שי אור הרשקו

התקופה האחרונה מעלה בי הרבה מחשבות.

בעיקר על משפט שאמר אלוהים כשברא את האדם הראשון:

"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב יח)

אני חושב על זה שעם הזמן, נהיינו יותר מרק אדם וחווה. ככל שיש יותר בני אדם, ככה יש גם יותר גיוון חיצוני ופנימי, דעות וצורת מחשבה שונות. אך לפני זה, הנה כמה מילים על שנאת חינם:

תדמיינו שבית המקדש השלישי היה בנוי כבר עכשיו, ממש כאן במדינת ישראל! אבל בכניסה אליו היה כתוב לדוגמא שאנשים שנולדו עם נקודות חן צריכים להתפלל בחלק האחורי של החדר ולא יכולים לגעת ולקרוא בספר התורה או לשיר את מזמורי התפילות יחד עם שאר המתפללים גם אם הם יתפללו עם הכי הרבה כוונה שיש. עכשיו תדמיינו את אותו אדם פשוט וטוב, שלא עשה שום דבר רע אבל במקרה יש לו נקודת חן, רוצה להתפלל ביחד עם כולם. וכולם מקללים אותו, רודפים אחריו וצועקים עליו ללכת לחלקה האחורית של בעלי נקודות החן בבית המקדש, ואם לא יעשה זאת – יסולק לתמיד. מה תחשבו על זה? זאת שנאת חינם.

בחברה שבה א.נשים על הקשת הטרנסית מסולקים מבית הכנסת רק כי רצו להתפלל כמו שנשמתם ביקשה ולא כפי שציווה גופם (ומופלים בתחומי העבודה / לימודים / משפחה / זוגיות ומיניות בגלל סיבות דומות) – זאת שנאת חינם.

בחברה בה א.נשים על הרצף הביסי עדיין יצטרכו לבחור רק "סוג אחד" של א.נשים לצאת איתם רק כדי שלא ייתפסו כ-"מבולבלים" או "בוגדניים" – זאת שנאת חינם.

בחברה בה נשים טרנסג'נדריות ונשים בכלל מקבלות מבטים והצעות מגונות, ומסתכלים עליהן כמו חפץ שעשועים רק כי הן נשים – זאת שנאת חינם.

בחברה בה זוג לסביות / הומואים לא יוכלו להירשם כנשואים.ות לבחירי ליבם ונשמתם וכהורים לילדה או ילד משלהם, רק כי "ילד צריך אימא ואבא" – זאת שנאת חינם.

בחברה בה יש אלימות מכל סוג שהוא, הטרדות ואפליות כלפי כל מי שאינו גבר סטרייט לבן ועשיר – זאת שנאת חינם. ויש לצערי עוד הרבה דוגמאות…

אם היינו חיים בתקופת בית המקדש, רוב הסיכויים שהיינו מקבלים בדיוק אותו יחס. אני מרגיש שאנחנו לא השתנינו הרבה מאז ושהחברה העולמית בכלל והישראלית בפרט לא למדה הרבה מהחורבן, גם היום ניתן לראות זאת.

אבל למרות הכל, אני משתדל לשמור על אופטימיות. הפעילות ב-"חברותא" מעבר להתחזקות בדת, הפכה אותי גם לאדם טוב יותר כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי. זאת חוויה מרפאת של ממש, ואנחנו מתקרבים לעידן חדש של ריפוי כשהשילוב בין דת ללהט"ב עוזר לי אישית, בתור שי אור, לחיות חיים מאוזנים ומאושרים הרבה יותר ולאהוב את עצמי בתור גבר טרנסג'נדר כמו ש-ה' ברא אותי.

אנחנו צריכים לרפא ולא להכאיב.

אנחנו צריכים לאהוב ולא לשנוא.

אנחנו צריכים לפתוח את הראש, לתת מקום.

ואם רק נדע להסתכל מעבר לגוף ומגבלותיו ולזכור שיש נשמה מאחוריו, שמרגישה הכל ולא תמיד יכולה להראות זאת – להט"בפוביה, אייבליזם וגזענות יתחילו להיעלם כבר מעצמם. ואז, רק אז, נוכל באמת להגיע למצב של תיקון עולם.

#תשעה_בכתב | שי אור הרשקו