Search
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

אולי אנחנו עדינים מדי

מתי ראוי להוציא מישהו מהארון? * צחי מזומן על האאוטינג שעבר הרב מוטי אלון, על הלקח שהחברה הדתית צריכה להפיק מהמקרה, ועל האלטרנטיבה שמציעה חברותא לחיים בשקר

closetלפני כמה שנים זכינו לפגוש ברב האורתודוקסי הראשון שיצא מהארון. היה זה הרב סטיב גרינברג, שכתב בתחילה מאמר בעילום שם ולאחר מכן אזר אומץ וסיפר לעולם על כך שהוא הומו. שנים אחדות אחריו זכינו להכיר את הרב האורתודוקסי הישראלי הראשון מחוץ לארון – הרב רון יוסף, ממייסדי הו"ד. שני האישים זכו לסיקור רב, ועד היום תורמים לקהילה הלהט"בית הרבה מזמנם. הרב הראשון שזכה לאאוטינג – הוצאה כפויה מהארון – לא ממש נהנה מהמעמד החדש, למרות שגם הוא לא נמנע מלהתבטא בנושא. מדובר, כמובן, ברב מוטי אלון, לשעבר ראש ישיבת "הכותל" ודרשן עצמאי פופולארי מאוד.

פעילי זכויות להט"ב אמריקאיים נוהגים להוציא מהארון פוליטיקאים שמרנים שפועלים נגד גייז. סנטורים ופרלמנטרים אחרים זכו לטיפול הראוי הזה. בארץ מעולם לא הוצא ח"כ מהארון (למרות שהיו ח"כים אחדים שבילו שם); הטיפול שמור לבדרנים שאוחובסקי לא רוצה ביקרם. אבל בניגוד לאאוטינג המיותר שעושה אוחובסקי, לעיתים דווקא לזמרים שבאים לתמוך, הרי שהוצאה כפויה מהארון של אנשי ציבור שמתבטאים נגד ה"לוקים בנטיות הפוכות" היא דווקא מעשה ראוי. חשוב לדעת שגם מי שנאבקים בנטייה המינית שלהם ורואים בה משהו נתעב שראוי להמנע ממנו – אינם פטורים מעולו של הטבע.

הרב מרדכי אלון
הרב מרדכי אלון

הנאה גדולה לא נגרמה לאיש מעניינו של אלון, שפוצץ פורום "תקנה". רוב השומעים נעו במבוכה, ועד היום לא נערך דיון במשמעותו הברורה של הסיפור. ייתכן שעברה פלילית ומוסרית היתה כרוכה במימוש מיניותו של אלון, ובכך אין להקל. לצד זאת, ראוי להבחין כי מדברי פורום תקנה עולה כי אלון טען שהוא אך מימש את תשוקותיו במקום היחיד בו התאפשר לו הדבר – בסתר, בין אנשי שלומו. לפי דיווחי הפורום זו הייתה תשובתו לטענות נגדו – היו אלה מעשים בהסכמה, בין בגירים, ומהחטא הדתי הוא "שב בתשובה שלמה". לא כאן המקום להתייחס לדרכו הלא פשוטה של פורום "תקנה", וגם הבירור המשפטי עוד לפנינו. לענייננו חשובה רק עובדה מרכזית אחת שקשה להטיל בה ספק: זכינו לראש ישיבת הסדר שהוא גם הומו.

כשהתפוצצה פרשת אלון הועלה לאתר חברותא ראיון שנערך עימו לפני עשור בעיתון "ירושלים". השקפתו שלו על נטיותיו עגומה למדי: הוא רואה בהומוסקסואליות חטא שנובע מחוסר שובע מיני ויכול להוליך למשכב בהמה. בעיקר הוא יוצא נגד "ההומוסקסואליות הממוסדת", זו שלא מסתפקת בחטאים בחדרי חדרים ותובעת לגיטימציה: "הפיכת ההומוסקסואליות לאידאה, לרעיון, למין הכרה משפטית בזוג – כל זה מהווה נדבך בשבירת הערך הבסיסי ביותר הנחוץ לקיים חברה, מדינה, עם ואפילו עולם. לערך הזה קוראים 'נאמנות', קוראים לו 'משפחה'. פירקת את הפאזל המשפחתי – פירקת את כל המערכת".

קריקטורה משעשעת על יציאה מהארון
קריקטורה משעשעת על יציאה מהארון

האלטרנטיבה העצובה בה בחר אלון היא לקיים משפחה בשקר ולחטוא מהצד. כאן בא המקום של "בת קול", "חברותא" ושב"ל להזכיר שיש עוד דרך. גם מי ששייך למיעוט הלהט"בי יכול לחיות חיים דתיים בלי לעשות שקר בנפשו. תלמידי הישיבות הרבים שהשתתפו בפעילויות קבוצות חברותא, בוגרות האולפנות שנכחו במליאת "בת קול", אלפי האנשים במעגל הרחב סביב הארגונים הדתיים – כל אלה יכולים להעיד על כך. על דבריו של אלון יש להשיב בקריאתו של איתי שפורסמה באתר חברותא לפני זמן קצר: הגיע הזמן לדבר על משפחה הומו-דתית. זוגות רבים של דתיים ומשפחות רבות שמורכבות משתי אמהות וילדים כבר מקיימים את מוסד המשפחה, וראוי להכיר בהם.

בתגובות לפרסום הריאיון באתר נשמעה קריאה שלא לרקוד על הדם. ואכן, לא נעים לקיים דיון עקרוני על גבו של אדם. לא נעים, אבל אסור להיות עדינים מדי. חובתנו היא להוקיע את השקר שבעמדתו העקרונית של הרב אלון, השקר המהותי בו החזיק בטעות: חד מיניות היא לא חטא אפל שנגררים אליו ולא נובעת "מחוסר שובע מיני". הומוסקסואליות היא מרכיב אישיות שלא פוסח על קבוצות ומגזרים. "קשר בעל אופי מיני לאורך זמן", כפי שיוחס לרב אלון, הוא ביטוי של מיניות בריאה. כמובן, לא כשבמקביל לקשר החד-מיני שלך אתה נשוי לאשה.

*

דיון תיאולוגי ודתי מרתק בסוגיה ערך תומר פרסיקו בבלוגו "לולאת האל", מומלץ.

כתב צחי מזומן

אני מניח באמת ובתמים שבסך הכל, בשקלול המעלות והחסרונות, טוב לכולנו יחד מאשר לבד

והייתה פעם מערכת בחירות אחת שבה זהבה גלאון רפררה לנאום הסוטים וקבעה נחרצות: "זה או אנחנו או הם". הדיכוטומיה הכוזבת הזו מסוכנת הרבה יותר ממה שהיא נראית במבט ראשון.

קרא עוד »

הרהור מתמשך ואסוציאטיבי בחוויית הגלות והחֲציּוּת שלי.

הייתי מוכנה לשלם מחירים ואכן שילמתי. מחירים כבדים מנשוא. אולם למחיר הגלות הרוחנית, לא הייתי מוכנה. אני טרם יודעת להכיל את התסכול כאשר זכרונות צפים, או געגוע לישיבה וללימוד התורה מגיע.

קרא עוד »

קוויריות במחשכים

הרכבת גולשת לתחנה ואני עולה, ושוב תפילה קטנה שאלוהים יעזור לי עם הנוער הירושלמי הקט הזה שלא חטא כי לא ראה קוויריות או שלא חטא שהסתובב ביום חמישי אחד במרכז העיר ונתקל בי. שאלוהים יעזור.

קרא עוד »

"דברו איתנו – לא עלינו"

איך להט"בים דתיים מעיזים לדרוש להיות חלק אינטגרלי מכל קהילה דתית שקיימת, ואיך הם מעיזים להשלים עם העובדה שרבש"ע ברא אותם כמו שצריך, יצירה נאה ושלמה? אולי כי זה לא טעות ולא ניסיון? | דעה

קרא עוד »

שתפו את המאמר