על המרה והלכה – תגובה לעמית מארגון 'כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים'

בהלכה היהודית אין היתר להוביל הומואים צעירים, מבולבלים וחסרי אונים, לתוך פרקטיקה טיפולית זוללת כסף, שנים וכוחות נפשיים, אשר אין לה ולו ביסוס מדעי אחד ראוי לשמו המצביע על 'הצלחתו'. בכלל, איני מכיר דפוס חשיבה הלכתי המנסה 'להמיר' ולשנות נטיות של בני אדם ואת מחשבותיהן וזהותם. ההלכה היהודית מבקשת מהיהודי להתמודד עם נטיותיו ורצונותיו ולשמור על הציווי ההלכתי ככל יכולתו אך היא אינה מבקשת 'להעלים' את זהותו של אותו אדם, להכחיש את שאיפותיו ורצונותי באמצעות 'קסמים' ופתרונות אינסטנט. ההלכה היהודית הינה תורת חיים מורכבת המיועדת לבני אנוש ואינה מחלקת שיווק למוצרים המבטיחים 'תחושת שינוי ועולם הבא תוך 14 יום'.

בראיון עם 'עמית', יו"ר ארגון 'כמוך', קראתי ש'כמוך' הוא נציג הזרם המרכזי האורתודוכסי. מדוע? כי לדעת עמית, יישור קו עם אסכולת  'טיפולי ההמרה' הופך אותך ל'הלכתי' יותר.
בראיון, 'עמית' מעודד בני נוער וצעירים דתיים לצאת למסע טיפולי ארוך שנים, שבאופן מובנה תוצאות הטיפול שלו מבוססות על 'תחושות' ומשיכה מינית ולכן בלתי מדידות ולא ניתנות להכרעה או הפרכה. זאת תוך ניסיון לדחוק באותם צעירים 'לנסות להתחתן ולהקים משפחה'  ותוך טענה שדחיקה זו תואמת את ההלכה היהודית  והזרם המרכזי באורתודוכסיה.
צר לי, אך דבריו של 'עמית' מסולפים וחסרי בסיס ואינם מציעים התמודדות במתח שבין זהות חד מינית להלכה היהודית אלא עצימת עיניים והיתממות שזרים לכל מי שקצת מכיר את הדיון ההלכתי והמורשת של המסורת היהודית.
בהלכה היהודית אין היתר להוביל הומואים צעירים, מבולבלים וחסרי אונים, לתוך פרקטיקה טיפולית זוללת כסף, שנים וכוחות נפשיים, אשר אין  לה ולו ביסוס מדעי אחד ראוי לשמו המצביע על 'הצלחתו'. בכלל, איני מכיר דפוס חשיבה הלכתי המנסה 'להמיר' ולשנות נטיות של בני אדם ואת מחשבותיהן וזהותם. ההלכה היהודית מבקשת מהיהודי להתמודד עם נטיותיו ורצונותיו ולשמור על הציווי ההלכתי ככל יכולתו אך היא אינה מבקשת 'להעלים' את זהותו של אותו אדם, להכחיש את שאיפותיו ורצונותי באמצעות 'קסמים' ופתרונות אינסטנט. ההלכה היהודית הינה תורת חיים מורכבת המיועדת לבני אנוש ואינה מחלקת שיווק למוצרים המבטיחים 'תחושת שינוי ועולם הבא תוך 14 יום'.
על דרכי ההתמודדות של היהודי או היהודיה עם זהותם המינית ניתן להתווכח, אך אין וויכוח שההלכה אוסרת שרלטנות ורמייה ובוודאי לא את גזילת הזמן והכסף הכרוכים ב'טיפולים' שרלטניים אלו. מניסיון אישי, גזל זה, אליו מתווספים הולכה בכחש ובכזב, מובילים להרבה כאב לב, תחושת חוסר אונים ועצבות ולהרס ושנאה עצמיים. אין בהם דבר וחצי דבר עם בניית משפחה יהודית ושמחת חיים ובוודאי לא ציות לצו הלכתי.
חשוב לזכור, שהחובה והאחריות שמטילה ההלכה היהודית על יהודי המאמין  היא כלפי עצמו וכלפי בוראו. אין שום דבר 'הלכתי' במיסוד של פרקטיקה טיפולית כוזבת שכל תכליתה היא שינויו של האחר ו'המרתו'. כל הקונספט של שינוי והמרה של האחר זר ליהדות ומקורו בתפיסות של המרת דת 'ותיקון' בכפייה של כופרים שליהדות אין עימן דבר וחצי דבר.
כל יהודי מאמין, בכל דקה ודקה, מתמודד עם סוגיות הלכתיות ואתגרים שמציבה בפניו תורת ישראל. אני מציע ל'עמית' להתבונן בנוסח הווידוי היהודי של יום הכיפורים ולראות שההכאה 'על חטא' היא של הפרט על חזו שלו. היא אינה כוללת תפילה להפסקת אתגריו האישיים שהעניק הבורא לזולת.
החברה הדתית קצת יותר מורכבת ממה שמתאר "עמית". היא מכילה בתוכה גם את בני המשפחות שלנו, והחברים הדתיים שלנו, שמקבלים אותנו. ויש בה אנשים ומחנכים רבים שמבינים שסוגיית ההומואים והלסביות בחברה הדתית, היא דילמה ערכית כואבת שלא ניתן להיפתר ממנה במשל הפשטני של "הוראות היצרן". אותו משל החביב כל כך על מחזירים בתשובה.  רב ידוע אחד למשל הזהירבשבוע שעבר מעל דפי אתר "כיפה" , מפני טיפולי המרה הפוגעים באנשים, ואילו רב אחר הזהיר מנישואים ללא אהבת איש לאישה.
כהומו דתי, בוגר ישיבה המשתדל כמו כל יהודי מאמין להיות תמים עם אלוקיו, איני זקוק לתעודות כשרות בנוגע להשתייכותי ליהדות ההלכתית ממי שמטיף לזולת (לרוב כאמור,  לצעירים שאין להם את היכולת והמשאבים לברר על טיבם ומחירם של טיפולי ההמרה) את מה שאינו דורש מעצמו
קבוצה גדולה של הומואים דתיים, השותפים לעיצובה של 'חבורתא', עוסקים באופן יומיומי בקידוש שם שמיים במגוון מישורים, יתכן בדומה לעמית. אולם בניגוד אליו הם אינם מחפשים לשפוט את זולתם ולהוכיח כי אורח החיים שלהם נעלה משלו. להפך, בחברותא מושרשת ההבנה שאורחות חייו של היהודי הם באחריותו שלו ועליהם הוא עתיד לתת דין וחשבון.  בחברותא ישנם בני ישיבות, סטודנטים, חיילים וקצינים, אנשי חזון ומעש, פעילים חברתיים ובוני הארץ.
ההתמודדות של היהדות ההלכתית עם נטייה חד מינית בוודאי אינה כוללת הכחשה וביטול של זהות מינית זו באמצעות מצגות שווא כוזבות.
בחברותא, אנו מנסים לייצר תפיסת עולם מורכבת יותר, המשתפת את ההומואים הדתיים עצמם, רבנים ואישי ציבור ומחנכים, בני משפחה, חברים והקהילה הדתית לאומית והחרדית בתהליך התמודדות זה.
בניגוד ל'כמוך' חברותא דוגלת לפיכך בשיח פתוח, כן ולעיתים קשה ומאתגר שבו אין תמימות דעים אוטומטית, לא בין רבים וחברי הארגון וגם לא בין חברי הארגון לבין עצמם.
אולם שיח זה בעיניי הוא אמיתי יותר, עמוק יותר בעל יכולת לייצר דיון משמעותי וארוך טווח יותר מאשר פתרונות האינסטנט הפופוליטסטיים שמציעים רבנים מסוימים ויו"ר 'כמוך'. הפסקנות והפשטנות שבפתרונות ובמצע שמציע 'עמית', השרלטנות שבבסיסם , יחד עם הסבל העצום שהם גורמים לזולת הידוע מראש, מציבים בעיניי את 'כמוך' במקום רחוק רחוק מההלכה היהודית ודרך החיים שהלכה זו מבקשת לייצר. כה עלוב ופטרוני הוא הניסיון להחליט  כי 'הם' לא בזרם המרכזי של היהדות ההלכתית וכה סותר את כל המהות של יהדות זו שבבסיסה האמרה 'אל תדון אדם עד שתגיע למקומו'.  בעיקר עצוב הוא הניסיון הצבוע להטיף לפרקטיקה טיפולית נואלת ולהמליץ עליה לזולת אך להמנע מליישם אותה באופן אישי.
כי הרי עמית, בניגוד למסקנות ההלכתיות שציינת להן אין מקור, אני ממליץ לך לחפש במסכת בבא בתרא את האמרה  'קשות עצמך ואחר כך קשות אחרים'

בראיון עם 'עמית', יו"ר ארגון 'כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים', קראתי ש'כמוך' הוא נציג הזרם המרכזי האורתודוכסי. מדוע? כי לדעת עמית, יישור קו עם אסכולת  'טיפולי ההמרה' הופך אותך ל'הלכתי' יותר.

בראיון, 'עמית' מעודד בני נוער וצעירים דתיים לצאת למסע טיפולי ארוך שנים, שבאופן מובנה תוצאות הטיפול שלו מבוססות על 'תחושות' ומשיכה מינית ולכן בלתי מדידות ולא ניתנות להכרעה או הפרכה. זאת תוך ניסיון לדחוק באותם צעירים 'לנסות להתחתן ולהקים משפחה'  ותוך טענה שדחיקה זו תואמת את ההלכה היהודית  והזרם המרכזי באורתודוכסיה.

צר לי, אך דבריו של 'עמית' מסולפים וחסרי בסיס ואינם מציעים התמודדות במתח שבין זהות חד מינית להלכה היהודית אלא עצימת עיניים והיתממות שזרים לכל מי שמכיר ולו במקצת את הדיון ההלכתי והמורשת של המסורת היהודית.

בהלכה היהודית אין היתר להוביל הומואים צעירים, מבולבלים וחסרי אונים, לתוך פרקטיקה טיפולית זוללת כסף, שנים וכוחות נפשיים, אשר אין  לה ולו ביסוס מדעי אחד ראוי לשמו המצביע על 'הצלחתו'. בכלל, איני מכיר דפוס חשיבה הלכתי המנסה 'להמיר' ולשנות נטיות של בני אדם ואת מחשבותיהן וזהותם. ההלכה היהודית מבקשת מהיהודי להתמודד עם נטיותיו ורצונותיו ולשמור על הציווי ההלכתי ככל יכולתו אך היא אינה מבקשת 'להעלים' את זהותו של אותו אדם, להכחיש את שאיפותיו ורצונותי באמצעות 'קסמים' ופתרונות אינסטנט. ההלכה היהודית הינה תורת חיים מורכבת המיועדת לבני אנוש ואינה מחלקת שיווק למוצרים המבטיחים 'תחושת שינוי ועולם הבא תוך 14 יום'.

על דרכי ההתמודדות של היהודי או היהודיה עם זהותם המינית ניתן להתווכח, אך אין וויכוח שההלכה אוסרת שרלטנות ורמייה ובוודאי את גזילת הזמן והכסף הכרוכים ב'טיפולים' שרלטניים אלו. מניסיון אישי, גזל זה, אליו מתווספים הולכה בכחש ובכזב, מובילים להרבה כאב לב, תחושת חוסר אונים ועצבות ולהרס ושנאה עצמיים. אין בהם דבר וחצי דבר עם בניית משפחה יהודית ושמחת חיים ובוודאי לא ציות לצו הלכתי.

חשוב לזכור, שהחובה והאחריות שמטילה ההלכה היהודית על יהודי המאמין  היא כלפי עצמו וכלפי בוראו. אין שום דבר 'הלכתי' במיסוד של פרקטיקה טיפולית כוזבת שכל תכליתה היא שינויו של האחר ו'המרתו'. כל הקונספט של שינוי והמרה של האחר זר ליהדות ומקורו בתפיסות של המרת דת 'ותיקון' בכפייה של כופרים שליהדות אין עימן דבר וחצי דבר.

כל יהודי מאמין, בכל דקה ודקה, מתמודד עם סוגיות הלכתיות ואתגרים שמציבה בפניו תורת ישראל. אני מציע ל'עמית' להתבונן בנוסח הווידוי היהודי של יום הכיפורים ולראות שההכאה 'על חטא' היא של הפרט על חזו שלו. היא אינה כוללת תפילה להפסקת אתגריו האישיים שהעניק הבורא לזולת.

החברה הדתית קצת יותר מורכבת ממה שמתאר 'עמית'. היא מכילה בתוכה גם את בני המשפחות שלנו, והחברים הדתיים שלנו, שמקבלים אותנו. ויש בה אנשים ומחנכים רבים שמבינים שסוגיית ההומואים והלסביות בחברה הדתית, היא דילמה ערכית כואבת שלא ניתן להיפתר ממנה במשל הפשטני של "הוראות היצרן". אותו משל החביב כל כך על מחזירים בתשובה.  רב ידוע אחד למשל הזהיר בשבוע שעבר מעל דפי אתר "כיפה" , מפני טיפולי המרה הפוגעים באנשים, ואילו רב אחר הזהיר מנישואים ללא אהבת איש לאישה.

כהומו דתי, בוגר ישיבה המשתדל כמו כל יהודי מאמין להיות תמים עם אלוקיו, איני זקוק לתעודות כשרות בנוגע להשתייכותי ליהדות ההלכתית ממי שמטיף לזולת (לרוב כאמור,  לצעירים שאין להם את היכולת והמשאבים לברר על טיבם ומחירם של טיפולי ההמרה) את מה שאינו דורש מעצמו

קבוצה גדולה של הומואים דתיים, השותפים לעיצובה של 'חבורתא', עוסקים באופן יומיומי בקידוש שם שמיים במגוון מישורים, יתכן בדומה ל'עמית'. אולם בניגוד אליו הם אינם מחפשים לשפוט את זולתם ולהוכיח כי אורח החיים שלהם נעלה משלו. להפך, בחברותא מושרשת ההבנה שאורחות חייו של היהודי הם באחריותו שלו ועליהם הוא עתיד לתת דין וחשבון.  בחברותא ישנם בני ישיבות, סטודנטים, חיילים וקצינים, אנשי חזון ומעש, פעילים חברתיים ובוני הארץ.

ההתמודדות של היהדות ההלכתית עם נטייה חד מינית בוודאי אינה כוללת הכחשה וביטול של זהות מינית זו באמצעות מצגות שווא כוזבות.

בחברותא, אנו מנסים לייצר תפיסת עולם מורכבת יותר, המשתפת את ההומואים הדתיים עצמם, רבנים ואישי ציבור ומחנכים, בני משפחה, חברים והקהילה הדתית לאומית והחרדית בתהליך התמודדות זה.

בניגוד ל'כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים', חברותא דוגלת לפיכך בשיח פתוח, כן ולעיתים קשה ומאתגר שבו אין תמימות דעים אוטומטית, לא בין רבים וחברי הארגון וגם לא בין חברי הארגון לבין עצמם.

אולם שיח זה בעיניי הוא אמיתי יותר, עמוק יותר בעל יכולת לייצר דיון משמעותי וארוך טווח יותר מאשר פתרונות האינסטנט הפופוליטסטיים שמציעים רבנים מסוימים ויו"ר 'כמוך'. הפסקנות והפשטנות שבפתרונות ובמצע שמציע 'עמית', השרלטנות שבבסיסם , יחד עם הסבל העצום שהם גורמים לזולת הידוע מראש, מציבים בעיניי את 'כמוך – הומואים דתיים *אורתודוקסים*' במקום רחוק רחוק מההלכה היהודית ודרך החיים שהלכה זו מבקשת לייצר. כה עלוב ופטרוני הוא הניסיון להחליט  כי 'הם' לא בזרם המרכזי של היהדות ההלכתית וכה סותר את כל המהות של יהדות זו שבבסיסה האמרה 'אל תדון אדם עד שתגיע למקומו'.  בעיקר עצוב הוא הניסיון הצבוע להטיף לפרקטיקה טיפולית נואלת ולהמליץ עליה לזולת אך להמנע מליישם אותה באופן אישי.

כי הרי 'עמית', בניגוד למסקנות ההלכתיות שציינת, להן אין מקור, אני ממליץ לך לחפש במסכת בבא בתרא את האמרה  'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'

הטור נכתב על ידי אסף, חבר וועד חברותא.
אסף, דתי חובש כיפה, בוגר ישיבת ההסדר בשדמות מחולה, חוקר פוליטיקה באוניברסיטה העברית ובמרכז האוניברסיטאי אריאל.

הטור מתפרסם בתגובה לראיון עם 'עמית' מארגון 'כמוך- הומואים דתיים אורתודוקסים' שהתפסם במאקו גאווה: אם הומו יכול להתחתן עם אישה ולהקים בית בישראל – זה עדיף, מאקו גאווה, 16 בפברואר 2012

השאר תגובה

עוד ב- על "טיפולי המרה" ››

תגובות הגולשים 3 תגובות

avdiel1
מרדכי עבדיאל
5 במרץ 2012

שלום לאסף מחברותא.

דבריך מצאו חן בעיני. למעשה דבריך הם התייחסות הלכתית [לא הכי מנומקת] לגישה לא מדעית לנושא השנוי במחלוקת הלכתית. באתר חברותא חסר לי מדור הלכתי הלן בעומקה של ההלכה ודן בסוגיות הרלוונטיות. עד עכשיו יש רק דיונים חברתיים כמו בעד או נגד או מה עושים עם ההורים וכיו'. ברם לא ראיתי פורום המנסה לפתור הלכתית את הפלונטר של מי שרואה בעצמו יהודי המחוייב לקיום ההלכה ושמירת המצוות ויחד עם זאת גם שייך לקהילה הלהטבי"ת. בהחלט יכול להיות שכאשר תפסיקו לחפש אוזן קשבת והכרה מצד המימסד הרבני [כזה או אחר] ובמקום זאת תנהלו דיון מעמיק בהלכה, תגיעו לתוצאות מפתיעות. אני זורק את ההצעה הזאת לפתח האתר של חברותא ומחכה אם יהיה מי שיש לו האומץ להרים את הכפפה. במידה ואתם מעוניינים בדיון כזה אשמח להשתתף בו [יש לי מה להגיד בנושא זה] בברכה מרדכי עבדיאל.


להגיב
יעקב
יעקב
26 במרץ 2012

חיים דתיים (והחיים בכלל) זוללים כסף, שנים וכוחות נפשיים, ואחוז ההצלחה שלהם הוא אפס. אז מה עושים?

אין היתר… אבל איפה האיסור לעלות על דרך קשה?

אני בעצמי יכול להעיד על התמודדות עם משיכות חד-מיניות שהובילה להצלחות רבות עד כה, ואני בדרך – לדעתי – להצלחות אפילו יותר משמעותיות, כפי שתקראו באמצעות הקישור למטה. אני בשום אופן לא אומר שכל אחד צריך לבחור בדרך שאני ברחתי בה. אבל דעו שזאת גם אפשרות.

https://docs.google.com/document/d/1uRqeFTWK_TLH_b3umWh6i1Vq1jOJjOqG8nAqEybuM0M/edit?pli=1.


להגיב

  • תגובות אחרונות:





  • RSS

    השאר תגובה