פני הסרט: פאנל בנושא המאבק הגאה בישראל
בהשתתפות:
חן אריאלי – סגנית ראש העיר, מחזיקת תיק התרבות. יו"ר איגי – ארגון נוער גאה ויו"ר ארגון שיטה – מכון למדיניות מקומית. לשעבר יו"ר האגודה לזכויות הלהט"ב.
עו״ד מיכל עדן – מתמחה בייצוג להט״ב. נציגת הציבור הראשונה מחוץ לארון, מקימת ״בית דרור״.
שי ברמסון – יו"ר חברותא להט"בים דתיים.
עומר אלעד – עובד סוציאלי ומנכ"ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית.
(אורך הפאנל כ-30 דקות)

השנה היא 1977 ומיגל עומד להיות הראשון במשפחתו שילמד באוניברסיטה. אבל למיגל יש חלומות אחרים – הוא חולם להפוך לזמר ולהשתתף בתחרות טלוויזיונית פופולרית. הוא נחשף לפעילים חברתיים, מוצא את עצמו משתתף בהופעות במועדון דראג מחתרתי, והופך לאקטיביסט בעצמו. כל זה בסתר ונגד רצונה של אמו, רמי בת ה-50, שעובדת כתופרת בחנות חליפות יוקרתית.
בשנות ה-70 הומוסקסואליות עדיין הייתה טאבו בחברה הספרדית, השוטרים השתמשו באלימות כלפי להט"בים והשתייכות לקהילה הגאה הייתה עבירה פלילית שבגינה היה אפשר להגיע לכלא.
כאשר מיגל נתפס על ידי המשטרה בלבוש דראג, אמו השמרנית מחליטה לעשות מעשה ולהצטרף לחבריו של מיגל, פעילות ופעילים חברתיים מהקהילה הגאה, כדי להיאבק במשטרה, בית המשפט והממסד כדי להפוך את ספרד למקום טוב יותר.

בסרטו הראשון כבמאי, אלחנדרו מרין מצליח להיכנס לתוך לבבות הצופים והצופות עם קומדיה דרמטית מרגשת וסוחפת על הזכות לאהוב. סרט שהוא הצדעה לכל פעילי המאבק החברתי, בעבר ובהווה, הנאבקים למען חיים במדינות פלורליסטיות, ליברליות עם שוויון זכויות מלא וללא פחד.
שמו הספרדי של הסרט, "אני אוהבת אותך בטירוף", מתייחס לכוחה של אהבתה של אם לבנה ולכן זה גם סרט המצדיע לכל האמהות התומכות בילדיהן הלהט"בקים וגם אם באופן אישי לפעמים קשה להן, הן ילכו עבור ילדיהן באש ובמים.
הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים.