חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

איזה קונצרט מדהים היה אתמול!

גם אתם הרגשתם שלפתע נעשה פה חם ולא ידעתם למה? אתמול בערב התכנסנו בבית הקהילה היוונית בירושלים, מעל 80 איש, לערב חגיגי ולוהט שכולו מוזיקה קלאסית וגאווה. יחד עם פרויקט String Theory Jerusalem פתחנו את העונה עם הקונצרט הראשון של ליין התרבות שלנו 'משכילע'. ניגנו בלייב יצירות של מלחיני צמרת שכולם שלנו: צ׳ייקובסקי, שופן, סן סנס, פולנק, גרשווין, ברנשטיין ועוד וגם יצירות של המלחינה והצ׳לנית הישראלית טליה ארדל.

איזה אירוע מדהים היה אתמול!

גם אתם הרגשתם שלפתע נעשה פה חם ולא ידעתם למה? אתמול בערב התכנסנו בבית הקהילה היוונית בירושלים, מעל 80 איש, לערב חגיגי ולוהט שכולו מוזיקה קלאסית וגאווה. יחד עם פרויקט String Theory Jerusalem פתחנו את העונה עם הקונצרט הראשון של ליין התרבות שלנו 'משכילע'. ניגנו בלייב יצירות של מלחיני צמרת שכולם שלנו: צ׳ייקובסקי, שופן, סן סנס, פולנק, גרשווין, ברנשטיין ועוד וגם יצירות של המלחינה והצ׳לנית הישראלית טליה ארדל.
את הערב הקאמרי הנהדר ליוו טליה ארדל על הצ'לו, רפאל סקורקה על הפסנתר ומלכת הדראג שלנו, מיס סיסטרטה הלוא היא אורי אלקיים, באריות נשיות קסומות נהדרות. את הערב המושלם הזה הנחה אריאל אלוורז־פריירה ואת האירוע ליווה בר פעיל, כי אין כמו כוס יין ביד כשהטונים על הבמה נוסקים!

אנחנו רוצים להודות לפרויקט String Theory Jerusalem על ההפקה המשותפת, לצוות משכילע על העבודה הרבה, לרכז פעילויות שלנו ג'ייסון גרינספן על הניצוח מלמעלה ולבסוף לכם, הקהל, שבזכות התמיכה שלכם אנחנו יכולים להרים אירועי תרבות גאה בעיר הבירה שלנו. אנחנו מזמינים אתכם להישאר מעודכנים ולעקוב אחר לו"ז ההרצאות והאירועים של משכילע באתר חברותא ובדף הפייסבוק של משכילע.

נתראה באירוע הבא!

למה צריך בכלל מצעד? ועוד בירושלים?

לאחר הרבה שאלות מהרבה מכרים/ות, חברות/ים ובנות/י משפחה, ושנים ארוכות אחרי שחשבתי שהדברים האלה כבר ברורים לכולן/ם, אני מציע תשובות לשאלות:
למה צריך בכלל מצעד? ועוד בירושלים?

קרא עוד »

הדמעות שירדו לי כשהייתי אז בן 13 בחדר של הרב בישראל, שאמר לי שהומואים הם שטן מלוכלך וחטא חמור בתגובה לוידוי שלי, התחלפו בדמעות של אושר

אני זוכר שכשאוליבר נולד, חיפשנו מקום להתארח בו בבית הכנסת וגם ללכת למקווה, ואז פגשנו ברב ברוס הנדיר והמדהים שארגן לנו חגיגה מאירת עיניים בבית הכנסת בפורטלנד בארה״ב. כשהגענו, לא האמנו – המונים מהקהילה היהודית הגיעו כדי לחגוג איתנו. הרגשנו כמו משפחה אמיתית.

קרא עוד »

חורבן, כמו פורקן הוא תוצר של פעולה מתמשכת, הוא לא קורה מעצמו יום אחד

לכל אחד מאיתנו יש איזו ארץ מובטחת, נחלה שאליה הוא שואף להגיע בה למנוחה, לפחות בדמיון. אף אחד לא מבטיח לנו שהדרך לשם תהיה קלה. כל אחד יתמודד בדרך עם יציאה ממצרים. לשלוח מרגלים קצת יותר קשה לנו, אבל כמעט כולנו זוכים להבלחות של החיים להם אנחנו מייחלים. פעמים רבות שיתקוף אותנו הפחד בנקודות האלה וזו משימה קשה לא להוציא דיבת התמונת עתיד הזו רעה, לא להגיע לבכית חנם.

קרא עוד »

במשך שישה שבועות כמהתי לילד

זו האמת הפריווילגיות שלי. בין הילד השלישי לרביעי עברתי לידה שקטה, כזו שהשאירה אותי ריקה וכמהה. שישה שבועות של חוסר גדול, של ריק. (לאחריהם תשעה חודשים מהולים בחרדה אבל זה כנראה לפוסט אחר)

קרא עוד »

עמי ידע מאיפה הוא בא.

עמי ידע לאן הוא הולך. לכל מקום אליו פנה עשה זאת בחיוך נעים ובפנים קורנות. קולו שקט, צנוע, שיחתו נעימה. עמי בנה לו בית מלא באהבה.

קרא עוד »

"החלטתי שאני חולמת לו עתיד, וזה קרה די מהר שהוא מצא אחרי זה בן זוג"

רגע לפני יום הכיפורים, התארחה צפרירה ווקר, אמא דתיה לשלושה בנים הומואים, בתכנית חשבון נפש עם מרב בטיטו. צפרירה שיתפה בקשיים, במורכבות הקבלה וההכלה, ובתהליך התשובה הקשור אליהן.

קרא עוד »

שתפו את המאמר