש להן חברות וחברים להט"בים, אז שימח אותם לראות אותנו שם. אחת מהן אמרה שהיא ראתה את הגוש הדתי צועד השנה במצעד בירושלים וזה עשה לה סוויץ' בראש של "היי, גם זה אפשרי וקיים". אני חושב שזה המסר הכי עצמתי שחשוב לי להעביר, וכתבתי אותו כאן מספר פעמים.
אנחנו כאן. ואנחנו גם נישאר 
נ.ב. היה לי הכבוד והעונג להכיר את Meir Bar, מהסרט הדוקו המטלטל והחשוב 'ידיד נפש', וקיימנו שיחה ארוכה ומרתקת על העולם החרדי לעומת העולם הדתי-לאומי, סיפור הסילוק שלי מישיבת ההסדר על רקע זה שאני הומו וגם קצת פוליטיקה. אם אתם רוצים להכיר אנשים מעניינים – כיכר ציון זה המקום 
שבת שלום!
