דבר פתיחה לעלון בריש גלי, יום הכיפורים תשע"ב

אייל ליברמן, יושב ראש העמותה הראשון ומייסדה, פותח את הגיליון השני של "בריש גלי" במבט לאחור ובצעד קדימה * פורסם בעלון ריש גלי שיצא לאור ע"י חברותא ביום הכיפורים תשע"ב

אייל ליברמן

פתיחה

אייל ליברמן

אייל ליברמן

ביום הכיפורים עוצר אדם ובוחן את שעשה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וחושב על שיעשה "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא". כך גם אנו ב'חברותא'. לפני שנה, על גבי גיליון זה, הסתכל נתי, ממייסדי 'חברותא', על שלוש השנים הראשונות של 'חברותא' בסיפוק. נתי חתם את תקופת הנחשונים בקהילתנו. התקופה בה אנשים בודדים עשו מעשה, גם כשהיה נדמה שאין שם איש מלבדם. הוא, ואחרים שפעלו בנושא, יצאו החוצה, היו המעטים שהיו מוכנים לפעול בנושא שכאב להם יותר מכל, כשאחרים מתמודדים עם משאם האישי. אלא, שהצלחתה של 'חברותא' כמעט והביסה אותה. מספר האנשים שנעזרו בקבוצה והיקף הפעילות היה יותר משקומץ אנשים יכול לשאת לאורך זמן.

על מנת להמשיך ולהרחיב את העשייה, לקחה 'חברותא' החלטה אמיצה. באנו אל הקהילה שצמחה מ'חברותא' בהצעה להפוך מ"קהל לקוחות" לבעלי בית. הפכנו לעמותה קהילתית הנשענת על חבריה. היה זה תהליך מורכב. לראשונה נדרשנו להגדיר מה היא 'חברותא', מעבר למקום מפגש והתחזקות. התמודדנו עם שאלות נוקבות לגבי אופיינו ודרכינו. מה מקומם של הדתל"שים בקבוצה? מה לגבי טיפולי המרה? והאם אנחנו מוכנים לשתף פעולה ואף לתמוך בפרויקטים השונים מאיתנו באופיים? בסוף השנה אנחנו יכולים להגיד שהתהליך הצליח. 'חברותא' כיום היא ארגון הנסמך על כמה עשרות הומואים בני החברה הדתית שהתפקדו לשורותיו ושילמו דמי חבר. זאת בנוסף לרשימת תפוצה של מאות חברים ולקיום מפגשים לעשרות הומואים מידי חודש. החברים שהתפקדו ל'חברותא' בחודשים האחרונים עשו זאת על מנת לאפשר לארגון לתת מענה רחב להומואים בני החברה הדתית, החורג ממפגשים חברתיים ותמיכה בפרט. חברינו מצפים מאיתנו לפעול לחיזוק הקהילה הדתית הגאה מחד ולקידום סובלנות בחברה הדתית מאידך. כשבוע לפני ראש השנה בחרו חברי העמותה וועד בבחירות קהילתיות.

במקביל להפיכתה לארגון המתבסס על קהילה, החלה 'חברותא' למלא מקום משמעותי בשיח הציבורי על מקומם של הומואים בחברה הדתית. קידמנו אירועים קהילתיים ותקשורתיים. הושבנו הומואים ולסביות לצד רבנים לשיח גלוי, המשכנו לקיים שבתות, טיולים, ומפגשים חברתיים ולא נרתענו מלצעוד במצעדי הגאווה בתל-אביב ובירושלים. לא עשינו זאת לבד. היו לצידנו 'נאמני תורה ועבודה', 'בית הלל', 'הקרן החדשה לישראל', ארגוני הלהט"ב ואחינו ואחיותינו שיוצרים עמנו את הקהילה הדתית הגאה. הקול שאנחנו משמיעים אינו תמיד ערב לחברה הדתית, ולא תמיד מקובל על רבניה, אבל זהו קול אמיתי שמאחוריו עומד קהל שלא ניתן להתעלם ממנו. ובשנה הקרובה? 'חברותא' תמשיך להרחיב את היקף הפעילות בתוך הקהילה והחוצה לתוך החברה הדתית, תוך הסתמכות על הקהל אותו אנחנו מייצגים.

נמשיך לשתף פעולה עם כל בעל ברית שיהיה מוכן לפעול יחד עמנו לקידום סובלנות בחברה הדתית וליצירת קהילה ובית להומואים שגדלים בה. ונמשיך לקיים שיח פתוח גם עם אלה שאינם מסכימים עם דרכנו ואולי אף מתנגדים לקיומנו.

אייל ליברמן

יו"ר העמותה הראשון ומייסדה

פורסם בעלון ריש גלי שיצא לאור ע"י חברותא ביום הכיפורים תשע"ב.

לקריאת העלון המלא לחץ כאן.

ביום הכיפורים עוצר אדם ובוחן את שעשה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וחושב על שיעשה "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא". כך גם אנו ב'חברותא'. לפני שנה, על גבי גיליון זה, הסתכל נתי, ממייסדי 'חברותא', על שלוש השנים הראשונות של 'חברותא' בסיפוק. נתי חתם את תקופת הנחשונים בקהילתנו. התקופה בה אנשים בודדים עשו מעשה, גם כשהיה נדמה שאין שם איש מלבדם. הוא, ואחרים שפעלו בנושא, יצאו החוצה, היו המעטים שהיו מוכנים לפעול בנושא שכאב להם יותר מכל, כשאחרים מתמודדים עם משאם האישי. אלא, שהצלחתה של 'חברותא' כמעט והביסה אותה. מספר האנשים שנעזרו בקבוצה והיקף הפעילות היה יותר משקומץ אנשים יכול לשאת לאורך זמן.

על מנת להמשיך ולהרחיב את העשייה, לקחה 'חברותא' החלטה אמיצה. באנו אל הקהילה שצמחה מ'חברותא' בהצעה להפוך מ"קהל לקוחות" לבעלי בית. הפכנו לעמותה קהילתית הנשענת על חבריה. היה זה תהליך מורכב. לראשונה נדרשנו להגדיר מה היא 'חברותא', מעבר למקום מפגש והתחזקות. התמודדנו עם שאלות נוקבות לגבי אופיינו ודרכינו. מה מקומם של הדתל"שים בקבוצה? מה לגבי טיפולי המרה? והאם אנחנו מוכנים לשתף פעולה ואף לתמוך בפרויקטים השונים מאיתנו באופיים? בסוף השנה אנחנו יכולים להגיד שהתהליך הצליח. 'חברותא' כיום היא ארגון הנסמך על כמה עשרות הומואים בני החברה הדתית שהתפקדו לשורותיו ושילמו דמי חבר. זאת בנוסף לרשימת תפוצה של מאות חברים ולקיום מפגשים לעשרות הומואים מידי חודש. החברים שהתפקדו ל'חברותא' בחודשים האחרונים עשו זאת על מנת לאפשר לארגון לתת מענה רחב להומואים בני החברה הדתית, החורג ממפגשים חברתיים ותמיכה בפרט. חברינו מצפים מאיתנו לפעול לחיזוק הקהילה הדתית הגאה מחד ולקידום סובלנות בחברה הדתית מאידך. כשבוע לפני ראש השנה בחרו חברי העמותה וועד בבחירות קהילתיות.

במקביל להפיכתה לארגון המתבסס על קהילה, החלה 'חברותא' למלא מקום משמעותי בשיח הציבורי על מקומם של הומואים בחברה הדתית. קידמנו אירועים קהילתיים ותקשורתיים. הושבנו הומואים ולסביות לצד רבנים לשיח גלוי, המשכנו לקיים שבתות, טיולים, ומפגשים חברתיים ולא נרתענו מלצעוד במצעדי הגאווה בתל-אביב ובירושלים. לא עשינו זאת לבד. היו לצידנו 'נאמני תורה ועבודה', 'בית הלל', 'הקרן החדשה לישראל', ארגוני הלהט"ב ואחינו ואחיותינו שיוצרים עמנו את הקהילה הדתית הגאה. הקול שאנחנו משמיעים אינו תמיד ערב לחברה הדתית, ולא תמיד מקובל על רבניה, אבל זהו קול אמיתי שמאחוריו עומד קהל שלא ניתן להתעלם ממנו. ובשנה הקרובה? 'חברותא' תמשיך להרחיב את היקף הפעילות בתוך הקהילה והחוצה לתוך החברה הדתית, תוך הסתמכות על הקהל אותו אנחנו מייצגים.

נמשיך לשתף פעולה עם כל בעל ברית שיהיה מוכן לפעול יחד עמנו לקידום סובלנות בחברה הדתית וליצירת קהילה ובית להומואים שגדלים בה. ונמשיך לקיים שיח פתוח גם עם אלה שאינם מסכימים עם דרכנו ואולי אף מתנגדים לקיומנו.

אייל ליברמן

יו"ר היוצא של 'חברותא-הומואים דתיים'

ביום הכיפורים עוצר אדם ובוחן את שעשה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וחושב על שיעשה "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא". כך גם אנו ב'חברותא'. לפני שנה, על גבי גיליון זה, הסתכל נתי, ממייסדי 'חברותא', על שלוש השנים הראשונות של 'חברותא' בסיפוק. נתי חתם את תקופת הנחשונים בקהילתנו. התקופה בה אנשים בודדים עשו מעשה, גם כשהיה נדמה שאין שם איש מלבדם. הוא, ואחרים שפעלו בנושא, יצאו החוצה, היו המעטים שהיו מוכנים לפעול בנושא שכאב להם יותר מכל, כשאחרים מתמודדים עם משאם האישי. אלא, שהצלחתה של 'חברותא' כמעט והביסה אותה. מספר האנשים שנעזרו בקבוצה והיקף הפעילות היה יותר משקומץ אנשים יכול לשאת לאורך זמן.

על מנת להמשיך ולהרחיב את העשייה, לקחה 'חברותא' החלטה אמיצה. באנו אל הקהילה שצמחה מ'חברותא' בהצעה להפוך מ"קהל לקוחות" לבעלי בית. הפכנו לעמותה קהילתית הנשענת על חבריה. היה זה תהליך מורכב. לראשונה נדרשנו להגדיר מה היא 'חברותא', מעבר למקום מפגש והתחזקות. התמודדנו עם שאלות נוקבות לגבי אופיינו ודרכינו. מה מקומם של הדתל"שים בקבוצה? מה לגבי טיפולי המרה? והאם אנחנו מוכנים לשתף פעולה ואף לתמוך בפרויקטים השונים מאיתנו באופיים? בסוף השנה אנחנו יכולים להגיד שהתהליך הצליח. 'חברותא' כיום היא ארגון הנסמך על כמה עשרות הומואים בני החברה הדתית שהתפקדו לשורותיו ושילמו דמי חבר. זאת בנוסף לרשימת תפוצה של מאות חברים ולקיום מפגשים לעשרות הומואים מידי חודש. החברים שהתפקדו ל'חברותא' בחודשים האחרונים עשו זאת על מנת לאפשר לארגון לתת מענה רחב להומואים בני החברה הדתית, החורג ממפגשים חברתיים ותמיכה בפרט. חברינו מצפים מאיתנו לפעול לחיזוק הקהילה הדתית הגאה מחד ולקידום סובלנות בחברה הדתית מאידך. כשבוע לפני ראש השנה בחרו חברי העמותה וועד בבחירות קהילתיות.

במקביל להפיכתה לארגון המתבסס על קהילה, החלה 'חברותא' למלא מקום משמעותי בשיח הציבורי על מקומם של הומואים בחברה הדתית. קידמנו אירועים קהילתיים ותקשורתיים. הושבנו הומואים ולסביות לצד רבנים לשיח גלוי, המשכנו לקיים שבתות, טיולים, ומפגשים חברתיים ולא נרתענו מלצעוד במצעדי הגאווה בתל-אביב ובירושלים. לא עשינו זאת לבד. היו לצידנו 'נאמני תורה ועבודה', 'בית הלל', 'הקרן החדשה לישראל', ארגוני הלהט"ב ואחינו ואחיותינו שיוצרים עמנו את הקהילה הדתית הגאה. הקול שאנחנו משמיעים אינו תמיד ערב לחברה הדתית, ולא תמיד מקובל על רבניה, אבל זהו קול אמיתי שמאחוריו עומד קהל שלא ניתן להתעלם ממנו. ובשנה הקרובה? 'חברותא' תמשיך להרחיב את היקף הפעילות בתוך הקהילה והחוצה לתוך החברה הדתית, תוך הסתמכות על הקהל אותו אנחנו מייצגים.

נמשיך לשתף פעולה עם כל בעל ברית שיהיה מוכן לפעול יחד עמנו לקידום סובלנות בחברה הדתית וליצירת קהילה ובית להומואים שגדלים בה. ונמשיך לקיים שיח פתוח גם עם אלה שאינם מסכימים עם דרכנו ואולי אף מתנגדים לקיומנו.

אייל ליברמן, יו"ר העמותה הראשון ומייסדה

השאר תגובה

עוד ב- בריש גלי ››

תגובות הגולשים

יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS