קיבלנו את דף המקורות, והנושא הפעם היה מעניין מאוד, הנושא של לשקר לגבי הדייטים שיצאתי איתם. נזרקתי בזכרוני שנים אחורה, כאשר יצאתי לדייט עם בחור חמד, אני הייתי יותר מידי בארון, וכאשר הסתובבנו בתל אביב (כן בתל אביב!) פגשנו לפתע מכר שלי מהעבודה. תוך שתי שנית בדייט שלי הפך להיות בן דוד שלי. כן, שיקרתי לגביו. וגם בלי סיבה. לא הייתי צריך להציג אותו בכלל.
הוא נפגע מאוד, והדייט נגמר כמה דקות לאחר מכן. והוא לא הסכים לצאת שוב.
מצד אחד התאכזבתי מחוסר הקבלה שלו, הוא ידע שאני בארון, והיה צריך להבין אותי. מצד שני, אני מבין את הצד שלו בו לא נעים לחיות בשקר.
לכן ניסיתי לחשוב עם איזה צד אני מזדהה יותר אברהם ויצחק או רבקה ושרה. אני חושב שהזדהתי יותר עם הגברים, אני לא חושב שהם רצו לשקר. ולהם היה לא פחות קשה להעמיד פנים לראות את אהבת חייהם נלקח מהם.
זה לא שאני ממליץ לשקר, אני פשוט מבין למה זה קרה.
אבנר

—

אצלנו בשולחן שבת הדיון הלך מהר מאוד לשאלה היות מהותית האם אפשר להשוות את חיינו לחייהם של האבות והאמהות. אני ייצגתי את הצד שאמר שאין בכלל קשר, איך אפשר להשוות את את המצב של אברהם שחושש לחייו אלינו שאנו מחליטים להגן על עצמינו אך לא ממצב כל כך קיצוני. אני לא נכנס לדיון על תורה בגובה העיניים כן או לא, זה לא הדיון. הדיון העלה סוגיות חשובות ועזר לדיון להתחבר גם לפן הדתי שלי וגם לפן ההומואי שלי ושילב את שניהם ביחד. תודה רבה, מחכה לדף הבא.

שמואל

—

הארוחה עם חברותא הבאה תהיה בשבת חנוכה פרשת מקץ,
אתם עושים ארוחה, אנחנו מביאים את נושא השיחה.
להצטרפות שלחו מייל עם פנייה בנושא:
"הצטרפות לארוחה עם חברותא"
info@havruta.org.il