עבריינים של מעלה

השנה חברנו חיים אלבום בוחן מקרוב את מי שבוחן אותנו מקרוב | מתוך "בריש גלי", יום כיפור תשע"ב

חיים אלבום

חיים אלבום

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים.

במילים אלו פותח החזן את יום הסליחה והכפרה – צום הכיפורים. ומיד כולם מנסים לברר מי הם אותם עבריינים שבינינו? העיניים מסתכלות ימינה, הראש מביט שמאלה, מסתובבים קצת לאחור, ומחפשים מי הוא הפושע. ברמה עמוקה יותר אנו יודעים שצריך להסתכל גם פנימה, ולראות למה אנחנו עבריינים ובמה אנחנו חטאנו. כל אחד מאיתנו, אבל גם בתור קהילה או עם.

אם נקרא שוב את המילים, לאט, נשים לב שהן מציינות לנו עוד כיוון שאולי כדאי להביט אליו ולחפש בו את העבריינים: למעלה. החזרה הכפולה על ההדדיות שבין הקהל והמקום, למעלה ולמטה, מאפשרת בקלות לפרש כך: "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים שיש למטה וגם עם אלו שנמצאים למעלה". אבל מי אלו אותם עבריינים של מעלה? האם בשמים יש רוע? ואם כן, ממי הם צריכים לבקש את סליחתם?

שאלה קשה זו נשאלת ביראה ומתוך רצון אמיתי לבירור. אבל מי כמונו, מכירים את הרגע ההוא בלילה בו נגמרות הדמעות והלב זועק: "למה אתה עושה לי את זה? למה אתה מתעלל בי?". עוד לפני שהספקנו להיוולד ולחטוא, הקב"ה יצר אותנו עם "שוני" ושלח אותנו "להתמודד". למה? כן, אנחנו מכירים כבר את כל התשובות של 'התמודדות עם ייסורים', 'הניסיון מלמד' ו'השכר הגבוה בעולם הבא'. אבל עדיין, כשאבא נותן לילד שלו סטירה, גם אם זה מתוך חינוך – זה עדיין כואב לילד!

וכנראה שגם לאבא. בכל יום כיפור, אני זוכר את אבי ז"ל ניגש לכל ילד וילד, אוחז בידו, מבקש את סליחתו ומאחל לו שנה טובה. באותו רגע, כל כעסיי ותלונותיי היו מתבטלות והייתי סולח בלב שלם לאבי על כל מה שכילד היה נראה לי קשה ועיקש. גם הקב"ה שמיטיב לנו בכל יום ויום, אך בנוסף מחנך ומעמיד בניסיונות והתמודדויות, רוצה לבקש סליחה. סליחה על הקשיים בהם אנו נתקלים, על הכאבים שאנו חשים ועל הדמעות שלא מפסיקות לרדת. על כן נתן לנו הקב"ה את יום הכיפורים – כיום סליחה הדדי. מי שמבקש מהקב"ה שיסלח לו על כל חטאיו הרבים אשר עשה, חייב גם הוא לסלוח לקב"ה על הייסורים והכאבים בהם העמיד אותו. לא פשוט אבל נכון.

על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין לרגע את הדיסטנס ומשחררים את המתח העדין שיש בין אב לבן – מתח של חינוך ויראה אל מול אהבה אין סופית – ומאפשרים לעצמנו לבלות יום אחד בתפילה זכה יחד, עבריינים של מעלה ועבריינים של מטה.

פורסם בעלון ריש גלי שיצא לאור ע"י חברותא ביום הכיפורים תשע"ב.

לקריאת העלון המלא לחץ כאן.

השאר תגובה

עוד ב- בריש גלי ››

תגובות הגולשים 2 תגובות

avatar
אייל
6 באוקטובר 2011

בטקסט כמו גם בסרטים. חיים יודע לגעת בנקודה ולרגש. אני אישית מעולם לא חוויתי את הקשר עם הקב"ה בצורה הזו. אבל כשחיים כותב על זה, זה מרגש.


הגב
avatar
Daniel Jonas
6 באוקטובר 2011

מאמר מרגש, עלון מרגש, מעמד מרגש…
בעשרות בתי כנסת, מניינים, ישיבות, מדרשות ומכינות יקראו השנה את עלון 'חברותא'. ועוד אומרים שביום כיפור אין שופר…


הגב
יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS