חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

אני אוהב את תמיר

בכיתה י' מגלה דני מרוז שהוא מאוהב, ולא באסנת שמחזרת אחריו ומבקשת ממנו חברות, אלא בתמיר, החתיך של המחזור. רק שדני עמוק בארון ומפחד לחשוף את עצמו ובטח לא בפני תמיר, שהוא סטרייט גמור, והימים הם סוף שנות השמונים והסביבה לא ממש עוזרת. גם לא הבית ובטח לא היועצת החינוכית של בית הספר שאליה הוא מנסה להגיע כדי לקבל ייעוץ. הכול מסובך ולא פתור, כי להתבגר זה לא פשוט, גם אם אתה "רגיל" – ודני הוא ממש לא רגיל.

"קוראים לי דני מרוז," אמרתי , "ואני רוצה לדבר איתך על משהו"

"בשביל זה אני כאן." ענתה חמציצה היועצת והזדקפה. אוסף השרשראות שלה התנועע על בטנה והשמיע קול קרקוש.
"העניין הוא", אמרתי ועצרתי לרגע, קצת בשביל הרושם והרבה בשביל למצוא את הכוח להמשיך, "שאני הומוסקסואל".
חמציצה הביטה בי בעיניים מצומצמות והנהנה. היא קמה ממקומה והחלה לשוטט בחדר, ידיה שלובות מאחורי גווה, מקיפה את השולחן ואותי גם יחד.
"איך אתה יודע?" שאלה.
"אני יודע," אמרתי.
חמציצה עמדה מולי. "טוב, אם ככה, כדאי שנוציא את התיק האישי שלך. איך אמרת שקוראים לך?"
"דני, דני מרוז. אני ב-י'", עניתי.
חמציצה פתחה מגירה בארונית. "משונה", מלמלה חמציצה כמו לעצמה, מעיינת בניירות שבתיק. "אני רואה שאתה דווקא תלמיד טוב, ואני מבינה שאבא שלך טייס". אמרה, ועל פניה התפשטה הבעת תדהמה".

אלי להר, דוקטורנט למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, כותב ברגישות ובהומור, בספר הביכורים שלו, על דני ההומוסקסואל, שמגלה בגיל שש עשרה, שהוא שונה מנערים אחרים בכיתה ובשכונה. כי דני אוהב את תמיר. אבל תמיר אוהב את חגית. והכול עטוף בהווי של בני נוער מתבגרים.

אלי להר / אני אוהב את תמיר, ספריית מעריב, 276 עמודים.

הרגע הא¯בינארי הזה, שהיה אמור לשמח, גרם לי בעיקר לעצב וכאב

היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה לא יכל לבוא בזמן טוב יותר. השנה בארוויזיון 2024 השתתפו לראשונה מתמודדים¯ות א¯בינאריים מחוץ לארון, כולל זוכה שהניפה את הדגל הא¯בינארי כשהוא ניצח.

קרא עוד »

אין פה מקום לבלבול מדובר בביריונות

בתור טרנסית בעצמי, שלמדה במוסדות דתיים, אין פה מקום לבלבול מדובר בביריונות. מדובר פה בקריאה לחרם. חרם וכעס שמופנה כלפי ילד שהדבר היחיד שהוא עשה לא נכון הוא להיות שונה. מדובר בתנועת נפש אלימה ואינפנטילית של כעס על האחר והשונה רק משום היותו שונה שכאשר היא נעישת בידי מבוגרים קל וחומר בעלי כוח פובלציסטי היא רצחנית. מדובר בהמון זועם שמשתלח בילד כי מה? כי הוא נולד אחרת?

קרא עוד »

בעוד 10 ימים אעמוד מתחת לחופה…

5 שנים אחרי שנתתי בפעם הראשונה לאמת לצאת לי מבין השפתיים, ו-4 וחצי שנים אחרי שהכרתי את מי שילווה אותי ביתר מסע היציאה, ובעוד הרבה מסעות בעתיד ב״ה, ומעניק לי אושר שלא הייתי יכול אפילו לחלום עליו מתוך הארון – החלום הזה הפך למשאלה ולציפייה כמעט הכי גדולה שלי. שני רק למשפחה שאני כבר מת להקים איתו.

קרא עוד »

שתפו את המאמר