"אל תקשיבי לו", "ההומואים האלה", "מה אתה רוצה ממנה" | #תובנות_מכיכר_ציון

חשבתי שהיא הלכה, אבל אז ראיתי אותה אחרי כמה דקות בשיחה עם שני חרדים, כאשר שפת הגוף שלה אומרת בבירור ויכוח וכעס. נראה לי גם ששמעו אותה אומרת משהו עצבני על הסגנון שלהם. יש לי תחושה שנוצר כאן משהו טוב מהשיחה שלנו : )
אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל

נקודת מפגש, חמישי בערב. אנחנו שוב כאן.

• נדיר שיש שיחה אחת כל כך משמעותית שתופסת לי את הזיכרון מערב שלם, אבל זה מה שהיה לי אתמול. שוחחתי עם מישהי דתייה שהתעניינה להבין את הרעיון של 'נקודת מפגש', להבין מדוע אנחנו שם, מדוע אני שם עם הדגל – כדתי ובכלל, ועוד ועוד. השיחה הייתה מעניינת במיוחד כי היה ברור וגם הוצהר שהיא לא מסכימה אתי בהכרח אבל רוצה לשמוע. שוחחנו לפחות 20 דקות – מאבדים תחושת זמן בשיחות האלה, נשאבים לתוך מרחב של דיאלוג שנשגב מזמן ומקום. ככה שוחחנו על הממד הדתי בסיפור, אבל גם הדגשתי שיש עוד ממדים – חברתיים, פסיכולוגיים, מוסריים, שאי אפשר להתעלם מהם ולכסות אותם בדיון הדתי. היא שיתפה שגם בן דוד שלה מהקהילה והוא לא בטוח מה לעשות עם עצמו. הדגשתי את הנקודה שאני לא נמצא שם כדי לשכנע אלא כדי להראות שיש עוד אפשרויות. אני שם לא כדי להגיד מה היא האמת אלא להציע דרכי חשיבה ודרכי חיים אחרות. היא התעכבה לא מעט על הנקודה הזו של הייצוג – ניסתה להבין מה אני עושה שם כדתי אם הדגל מייצג אנשים שברור שחוטאים, אז עניתי לה שהתפיסה של אנשים כחוטאים היא תפיסה נוצרית משהו, כי היהדות מפרידה בין חטאים לאנשים. אף אחד לא יודע מי עושה מה ואיך אז צריך לדון לכף זכות. בשלב מסוים ניגשו כמה תגרנים שכאלה והעירו הערות בסגנון "אל תקשיבי לו", "ההומואים האלה", "מה אתה רוצה ממנה" וכו'. בהתחלה היא הסתכלה עליהם ואמרתי לה בשקט להתעלם מהם ושנמשיך לדבר, וכך היא עשתה. שנינו התעלמנו מהם עד שהגיע חבר שלהם שאמר להם להפסיק להפריע כי אנחנו באמצע שיחה אינטימית. לא משנה כמה זה היה ממקום טוב או לא, זה עבד ובשלב מסוים הם הפסיקו כשהם ראו שאנחנו לא מתייחסים אליהם. סיימנו את השיחה בטון חיובי כשאמרנו שאמנם הכל מורכב ואנחנו לא מסכימים בהכרח, אבל העיקר שאנחנו מסכימים על כבוד הדדי ושהיא לא נותנת לגיטימציה לסגנון של החבר'ה שהיו סביבנו. אמרתי לה שבת שלום והיא ענתה את זה בחזרה עם חיוך שהיה נעדר מהשיחה.

• זה לא נגמר כאן. חשבתי שהיא הלכה, אבל אז ראיתי אותה אחרי כמה דקות בשיחה עם שני חרדים, כאשר שפת הגוף שלה אומרת בבירור ויכוח וכעס. נראה לי גם ששמעו אותה אומרת משהו עצבני על הסגנון שלהם. יש לי תחושה שנוצר כאן משהו טוב מהשיחה שלנו : ) וזו הסיבה בגללה אני מגיע לכיכר. בשביל לדבר עם מי שאני לא מסכים ולהגיע להסכמה מחוץ למוקד הקונפליקט. כן, אפילו אם זה על דברים שהם לכאורה ברורים מאליהם – זה משמעותי ויוצר בינינו חיבור שלא היה לפני כן. החיבור הזה נשאר עם אנשים ומשפיע על הצורה בה הם מדברים גם אם לא על כל עמדה ועמדה. זה מדהים ומעורר השראה לראות את זה בפעולה.

• לא בולט בי עוד משהו מאתמול, קשה להיזכר. כן, עד כדי כך משמעותי היה המפגש איתה. רק אומר שוב כמה כיף זה שמשפחת נקודת מפגש התרחבה לאחרונה ויש הרבה א.נשים מדהימים חדשים שעושים עבודת קודש יחד, גם בנשיאת הדגל (שאתמול לא הרמתי אישית), וזה מרגיש עוצמתי ופחות לבד. בסוף הערב עלינו לגג של ההוסטל ליד בו אנחנו שומרים את הציוד שלנו, מרשים לראות את הכיכר מלמעלה. צירפתי תמונה של זה. פתאום הכל מתכווץ… מעניין.

שבת שלום חברות וחברים! 🌹

#תובנות_מכיכר_ציון

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

כשהייתי בשיעור א', ישיבת מעלה גלבוע, חשבתי שמורכבות היא הדבר החשוב ביותר בעולם.

קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי "לפתור" את השאלה הלהט"בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול.

קרא עוד »

שתפו את המאמר