חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

אה, הוא אומר, יש פה מליונים, בטח דודה שלי גם היתה.

ביציאה מאפרת פתחתי את הדלת לטרמפיסט צעיר. בדיוק חזר מטיול אחרי צבא. מה עשית פה, הוא שואל, נפגשתי עם הורים לילדים להט"ב אני עונה, אה, הוא אומר, יש פה מליונים, בטח דודה שלי גם היתה.

יעל משאלי


ביציאה מאפרת פתחתי את הדלת לטרמפיסט צעיר. בדיוק חזר מטיול אחרי צבא. מה עשית פה, הוא שואל,

נפגשתי עם הורים לילדים להט"ב אני עונה,

אה, הוא אומר, יש פה מליונים, בטח דודה שלי גם היתה.

.

הבחור מחברותא היה מודאג… תשמעי, אין לנו הרבה נרשמים, אני רוצה לתאם ציפיות.

אמרתי שאני באה אז אני באה, אמרתי לו, גם אם יבואו שני הורים.

.

השאלה האחרונה ששאלו אותי היא איך אפשר לעזור לילדים שלנו.

ודיברנו על זה קצת. על עזרה לילדים הספציפים שלנו בתוך הבית, ועל איך עושים דברים קטנים בעולם ומשנים את העולם.

.

למשל, האבא אמר שהוא רוצה להיות מסוגל ללכת לבית-כנסת בנחת עם הבן שלו ובנזוגו, בלי המועקה של מה השכנים שלו חושבים ואיך יקבלו אותם בבית הכנסת.

הרבה קושי מול הקהילה, בכל מקום, לא דווקא באפרת שיש בה מליונים.

ודיברנו קצת על שני הדברים. בתוך הבית ובחוץ.

ועל המחירים והרווחים שיש בזה.

ושאנחנו ההורים, ושזה עלינו להראות לילדים איך אנחנו עושים דברים עם הפחד ועם הלא נעים ועם המבוכה.

ועל מעגלי שייכות בכלל. של כולנו. ואיך מקבלים את מי שקשה לו – ואיך גם שמים לזה גבולות ברורים. איך מדברים ומה יגדיר מי שלא יכול להיכנס אלינו הביתה.

.

איזה הורים.

כמה למדתי!

כמה אור.

.

ואני כותבת את זה – כדי שתדעו, הורים באפרת, ובגוש בכלל

אמש נפתחה באפרת קבוצת הורים של תהלה וחברותא.

יש לכם מקום.

מותר שם לשאול הכל ולהגיד הכל.

ולקבל עידוד ורעיונות, וחיבוקים ותמיכה.

הכי ממליצה בעולם להצטרף.

(אני הוזמנתי רק למפגש פתיחה ראשון)

.

בדרך חזרה עצרתי אצל הפרטי החמישי שלי, סטודנט למדעי האין דברים כאלה איזה ילד זה, בשעות שאני בדרך כלל ישנה הלכנו לאכול טובבבב בתיאטרון, וחטפתי קנס של 500 שח על חניה במקום שהתברר להיות לא חניה

והגעתי הביתה לפנות בוקר

ואמרתי לעצמי

היה יום טוב

משהו זז בעולם.

מליונים!

יעל משאלי

אמש צוין יום הזכרון הטרנסי. יום שלם של אחדות ותקווה לצד יום שכולו זכרון ואבל

ביום הזה אני נזכרת בכל הא.נשים על הקשת הטרנסית שהכרתי ושסיימו את חייהם, בכל הקשיים המנטליים והחברתיים שהקהילה הטרנסית, הקהילה שלי – חווה באופן יומיומי.

קרא עוד »

הסיפור של נריה שמעון

"יצאתי מהארון עוד לפני שנפגשתי עם גבר, עוד לפני שהיה לי משהו עם מישהו… לא הרגשתי שום צורך לחכות לזוגיות או להתנסות. זאת פשוט הייתה ההרגשה שלי"

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול.

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

אבל זה לא אירוע בודד; הוא שייך לז'אנר מפוקפק שנקרא לו "שנאה של נראות".

בחברה מתוקנת לא נבקש מחרדים "להצניע את חרדיותם". נצטרך להבין שגם אם יש בינינו קונפליקטים, חרדי צריך ללכת בביטחון ובקומה זקופה בכל מקום. גם טרנסג'נדר, גם הומו.

קרא עוד »

שתפו את המאמר