לעדכונים על פעילויות ואירועים:

אז כן – אני הומו, הפתעה!

אז כן – אני הומו, הפתעה!

ולא – לא מדובר במתיחת 1 באפריל סופר מאוחרת ואין לי חוש הומור כזה גרוע.

ונראה לי שתכל'ס, אני יכול להמשיך את החיים שלי בלי להסביר יותר מדי ובלי לעשות עוד עניין מיוחד עם פוסט טרחני כזה. לי זה לא ישנה יותר מדי.

אבל אני אעשה את זה בכל זאת, לא רק כי אין דבר שאני אוהב יותר מאשר לכתוב, אלא כי אני חושב שמגיע גם לי וגם לחברים שעדיין בשוק וחושבים שאני עובד עליהם, משהו מסודר ומפורט יותר מתמונה.

אז כן, אם יש מי שתהה, אני יודע את זה מאז ומעולם בערך, וההורים והחברים הקרובים יודעים כבר כמעט 5 שנים.

ולא, לא הפכתי להומו במקלחות בצבא או בפנימיה בישיבה (אבל יואו איזה חתיכים!) ולא החלטתי יום בהיר אחד שבנים זה עם חמוד יותר מבנות (אין ספק בכלל אבל כן?).

וכן, אני אותו חנניה שהיה ויהיה, מעולם לא השתנתי.

עדיין אחרי המצעד חזרתי לבית והספקתי לראות את נבחרת ישראל מבקיעה שער שוויון מדהים, ואני עדיין אתלבש למורת רוחה של אחותי כמו הגיי הכי לא גיי שיש – מתנחל ממוצע עם חולצה מהמכינה, מכנסי דגמח קצרים וסנדלי שורש, או כמו שחברים שלי קוראים לי – "סתם הומו".

ולא, זה לא סותר כלום ממה שעשיתי בחיים שלי.

לא סותר את זה שהייתי דובר, סגן יו"ר, יו"ר נוער הבית היהודי ויו"ר נוער הריבונות, או שפעלתי בגופים ימניים ועם אנשים שיש מי שיקרא להם חשוכים, ואני פשוט קורא להם חברים.

אפשר גם לרצות לקדם בני נוער בפוליטיקה ובעשייה חברתית וגם להיות הומו בו זמנית, ואם צריך – אז לא להסכים בלב או בפה על מספר נושאים.

וכן, הספקתי ללמוד כבר בחיים שלרוב האנשים, ברוך ה', גם הדתיים – זה לא מעניין ולא משנה בכלל ובשום צורה את מי אני אוהב, זה הכי הרבה רק עוד נושא לצחוק עליו.

אבל לצערי יש אנשים שעושים מהנטייה המינית של אחרים הרבה יותר ממה שזה.

אז לא, אין סיבה לפחד ממני. אני שריונר – לא טרוריסט להט"ביסטאני.

הרבה חברים טובים שגילו רק בחמישי התעלמו מהעניין לחלוטין, והלוואי שהייתי מאמין שזה בגלל שלרובם זה לא משנה בכלל שאני הומו.

נתקלתי בחיים הדי קצרים שלי עד כה בכמויות סיטונאיות של פחד מלהט"בים בקהילה הדתית, עוד אי אז בשיחה עם ראש הישיבה שלי בתיכון – כאשר הוא חשש שאני מקליט אותו ושאפרסם את זה.

ויש לי תחושה שהרבה אנשים חוששים או יחששו לדבר על זה איתי בעתיד, שחס וחלילה יאמרו מילה לא במקום ומחר הם כותרת ראשית בווינט.

אותם חברים – מהבית היהודי (ז"ל), ממטות הנוער השונים וסתם חברים טובים ששותקים כמו דגים, או בכלל מדברים עם אבא שלי ולא איתי (אההמממ! צומי אליי-אני יצאתי עכשיו מהארון לא הוא).

שתדעו שאני מת לשמוע מה אתם חושבים כי אני סקרן, לענות על שאלות אם יש ובעיקר להמשיך להיות חבר שלכם – כי אני לא רוצה להישאר בודד וגלמוד בלי חברים (סתםםםם, את החרדה הזו עברתי כבר בגיל 17).

קיצר, הנקודה שהכי חשוב לי להבהיר מעבר לזה שאני אותו החנניה הסאחי מת שאתם מכירים, זה שלא משנה לי מה אתם חושבים על הומואים, או מה הדעה שלכם בכלל בחיים – דתית או פוליטית. איש איש בדעתו יחיה.

תתווכחו איתי או לא תסכימו איתי – לגיטימי מצידי, ואני אסביר לכם מה דעתי ועל הדרך שבחרתי.

ננהל דיון רגוע באיזה בית קפה ירושלמי , שבסופו הדבר העיקרי שיפריד ביננו יהיה הוויכוח הנצחי עליו נחלקו גדולי הדור – שוקו או קפה?

דתיים תמיד אומרים שאין חיה כזו להט"ב פלורליסט, כמו שאין דבר כזה להט"ב דתי.

אז הפתעה – אנחנו קיימים.

ואהבת לרעך כמוך לא?

אז באהבה עם נצנצים מעל, ונתראה באזרחות שמעבר לקשת (שאלוהים ישמור אותי, עוד 10 חודשים…)

חנניה בן שמעון הינו פעיל בקבוצת צעירותא מבית חברותא.

#דעהחנניה בן שמעון | (צילום: Elad Lifshitz)

אין פה מקום לבלבול מדובר בביריונות

בתור טרנסית בעצמי, שלמדה במוסדות דתיים, אין פה מקום לבלבול מדובר בביריונות. מדובר פה בקריאה לחרם. חרם וכעס שמופנה כלפי ילד שהדבר היחיד שהוא עשה לא נכון הוא להיות שונה. מדובר בתנועת נפש אלימה ואינפנטילית של כעס על האחר והשונה רק משום היותו שונה שכאשר היא נעישת בידי מבוגרים קל וחומר בעלי כוח פובלציסטי היא רצחנית. מדובר בהמון זועם שמשתלח בילד כי מה? כי הוא נולד אחרת?

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.