
לימוד וסדר ט"ו בשבט | 6.2.23 | 'דָּרְשֵׁנִי'
בט"ו בשבט נהגו לעסוק בהלכות מצוות התלויות בארץ
תחום מרכזי של חברותא הוא יצירת קהילה להט"בית דתית חזקה המוכיחה כי אין שום צורך לוותר על אף אחת מהזהויות המרכיבות אותנו – הזהות הדתית, המינית והמגדרית בשביל להמשיך ולהאמין, ללמוד תורה ולעבוד את הבורא.
אחד הדברים שמאחדים, בונים ומעצבים קהילות דתיות בארץ ובעולם הוא לימוד התורה. ולכן, תוכנית 'דרשני' באה לשמש כמרחב ללימוד תורה ללה"טבים, למצוא את עצמינו בתורה, לבטא את עצמנו בצורה המלאה בחלל בית המדרש, ללמוד וללמד.
בכל חודש יערכו שני מפגשים, מפגש שיעורים ממרצה אורח, רב או רבנית, ומפגש לימוד בחברותות סביב דף מקורות שיוכן על ידי אחד מחברי הקבוצה.
שילוב של שני מפגשים אלה בתוכנית אחת משיג שני רצונות של משתתפי קבוצה: ללמוד וללמד תורה, ולשמוע שיעורי תורה מדמויות משמעותיות במגזר.
בט"ו בשבט נהגו לעסוק בהלכות מצוות התלויות בארץ
חברותא מזמינה אתכםן לערב נוסף בתוכנית דרשני, הפעם לימוד בהנחיית מנחם גורן!
נפתח בקריאה משותפת בתהילים ק"ב ודרך זה נלמד על החיבור שלו בין חורבן לגאולה.
הפעם לימוד משותף בהנחיית שי ברמסון!
הנדסה גנטית – מותר או אסור? האם בשר מתורבת הוא באמת בשר? והאם גולם יכול להשלים מניין? ננסה להתחיל להשיב על השאלות האלה לאור המקורות.
"זה מי שאני, אני לא יכול להשתנות. האם אהיה תמיד ב'חוב' בגלל זה כלפי הקב"ה? זה לא הוגן"
האם אנחנו חיים בעולם עם יותר תודעה של משפט או יותר תודעה של ברית עם הקב"ה? אתמול במפגש השני של 'דָּרְשֵׁנִי' למדנו בחברותות על המתח הזה. חז"ל לא התביישו מהשאלה הזאת כשהם ניסו להבין את הכתוב "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט".
חודש אלול ועשרת ימי תשובה מרגישים לפעמים רחוקים, לא-קשורים לחוויית היום-יום שלנו. על אף שיש שנים בהן יש לנו פנאי להתרכז בחשבון נפש ובחזרה בתשובה, בהרבה שנים אחרות שגרת היום יום שלנו לא מאפשרת לנו להתרכז בנושאים הללו.
למדנו עם הרבנית נחמה גולדמן־ברש מדרשי אגדה על בריאת האדם. בחלק מהמדרשים חז"ל התמודדו עם לשון הרבים של הפסוק 'בצלמנו כדמותינו' ועל הדרך גילינו אפשרות חדשה של שותפות האדם במעשה בראשית.
אתמול התאספנו לעוד ערב לימוד מוצלח של דרשני. לאחר הקדמה קצרה, התחלקנו לחברותות כדי ללמוד על גישתו ההלכתית של רבן גמליאל דרך המשניות השונות. ראינו שכבר במשנה הראשונה של הש"ס, בסיפור של רבן גמליאל ובניו, יש שני דברים שמייחדים את דרכו.
בעקבות מסעו של אברהם לכנען חשבנו על החוויות והמסורות שלנו על נדודים והתגלות. דברנו על היכולת לפרש מחדש שוב ושוב רגע מכונן אחד: המסע במדבר. זה היה עונש על חטא המרגלים, דרך לחמוק מעימות, נסיון קשה מנשוא בחיים ללא עצמאות או יציבות. ובנביאים יש עוד חלק לסיפור: המדבר הוא גם ערש האהבה של ישראל והקב"ה, רגע של אמון, השענות והתמסרות ללא גבול וללא הסחות דעת.
המבט מופנה פנימה אל ליבו של האדם, אל האור הגנוז בו. הדלקת הנר, נר איש וביתו מציתה בנו אור חדש בכל פעם ופעם.
גילינו שישנו שוני משמעותי על סיפורם של רבי עקיבא ורחל בין הגרסה הארצישראלית לגרסה הבבלית, בפרט מה התפקיד של רחל (או "האשה" באחד הסיפורים).
מה יש לתורתנו הקדושה שניתנה לפני 3500 שנים לומר על נושא חדש כהנדסה גנטית?
"תפילה לעני כי יעטוף".
כבר מהפסוק הראשון אנחנו מבינים שהמשורר נמצא במצוקה. יש כאן חורבן ובסוף, "לדור האחרון", יש גם גאולה. אבל מי זה המשורר? האם זה דוד המלך?, באיזו מצוקה מדובר? ייתכן שזאת נבואה לעתיד של עם ישראל, לדברים הקשים שעומדים עלינו בכל דר ודר?.
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים