על אהבה ותועבה – תגובות למאמרו של הרב יהושע שפירא

עמיחי לנדסמן שואל למה אנחנו רודפים אחרי הכרה של רבנים? אביחי מאיגי קורא בפרשת קדושים * מה אתם חושבים על הוקעת ההומואים? איך מגיבים רבני צהר? * דיון במאמרו של הרב שפירא בגנות התועבה וההומואים.

הרב יהושע שפירא: "תרבות רקובה המבקשת להקים לתחייה את עולם התועבות של ארץ כנען"

הרב יהושע שפירא: "תרבות רקובה המבקשת להקים לתחייה את עולם התועבות של ארץ כנען"

מאמרו של הרב יהושע שפירא נגד התועבה וההומואים עורר תגובות רבות. * מאמרי תגובה שנשלחו לחברותא, לצד הפניות למאמרים ברחבי המרשתת

למה בעצם אנחנו מחפשים הכרה של רבנים? * עמיחי לנדסמן

שמי עמיחי. אני בן 32, אני הומו ודי גאה בזה, מחוץ לארון כולל בעל נפלא. אני גם דתי לשעבר שעבר את כל המסלול המקודש של הכיפות הסרוגות – ממגורים בשכונה דתית בלבד בה כולם מכירים את כולם, דרך בני עקיבא (שבט ברמה) וישיבת בנ"ע, עד למכינה היוקרתית מאד. שירתי שירות קרבי ולמדתי משפטים, והדבר היחידי שהתפקשש זה שאני אוהב בנים. אחרת סביר להניח שכרגע הייתי עו"ד נשוי עם ילדים.

אני מודה שמעולם לא היו לי קשיים בנושא המיניות שלי. עד גיל מסוים חשבתי שהמשיכה היא מינית לחלוטין, אבל אחרי "קראש" על בחור חמוד מאד הבנתי שכנראה זה קצת יותר מזה. למזלי הרב התברכתי במשפחה מדהימה שלא ממש עשתה חשבון לנושא. נכון, יש לנו את בעיית "מה יגידו השכנים" (בעיה חמורה במקום שיש בו ארבעה תושבים שכולם מכירים את כולם ונוהגים לרכל על זה) אבל בסך הכל בתוך משפחתי שלי הכל בסדר גמור ובן זוגי הוא חלק מהמשפחה.

השאלה שלי והתהייה שלי היא כזאת: אני לא עוקב הרבה זמן אחרי הפורום ופעילות חברותא, ורק בזמן האחרון התחלתי להתעניין יותר במצב של ההומואים הדתיים ובכלל בקהילה. עד עכשיו חייתי את חיי בלי להיות חלק מכלום.

אני לא מצליח להבין למה אתם\אנחנו מחפשים הכרה של רבנים? אם הרב שפירא יקום מחר בבוקר ויכריז "הומואים זה בסדר גמור", זה ישנה משהו בקבלה העצמית שלנו? למה רבים מאיתנו מחפשים את ההכרה החיצונית ותולים בזה את יהבם? שהרבנים לא יקבלו אותנו, הם הרי לא מקבלים עוד כמה דברים וזה בסדר, זה לא חלק מהותי מהחיים. אדם ששלם עם עצמו ומכיר בערך עצמו לא צריך אישור מאף אחד.

אני מודה ומתוודה שגם בתקופת חיי כדתי לא הייתי צדיק גדול ומעולם לא הצטרכתי לשאלת רב. יתרה מזאת, כל העניין הזה של הפיכת הרב לדמות חשובה בכל אספקט של החיים מוזרה לי. לדעתי רבנים נועדו להורות הלכות ולא לקבוע אורך חיים.מה שאני מנסה לומר ולשאול הוא למה המרדף אחרי ההכרה? אדם צריך להיות שלם עם עצמו ולא לחפש את ההכרה בגורם זר. לשמחתנו הרבה הקהילה הדתית הגאה עולה ופורחת ויש אין ספור ארגונים, כך שכל אחד יכול למצא את מקומו. אין צורך להשפיל את עצמנו ולהתחנן בפני רבנים שיקבלו אותנו – לא רוצים לא צריך. זה לא מה שימנע מאיתנו להתאהב, לחיות ולהקים משפחות חד מיניות גאות ודתיות.

"שלא לקלל אחד מישראל" ועוד כמה מצוות שנתעלמו מהרב  * מכתב פתוח מאבישי

שלום כבוד הרב, שמי אבישי (שם בדוי) ואני בן 19, גר בישוב דתי בצפון הארץ. רציתי לספר קצת על עצמי. אני עתודאי בתוכנית יחודית של צה"ל, ומיועד לשרת כקצין באחת מיחידות המחקר והפיתוח של הצבא. אני מאוד אוהב לבשל ולטייל, לקרוא, לכתוב ולצייר, לבלות עם חברים ובעיקר ליהנות, לחייך ולהודות לה' כל יום על הכל. סיימתי בהצטיינות את התיכון, עם חמש יחידות גם בתנ"ך וגם בתושב"ע ובעוד כמה מקצועות חול, אתה מבין- בחור סטנדרטי ורגיל, בטח לא מישהו שהיית מגדיר כחולה נפש – דוקטור רוברט ספיצר עשה את עבודתו נאמנה.

כדי לשמור על כנות מתחילת מכתב זה, אספר עוד כי ביום הולדתי ה-17 סיפרתי לאימי על נטיותי המיניות, וביום הולדתי ה-18 ביקשתי ממנה לסייע לי ולספר גם לאבי. תגובת שניהם היתה מחבקת ומקבלת. בניגוד אליך, כבוד הרב, ישנם אנשים שמסוגלים לראות בי בן אדם, לפני שהם רואים את נטייתי המינית.

בפרשת קדושים, הפרשה שבה מופיע הציווי השני מתוך שניים שמשמשים בסיס לכל טענותיך, מופיעות עוד כמה מצוות, שלצערי במאמרך נטית להתעלם מהן:

הראשונה שבהן, בסדר כרונולוגי, היא המצווה שספר החינוך מנה כלאו "שלא לקלל אחד מישראל", והוסיף שם: "ואף על פי שאינו שומע את הקללה". אינני חושב שזה ראוי שאדם במעמדך ישתמש במאמר מכובד בשמות גנאי כמו "שרץ" או בהשוואות לחזירים כאלה ואחרים. הציווי הוא מפרק יט פסוק יד: "לא תקלל חרש".

המצווה השניה היא (שוב, ע"פ ספר החינוך) האיסור "שלא להכשיל תם בדרך". מסביר הרב ר' אהרון לוי זצ"ל על המצווה: "שלא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה". טוב עשית, כבוד הרב, כאשר בחרת במשך כל השנים לא לעסוק בנושא – חסכת מהציבור את ההטעייה. איני בא לטעון ששגית לגמרי בדבריך, אבל עיוות האמת היה בהם, והדמגוגיה שם חצתה את גבולות הטעם הטוב.  אגב, הציטוט המדוייק כאן הוא "ולפני עיוור לא תיתן מכשול".

המצווה השלישית בסדר הכרונולוגי שברצוני להתייחס אליה היא מצוות "לא תעמוד על דם רעך". בשלוש השנים האחרונות הכרתי לצערי לא מעט חברים ואנשים ושמעתי על מקרים נוספים של אנשים שלא הכרתי של בני נוער ובוגרים שקיפחו את חייהם בעקבות יחס החברה הדתית לבעלי "הנטיות ההפוכות". על רוב המקרים איני יכול לספר לך, מתוך כבוד אחרון למתים, שבחרו במותם להצניע את האמת. ודי לחכימא ברמיזא.

המצווה הרביעית היא מצוות "לא תשנא את אחיך בלבבך". אני מרגיש נכלם שאני צריך להעיר לך על כך שבמאמרך לא הופיעה אמירה מפורשת לקוראים על היחס שצריך לתת לאותם אנשים שנגזרו עליהם יסורים. איני צריך לגלות לך, כבוד הרב, מהי דעת הציבור על ה'תופעה'. אני חווה אותה על בסיס חודשי. אם היתה לך כוונה להראות את האור ואת הדרך, אני מאמין שהדרך הראויה כוללת גם יחס אנושי ומחבק, כראוי להתמודדויות מסוג זה.

המצווה החמישית היא מצווה שאותה קיימת, "הוכח תוכיח את עמיתך", והמשכה שממנו בחרת להתעלם: "ולא תישא עליו חטא". כרב וכמחנך, אני חושב שאתה אמור לדעת כיצד לתת ביקורת. ברור לי, שדרך ההפחדה בה בחרת היא לא בדיוק הדרך החיובית והנחמדה לעזור לאותם בני נוער תועים.

המצווה השישית והאחרונה היא מצוות "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא קבע כי כי זה כלל גדול בתורה, והלל הזקן השתמש במצווה כדרך ללמד את התורה כולה על רגל אחת. איני רוצה להרחיב כאן על מצווה זו כי אני מרגיש שאני חוזר על עצמי קצת, אבל אני מניח שאתה מבין לאן אני חותר.

שש המצוות האלה מופיעות בין שני הציוויים היחידים בתורה לגבי הומוסקסואליות. הראשון הוא זה שמופיע בספר ויקרא בפרק יח: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא", השני מופיע שם בפרק כ: "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו שניהם, תבל עשו דמיהם בם". כפי ששמת בודאי לב, שתי הציוויים עוסקים שניהם באקט מיני מאוד ספציפי, מעשה שהועלה לדרגת אמנות כאשר זכה לדימוי המקורי "כמכחול בשפופרת". עצוב לי שכל הוויתי כאדם נקבעת בעיניך על פי אקט מיני. התורה לא אסרה בשום מקום אהבה בין שני גברים, היא אסרה רק על קיום של מגע מסויים אחד ביניהם. התורה לא אסרה בשום מקום על שני גברים לנהל משק בית משותף, והיא גם לא אסרה על גידול ילדים (ועל דרך הטבע כבר שמענו רבות, אך לצערי לא חסרים ילדים שזקוקים לבית). התורה בשום מקום לא קובעת שהעדפה של גברים על פני נשים היא מחלת נפש, והיא גם לא קבעה שאדם שמעדיף גברים פסול מלהיות חלק מקהילה דתית.

חשוב לי להדגיש כבוד הרב, כי אני מסכים איתך שעדיפה מציאות של נישואין, אם כאלה אפשריים. לו הייתה לי יכולת לבחור בוודאי שהייתי בוחר לאהוב נשים. אבל אתה חייב להבין שלא בפני כולם עומדת הבחירה, וגם אם ננקוט הערכה ממעיטה מאוד, חצי מהסטטיסטיקה המקובלת (בתקווה כי הנתונים אינם מדויקים), נגיע לכך שלפחות חמישה גברים מכל מאה יעדיפו את בן מינם על פני המין השני.

ברור לי שמציאות בה מתירים רבנים לעבור על איסור משכב זכר אינה אפשרית, וגם איני מבקש להגיע לשם. אני כן שואף להגיע לדיון רציני יותר, כי ברור לי שניתן למצוא פתרון הלכתי שלא כולל הכחשה עצמית או ביטול אישיותי.

בתקווה לשיח חיובי יותר,

אני

* הכותב חבר בקבוצה הדתית הבוגרת של ארגון הנוער הגאה, מנהל את פורום הקבוצות הדתיות בפורומים של הארגון (תחת הכינוי sneezey) ומתנדב גם כמלווה צעיר בארגון.

——————————————————————————————————————-

כתב יובל, מגיב אנונימי באתר סרוגים:

יהדות ואנושיות – תהיה אנושי. תלמד מהרב שרלו

1 יובל | 25/08/2010

הרב יהושע – מותר גם לרב להיות אנושי.
הוא חייב להיות נאמן להלכה עד הסוף ובשום אופן לא להתיר הומוסקסואליות.
אבל הוא צריך להיות אנושי.
אתה לא מבין את הבעיה. אתה לא מבין את המצוקה שלנו. אתה כותב רק דברים חריפים נורא נגדנו אבל לא כותב מה אנחנו צריכים לעשות.
אתה פגשת כמה צעירים שחשבו (אולי בטעות) שהם הומואים והם בעצם לא ובגלל זה אתה סתם שולח את החיצים המורעלים שלך אלינו.
תהיה אנושי. זה מותר. תבין את הכאב. אל תקרא לנו בשמות גנאי.

פניקה אודות מכנסיים, קולאז', 1961, יגאל תומרקין

פניקה אודות מכנסיים, קולאז', 1961, יגאל תומרקין

תן גם לעצמך תשובה מה האלוקים רוצה מאתנו. אתה לא היית מסכים שמישהו מאתנו יתחתן עם הבת שלך אז מה אתה רוצה שנעשה. עצת נפש אולי עזרה לכמה אנשים אבל אתה יודע ואני יודע שאתה יודע על מאות בחורים שהיא הרסה.
תאמין לי. אי אפשר להשתנות. אם היה אפשר היינו רצים להשתנות. כמה שיותר מהר.
אל תקרא לנו תועבה.
תלמד מהרב שרלו. אני יודע שלדעתך הוא ניאו משהו אבל תלמד ממנו.
הוא לא היתיר בחיים שלו הומואיות ואפילו לא לסביות.
אבל הוא אנושי.
מותר גם לך.

————————————————————————————————————-

עוד בנושא:

השאר תגובה

עוד ב- מי מפחד מהומואים? ››

תגובות הגולשים 4 תגובות

סניזי
סניזי
2 בספטמבר 2010

עמיחי- המלחמה היא לא על ההכרה של הרבנים, אלא על דעת הקהל שאזוק לרבנים.


להגיב
ליאור בן 27 נשוי+1
ליאור בן 27 נשוי+1
16 בספטמבר 2010

למה אתם עושים מהיותכם הומואים כזה עניין ורעש? ומה יש להתגאות בזה? אני סטרייט, ולא חשבתי להתגאות בזה אף פעם. אתם הומואים? בסדר. אתם דתיים? גם בסדר. מי שמכבד אתכם, מכבד. ומי שלא, גם כנראה לא יכבד לעולם. אבל למה לצעוק ולהקים רעש באינטרנט/עיתונים/תהלוכות למיניהן וכולי? הציבור במדינה מבין שיש הומואים וגם הומואים דתיים, אבל על מה הגאווה הגדולה? למה שלא תחיו את חייכם בשקט ובנחת איך שאתם רוצים (ממילא אף אחד לא יכול לשנות את נטייתכם המינית), ממש כמו כל בן-אדם רגיל במדינה בלי קשר להיותו הומו/סטרייט/דתי/חילוני ?
כל ההתעסקות המופרזת בנושא הזה עושה הרגשה של ילד קטן שרק מחפש תשומת לב וצועק לכל העולם: "תסתכלו עליי". לא מכובד.


להגיב
    הומו עמוק בארון.
    הומו עמוק בארון.
    22 בספטמבר 2010

    לעניות דעתי אין לרבנים כלים מקצועיים כדי לראות את הבעיה במלואה.יתרה מכך אם הדת לא מקבלת אותי כמו שאני היא לא שווה את היותי אדם מאמין .בזה המקום להגיד תודה למי שהגה את הרעיון של חברותא מי שמפעיל ומי שפועל מתוכו…תודה רבה לכם .אתם עושים עבודת קודש מי יתן ותצליחו מעלה מעלה…אם לא בגללכם הייתי איפקורוס שוחר נקמה במה שנידה אותי מהחברה בה גדלתי ובה חונכתי והתעצבתי .בזכותכם כל יום הוא יום חדש של חידוש והתעלות …שלכם באהבה אין קץ… יהודה שץ


    להגיב
בורבון
בורבון
15 בנובמבר 2010

זה נכון, עוד מעט נצטרך הסכמת רבנים גם מוצרי תינוקות..


להגיב

  • תגובות אחרונות:





  • RSS

    השאר תגובה