מזה זמן רב שאני חש משיכה גם לגברים ולא רק לנשים. מצד אחד, חששתי ועדיין אני חושש מחשיפה. חששתי שמישהו יראה אותי והדברים יחשפו ויתגלגלו הלאה לאוזניים לא רצויות, ויותר לא תהיה לי שליטה על "הסוד" הקשה הזה. מצד שני, הבדידות אכלה בי בכל פה.
הצורך באוזן קשבת, הצורך באנשים שמבינים והצורך לדבר פנים אל פנים עם אנשים שחוו או עדיין חווים את התחושות המבלבלות הללו – כל אלה גרמו לי לנסות ולפנות אל ארגון "חברותא". יצרתי קשר טלפוני עם אחד מחברי הוועד לפני כחודשיים. גוללתי את אשר על ליבי, וזכיתי לאוזן קשבת. שמעתי ממנו על המפגשים ואופיים.
בשבוע שעבר החלטתי ללכת בפעם הראשונה. אני חייב לציין שלמרות כל החששות שחוויתי, והדופק המהיר שרק סיפר מה הלב שלי מרגיש,
הכל התמוסס בבת אחת! חשתי בנוח. האווירה לא לחוצה בכלל, והאנשים מקסימים. המארגנים נגשו אלי מספר פעמים כדי לשאול אם הכל בסדר.
הוגש כיבוד קל. צפינו בסרט ואח"כ היה זמן להכיר עוד חבר'ה. עם חלקם אני ממשיך לשוחח בטלפון, ומצליח להפיג את תחושת הבדידות המעיקה כל כך.
משתדל ללמוד מניסיונם של אחרים, כיצד להתמודד עם האתגרים.
אני סופר לאחור למפגש הבא…
שגיב
צחי
22 באוגוסט 2010ברוך הבא! היה נעים להכיר…