לעדכונים על פעילויות ואירועים:

אני מתאבלת על מגזר שלם שנראה כמי שכפאו שד

יעל רשלין


אני לא מתכוונת לצאת כאן באמרות חז"ל על "מה ששנוא עליך" או "ואהבת לרעך כמוך". אני מרגישה שכל כך התרחקנו מהערכים הבסיסיים שחז"ל דיברו עליהם, עד שאמירות כאלה הן בבחינת כוסות רוח למת.

אני מכוונת בדברי להפגנה המכוערת שאירגנה השבוע פוליטיקאית אחת קטנה נגד ילד שלומד בבית ספר ממלכתי דתי. מתברר שבמדינת ישראל של שנת 2022 יש מי שקונה את עולמה על ידי פגיעה בילד קטן לקול תרועות ההמון, לאחר שלא הצליחה לבלוט לצד שורה של ח"כים אפרוריים ממפלגת ימינה.

אני מרגישה שאני צריכה להדגיש כאן כמה מעורר קבס המחזה של אשה שמארגנת הפגנה של הורים מול שערי בית הספר, כדי לסלק ילד שכל חטאו הוא שנולד במין הלא נכון. אני לא מצליחה להבין כמה רחוק נפלנו. גדלתי בציונות הדתית, אני בוגרת תנועת הנוער "בני עקיבא", ולהבדיל מאותה פוליטיקאית, אני יודעת שגאולה כהן ז"ל פעלה במפלגת התחיה וזוכרת היטב את יראת הכבוד שאפפה אותי בכל פעם שהבטתי בתמונת הריקוד המפורסמת של חנן פורת בסבסטיה.

אני מתאבלת על מגזר שלם שנראה כמי שכפאו שד — המגזר שלי שגדלתי והתחנכתי בתוכו מובל כעת בעל כורחו על ידי חבורה של קיצונים. אותו מגזר, שרק לפני שלוש שנים קרע קריעה גדולה כאשר נטע חדיד ז"ל (צעירה טראנסית מהיישוב אלון שבות) התאבדה, שעשה חשבון נפש כדי להבין איך תחת המשמרת שלהם נערה צעירה טרנסג'נדרית החליטה ליטול את חייה, אותו מגזר רואה היום את השלטים של "נעם" בכניסות ליישוביו, בצמתים ובמרכולים — ושוב מחריש.

אני מאמינה שאיפשהו הם יודעים שאם היום אנשי "נעם" יכולים לארגן הפגנה בשער בית ספר בגלל ילד טרנסג'נדר, מחר אולי יארגנו הפגנה נגדם: נגד הבנות שלהם שמתנדבות בתנועת "כנפיים של קרמבו", השכנות שלהם שמשרתות בצה"ל, ההורים שתומכים בילדיהם הלהט"בים, או אלו שמתפללים בקהילה שמונהגת בגאון על ידי ראשת קהילה. היום זה אנחנו ומחר יגיע תורם.

אני כועסת על הרבנים ומנהיגי הקהילות ששותקים, שנותנים לשנאה להשתולל. הם עוד יכו על חטא כאשר הנזק שייעשה לא יהיה ניתן לתיקון עוד. ידיכם שפכו את הדם הזה בשתיקתכם.

אני כועסת על מי שפונים לאותו ילד בצורה שלא הולמת את המגדר שלו. אני כועסת על אלו שעד היום שתקו מול ההסתה, ועל השו"תים המשפילים שמתפרסמים ברשת על הקהילה הטראנסית, ועל כניעת הרבנים לפחד ועל העדר אמירה ברורה לגבי המקום שלנו בקהילות שלהם.

אני כותבת כאן מתוך ייאוש מוחלט. נמאס לי לאבד חברות וחברים. נמאס לי להתאבל ולבכות, נמאס לי לספוג קללות והשפלות רק כי אני טרנסג'נדרית.

אני מתחננת בפני כל בעל או בעלת שררה מהציונות הדתית, שקורא או קוראת את המלים הללו לצאת בקריאה נגד גילויי השנאה, המיזוגניה והגזענות. אני קוראת לכם להיאבק אתנו כדי שיהיה מקום לאותם ילדים וילדות, נערים ונערות ונשים וגברים, שמתמודדים ומתמודדות עם דיספוריה מגדרית, כי בסופו של דבר אותו נער או נערה יכולים להיות בקלות הילדים שלכם ואז יכול להיות שכבר יהיה מאוחר מדי.

(פורסם ב-15.09.22 בעיתון ובאתר 'הארץ' ומובא כאן באישור הכותבת)

#דעה

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.