מי הזוג הזה? ככה הם מגדלים ילדים? איך הם מחנכים אותם ככה?! אלו השאלות שעלו בראשי כשצפיתי בפרק הראשון של אמא מחליפה. ותתפלאו, אני לא מתכוון לזוג ההומואים הדתיים המקסים, אלא דווקא לזוג הסטרייטי.
צריך להודות למפיקים ולבמאי הסדרה שהביאו את הנושא הטעון הזה בצורה רגישה ועם זאת לא מתנצלת. איש לא קיבל הנחות: לא דינה ברדה, שמאחורי החיוך שלה מסתתרות דעות מיושנות ומאוד לא נעימות; וגם לא איאן צ'סר-טרן שמשאיר כל יום את בן זוגו דניאל עם הילדים (המתוקים!), והולך ללמוד תורה. גם הפעם הוא השאיר את דניאל לטפל בילדים – וגם בדינה המרדנית.
כל היצרים, התחושות הקשות והמחלוקות יוצאים החוצה בפרק הזה, ודינה מגלה לחרדתה שהקיבוצניקים בקיבוץ אורטל מקבלים את תופעת האבא + אבא של איאן ודניאל בסובלנות משועשעת. בדיחות ה"קוסקוס" ומבוכת ה"קרמבו" לא מעיבים על התחושה הכללית שהקיבוץ הפך למקום שיודע לקבל את השונה בצורה נעימה. רק הדרוזים, שרומזים לאיאן שדינו מוות, מקלקלים את האידיליה, ומצליחים סוף כל סוף למחוק את הצחוק המתגלגל (והקצת מייגע) שלו.
בחזרה לניו-ג'רזי: דינה ממש לא משתפת פעולה עם דניאל ועם אורחות חיי משפחת צ'סר-טרן, ומדגמנת שיאים של חוסר סובלנות כלפי האחר והשונה. דניאל, יש לומר, מגיב להתנהגותה של דינה כמו שהוא מגיב להתנהגות ילדיו: בסובלנות אין קץ. אף על פי כן, הוא מודה שהסרבנות העיקשת של דינה פוגעת בו.
איפשהו באמצע הפרק הדברים מתחילים להשתנות לטובה: דינה מתחילה לגלות בדניאל ובמשפחתולוגיה היוצאת דופן גם צדדים יפים. איאן סורג כיפה, צוחק צחוק מהדהד ומקרב את שלמה לדת.
יש הרבה רגעים מיוחדים בפרק הזה: ההלם המוחלט של דינה כאשר היא מבינה להיכן נקלעה; ההלם של ילדיה כאשר הם מבינים את אותו הדבר; סרט החתונה המרגש של דניאל ואיאן; שלמה הקיבוצניק המסוקס שמודה שהוא מזמן "מחוץ לארון" בנוגע להתקרבותו לדת; ועוד ועוד.
צפיתי בפרק יחד עם בן זוגי שיחיה, ושמחתי לראות על המסך, בפריים טיים, זוגיות גאה ודתית שהיא מאוד בורגנית, מאוד רגילה ומאוד "סטרייטית". במילים ובעיקר במעשים דיגמנו איאן ודניאל שותפות אמתית, מורכבת ולא פשוטה, אך מקסימה וכובשת.
החלק השני של "אמא מחליפה" ישודר בשבוע הבא ביום ראשון, ואתם מוזמנים להצטרף לעלילות שתי המשפחות כדי לראות את שלמה נותן לאיאן פרח (לזוועתה של דינה), ועוד מיני תופינים כאלו.
אל תחמיצו.
—–
לעוד ביקורות וטורים בעקבות הפרקים:
יעל משעלי, ynet יהדות – לחצו כאן
נעה רובין, nrg תרבות – לחצו כאן
תגובה אחת
אני לא יכול לומר ששמחתי לראות את הפרק הזה. הפרק הזה ציער אותי מאד. גם אם יהיה "הפי אנדינג", עדיין מדובר בהומופוביה מצערת, שאין לי ספק שאימהות רבות הנהנו בהבנה לנוכח סלידתה של הסטרייטית דינה (הכל כך דו פרצופית) מהזוג ש"צריך להחזיר לארון ולזרוק את המפתחות לים".
אותי מפחיד לגבי אלו שיסתפקו בפרק הראשון ולא ממש יעניין אותם לראות את הסיפא של הפרק.
אני מאחל לדינה ילד הומו. גם בשבילו – אני חושב שמדובר באחלה חיים. ובשבילה – אחלה שיעור לחיים.