"בריש גלי" – עלון חברותא יוצא לאור

"בריש גלי", עלון חברותא המודפס, מופץ היום לראשונה בגיליון שמוקדש ליום כיפור. * גרסת הPDF, כאן ממש. * ויש גם מאמר פתיחה שכתבו נתי ובני, ובו הם מסכמים שלוש שנות פעילות * עלון מחוץ לארון

Beresh_galey"…אני הומו, ואני דתי. ועזוב, אל תשאל אם זה מסתדר, כי זה כבר הפסיק להטריד אותי. אותי לא פגשת במצעד הגאווה, וגם מן הסתם לא תפגוש. אני שייך למצעדים השקטים שסוללים דרך וירטואלית בלילות לחדר "גיי דתיים" בצ´טים באינטרנט, שמִקוֶוה בשבילם היה 'זיכוך' אחר ושפנימייה עם בנים הייתה לכתחילה. על דמעות-יום-כיפור אני לא מתחיל אפילו לדבר.

חנוך, אצלנו יש הומואים, והם רבים מכפי שתוכל לחשוב. והם אינטיליגנטים ועדינים מכדי להתבטא כמוך, רובם אפילו לא אמיצים דיים" (דן, שם בדוי)

מכתב זה פורסם ב'מעריב' באנונימיות לפני כמעט עשר שנים, כתגובה לכתבתו של חנוך דאום על הומוסקסואליות – שכמובן "אינה קיימת במגזר הדתי" (הגרסה המלאה כאן, באתר 'חברותא'). עם שורות המכתב הזה נפתח מפגש 'חברותא' הראשון שהתקיים לפני כמעט שלוש שנים. היו אלו שלוש שנים שבמהלכם למדנו לזקוף ראש, לוותר על מצעדים שקטים וירטואליים, להימלט מהיותנו אבק שתחת לשטיח ולשאת בשורה גלויה ואמיצה בדבר היותנו כאן.

יותר מזה, בשלוש השנים הללו למדנו למצוא אחד את השני: תחילה כְּזַרים מוחלטים שלוחצים יד במפגש 'חברותא', אחר כך להתחבר לאגודות-אגודות שמזמינות זו את זו לארוחות שבת, ועכשיו גם להתכנס לקהילה שיוצאת בכיפותיה ובציציותיה לצעוד בירושלים.

כעת, גם כותב אותו מכתב יכול להזדהות בשמו, והנה הוא חתום כאן בתחתית דברים אלו, בשמו המלא.

'חברותא' גאה להיות שותפה במהלך הזה שאיגד את כולנו יחד מבודדים אנונימיים לקהילה דתית גאה. אנו מבשרים לבני הנוער הצעירים בישיבות התיכוניות וגם לאולפניסטיות – שלהיות הומו או לסבית אין משמעו ויתור על קהילה דתית, על בית כנסת, על ארוחות שבת. אנו יוצאים בפני משפחותינו וחברינו ומראים להם שיש גם חיים של קודש מחוץ לארון, שגם לנו יש חלק בתורה. עצם היותנו חובשי כיפה ונושאי דגל מניע את הממסד הרבני להתחבט בשאלות – והם מתחבטים, מניע את החברה הדתית כולה לעשות את חשבון הנפש שלה – והיא עושה, ומניעה אותנו לבסס את קהילתנו עם הצרכים הייחודיים לה.

ביום הכיפורים הזה אנו חשים זכות להפיץ בשורה של קודש מהמרכז הגאה בתל אביב, שם נתפלל יחד ונמשיך את המסורת שהתחלנו לפני כשנה, ונתפלל לפתיחת שערי שמיים.

בברכת הדרך לעלון הראשון של 'חברותא', בברכת "ריש גלי" אמיתית, בברכת התורה.

בני אלבז ונתי אפשטיין ('דן') – מייסדי 'חברותא'

—–

לא קיבלתם בבית הכנסת? הנה גרסת ה-PDF: לחצו כאן לפתיחתו

השאר תגובה

עוד ב- ציוניוני הדרך ››

תגובות הגולשים 6 תגובות

avatar
אייל
16 בספטמבר 2010

חברותא הקבוצה החברתית היא כבר יותר מקבוצה חברתית.
חברותא הופכת לקהילה.
בקהילה אנשים לוקחים על עצמם חלק בתרומה לכלל, וראוי להודות כאן לחיים אלבום, דניאל יונס, אלעד ליפשיץ, אבנר ואחרים, שהקדישו מזמנם ללא תמורה על מנת שהדבר הגדול הזה יקרה.
בגיליון נתנה חברותא במה למגוון קולות, גם כאלה שאינם בעמדתה הארגונית, וגם לקולות נשיים.
אחד האתגרים המשמעותיים שיעמדו בפנינו כקהילה בשנה הקרובה יהיה להכיל את הקולות השונים מבלי שאלו יאיימו על זהותנו.
לראות את העוצמה שבאחדות ובהכלה על פני הצמצום והטהרנות.


הגב
avatar
אמיתי
16 בספטמבר 2010

איי התכווהת כנראה שנתתם "מגוון קולות" חוץ מהוד שאתם מחרימים ומתעלמים בכוונה ובצורה לא ראויה
וה"אחדות" היא כנראה לא כוללת את הצד השני ,
מילים גבוהות ויפות רק שלא עומדות במבחן היושר והעובדות המלאות…
אמיתי (הבהרה – איני שייך לשום ארגון/קבוצה/תת קבוצה וכל שכיוצא בזה ואיני שליח בשם מאן דהוא)


הגב
avatar
נתי
16 בספטמבר 2010

אמיתי היקר,
מדובר בביטאון של חברותא. לא התיימרנו לכלול את כל הארגונים הדתיים, וישנם רבים, וטוב שכך.
הו"ד עובדת במישורים שחברותא אינה עובדת בהם, ולהיפך. צריך לברך על הריבוי ולא להעיב עליו.
כשהו"ד יוציאו ביטאון או מסמך הם לא אמורים ולא צריכים לפנות לחברותא או לבת קול כדי להוציא יחד. ריבוי הארגונים מבליט את המגוון החיובי, ואני לא רואה בו דבר רע. ונקודה חשובה ספציפית לגבי העלון הזה –
העלון הזה יוצא במסגרת המניין הגאה, שזהו מניין בסגנון "שירה חדשה" – שלא מקובל ע"י הו"ד, ועל כן במילא לא היה מקום להשתתפותם בו.
אני שמח על המגוון, תשמח גם אתה.
לא מחרימים כאן אף אחד..


הגב
avatar
גיל
18 בספטמבר 2010

אמיתי, תנוח. אינני בלש במקצועי (אולי בעתיד בלשן), אבל משום-מה גוף התגובה שלך לא מתחבר לי עם ההבהרה…
שנה טובה ורגועה.


הגב
avatar
'.ד.
18 באוקטובר 2010

זה דבר חשוב מאוד. כמה אני חפשתי דבר כזה.


הגב
avatar
תמה
24 בדצמבר 2010

אני ממש מבקש לדעת היאך מסתדר המושג "הומו" עם היהדות? ישנם כ"כ הרבה מאמרי חז"ל שמגנים נחרפות את סוג האנשים הלזים, חלק נכבד מפרק שביעי במסכת סנהדרין דן בסוגי עונשי הסקילה (המיתה החמורה) המגיעים למשתובבים.
אינני בא בטרוניה כשם שהוא אינו בא (ודבקת בו כתיב) ולא זדון ליבי הישיאני, אלא לדעת ולברר דברים שאינם הירים.


הגב
יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS