לעדכונים על פעילויות ואירועים:

בין קודש לחול? – על ההצגה "18 קודש"

מתוך ההצגה "18 קודש"
מתוך ההצגה "18 קודש"

18 קודש. דרמה. בבית מדרש, בזמן הקצר שנותר עד לכניסת השבת, פגישה מחודשת בין שני חברים לספסל הלימודים קורעת אותם בין תשוקתיהם לבין עולמם האמוני, בין אהבתם הארצית לבין אהבת השם.

כתיבה: אהוד עזריאל מאיר
בימוי: מיה גרניט
עיצוב חלל ותלבושות: גל אמיר
עיצוב תאורה: מירב סדלינסקי
משתתפים: דורון בן דוד, אהוד עזריאל מאיר.

ההצגה הוצגה בפסטיבל סמול במה, שנערך בתאריכים 31.10.05 עד 3.11.05 בבניין מקסיקו שבאוניברסיטת תל אביב.
הנה ביקורת שפורסמה על ההצגה:

"היה שווה לראות", אור גולדמן (16/11/2005)

"18 קודש" מאת אהוד עזריאל מאיר ובבימויה של מיה גרניט, עוסקת בקונפליקט הגדול בין קודש לחול, כפי שהוא נחשף אצל שני חברי ילדות, הנקרעים בין דרישות הדת והאמונה באל, ובין אהבתם אחד לשני. שמה של ההצגה לקוח מ-18 הדקות שעל פי האמונה היהודית מפרידות בין ימי החול לשבת, וכל יהודי מאמין יכול לראות בהן קודש או חול לפי בחירתו. התפאורה היתה פשוטה מאוד אך מייצגת, ובמקביל להתפתחות המחזה הוקרנו על הבמה גם פסוקים רלוונטיים, שהעבירו את המסרים בצורה טובה מאוד. המחזה עצמו לא היה אחיד, הן ברמת הטקסט, והן ברמת המשחק. הטקסט, בכמה מקרים, נשמע מאולץ, ספרותי מדי ו"כתוב מראש", וכל ההתחלה מרגישה מעט כמו אוטו ישן שמנסה לסחוב בעלייה, עם משחק חסר אנרגיות, ופעולות שלא תמיד מובנות לחלוטין.

רק בהמשך, כשמגיע ה"קרשנדו" הגדול של ההצגה, מעט במפתיע אחרי ההתחלה החלשה, הכל מתקתק כמו שצריך, ובאמת מצליח לגעת ואפילו לצבוט קצת. השחקנים עושים עבודה לא רעה, ולא נרשמה שום החלקה לכיוון האובר דרמטי והמתבקש – נשיקה בין שני הגיבורים, לדוגמה, לא הייתה מתאימה. הכל משוחק בעדינות, בצניעות, ועובד טוב. רעיון טוב ומחזה לא רע, ולמרות זאת מדובר בבוסר. עם קצת שיפוץ כללי לכל האספקטים, אפשר היה להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר, אך בסיכומו של דבר – היה שווה לראות.

מתוך http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=3625

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.