עצוב לראות בכתבה על הילד הדתי מגבעת שמואל בכאן 11 את השנאה שיש למספר הורים מבית הספר, המתודלקת באמצעות ארגוני לובי השנאה המשומנים וממומנים היטב, ללהט"בים. הם אפילו סירבו להתראיין לכתבה אם הכתב מזדהה כלהט"ב. הפוגעים כהרגלם מתקרבנים תוך כדי פגיעה בילד ובמשפחתו, בניגוד לדעת גורמי החינוך והרווחה, וניהול מלחמה בתקשורת למען אג'נדה לא ברורה. אנחנו בחברותא מרגישים במוצ"ש הזה שהתמיכה שלנו בילד ובמשפחתו היא הדבר המוסרי והנכון ביותר שיכולנו לעשות. חברותא תמשיך לפעול למען הילד הזה ולמען הקהילה הטרנסית במגזר הדתי, העומדת כיום בחזית אל מול השנאה.

החלומות שהיו לי התרסקו ומצאתי את עצמי בודד ושבור
אני לא מאשים, לא אותה ולא אותי. גם לא את הממסד הדתי, על אף שאם הדברים היו אחרת הרבה מאד כאב היה יכול להיחסך. אני רק מבקש שתאמינו. שתאמינו לה, שתאמינו לי. את המחיר שלי אני כבר שילמתי, אין לי מה לעשות עם זה ואין לי טעם להאשים את המציאות שהייתה יכולה להיות אחרת. אני רק מקווה שעוד אנשים לא יעברו בגיהינום הזה. אל תתנו לזה לקרות בקלות דעת ואל תטיפו מוסר ואידיאולוגיה לאלו שיישאו את כאבם לבדם.