חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

אני זוכר את זה, שהוא הביט בי ואמר ש״זה לא אמיתי ורק מחשבות שווא ואי אפשר באמת לאהוב בנים, אתה לא רוצה למות לבד״.

אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.

נתנאל אזולאי


גיל 13.

קצת לפני העלייה לתורה, מצאתי עצמי, נער עם לחיים אדומות שמתרגש מפוסטרים של בנים וחושב על אביתר מט׳-3, יושב בחדר של הרב ואחרי שאזרתי אומץ כמו צעד שהוא בין חיים למוות, סיפרתי לרב שלי שאני אוהב בנים. האם זה טבעי? ואני זוכר את זה, שהוא הביט בי ואמר ש״זה לא אמיתי ורק מחשבות שווא ואי אפשר באמת לאהוב בנים, אתה לא רוצה למות לבד״.

אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל. ברקע התנגן במונית ליאונרד כהן שאבא אהב, ״אנחנו מכוערים אבל יש לנו את המוזיקה״ הוא שר אז בשיר שלו ״צ׳לסי הוטל״.

כשחזרתי הביתה בכיתי הרבה. המילים של הרב ההוא היו דומות למילים בטיפולי המרה: ״אתה אף פעם לא תצליח לאהוב גבר באמת״. ובכיתי שעות, ובשבילי זאת הייתה פרידה מכל מה שחשבתי על אהבה, וחשבתי את עצמי למקולל.

עשרים שנה מאוחר יותר, והנה אני פה בירושלים, עיר הולדתי, יחד עם הבן שלי, אוליבר גבריאל. הבן שלי ושל דני, בעלי, גבר שהצלחתי לאהוב באמת. פנתה אליי בפייסבוק לפני חודש אישה נדירה בשם רותי והזמינה אותי להתפלל אצלם בבית הכנסת בירושלים אחרי שקראה פעם פוסט שלי. ״תבוא ותראה שיש לך מקום בהיכל שלנו, שיש אנשים טובים בישראל, שמקבלים, שאוהבים״. לא יכולתי לסרב. הערב הייתי שם בבית הכנסת עם אוליבר, ובירכו אותנו שם כאורחים. דמעתי, התרגשתי כל כך. כל התפילה הייתה עוצמתית, כל האנשים היפים שם. היה לנו מקום.

נזכרתי אז בנתנאל של גיל 13, בחדר של הרב. המילים כאן בבית הכנסת בירושלים עכשיו כיבו את המילים של הרב ההוא בחדר, שטפו אותן. איזה ניצחון.

כשיצאנו מבית הכנסת הערב, אבא שלי חיכה עם המונית שלו בחוץ. נכנסתי אליה והפעם התיישבתי מקדימה, ליד אבא, והבן שלי מאחור. הייתי מרוגש, נסער, הלב זז מצד לצד, וחיכיתי שזה יבוא. רציתי. התפללתי לזה. ואז זה קרה.

״איך היה?״ אבא שאל פתאום.

״סגרנו מעגל״, אמרתי לו אבל הוא לא הבין. ואבא נסע, ושמתי בטלפון את ליאונרד כהן ברקע ובכיתי שם כמו ילד כל הדרך הביתה.

#דעה | Netanel Azulay

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

התהום נפערת, אבל חוט מאיר של חסד משוך עליה

אתמול כתב יאיר שרקי ברגישות ובאומץ רב שהוא ״אוהב בנים ואוהב את הקדוש ברוך הוא״, ומאז הוא זוכה לתמיכה נרחבת ומרגשת | יודע האדם: כמה הייתי רוצה להמשיך להאמין בזה או בזה, כמה הייתי שמח אם הכל היה שונה

קרא עוד »

בעוד 10 ימים אעמוד מתחת לחופה…

5 שנים אחרי שנתתי בפעם הראשונה לאמת לצאת לי מבין השפתיים, ו-4 וחצי שנים אחרי שהכרתי את מי שילווה אותי ביתר מסע היציאה, ובעוד הרבה מסעות בעתיד ב״ה, ומעניק לי אושר שלא הייתי יכול אפילו לחלום עליו מתוך הארון – החלום הזה הפך למשאלה ולציפייה כמעט הכי גדולה שלי. שני רק למשפחה שאני כבר מת להקים איתו.

קרא עוד »

שתפו את המאמר