דגל אדום

"ההתאבדות, למשל, מקובלת כחטא חברתי בל-יכופר, למרות הנטייה לעתים להבין את הרקע ואת המניעים. היעלה על הדעת כי תקום תנועה חברתית למתן לגיטימציה להתאבדות?" * בטור שיפורסם בעלון "שבת בשבתו" הקרוב, הרב ישראל רוזן חושש ש"סטיית" הנטיות ההפוכות תיהפך ל"דגל"

הרב ישראל רוזן (צילום: אתר מכון צומת)

הרב ישראל רוזן (צילום: אתר מכון צומת)

"ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" (יח, כב)
"ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשהתועבה עשו שניהם" (כ, יג)
"תועבה – תועה אתה בה" (נדרים נא, א)

מידת סדום

העיר 'סדום' הפכה לסמל של רשע ופשע, אך לאו דוקא בשל עוצמת חטאיה – באיכות או בכמות. סדום 'זכתה' לקיטלוג כפסגת החטא, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, בשל הפיכת החטא לחוק, לנורמה, למעשה לגיטימי. חז"ל במדרשי אגדה רבים מדווחים על חוקי רשע ששררו בעיר ההפוכה, חוקים המאפילים ומגמדים את נסיון ההתעללות של אנשי העיר באורחי לוט ובבנותיו (המתוארים בפרשת וירא).

הביטוי החז"לי 'מידת סדום' משמעותו היא שההתנהגות המחפירה היתה תפורה לפי 'מידתה' של סדום, דהיינו נורמטיבית, זרימה טבעית כביכול. יתר על כן, 'מידת סדום' מאופיינת בין השאר גם בהטפה לה, בשידול ואפילו בכפיית כל אנשי המקום לנהוג ב'מידה' זו. החטא מועצם שבעתיים בהנפת דגלה של סדום, בריש גלי וברוממות פטריוטית המכריזה: "כאן זה סדום"! "כולנו סדום"!

* * *

"כסוי חטאה" (תהלים לב, א)

כל בני אדם חוטאים, ברב או במעט; בין אדם לחברו, בין אדם למקום, בין אדם לחברה, בין אדם לעמו וכיוצא בזה. רוב החוטאים מצניעים חטאיהם, בושים מהם ולעתים רבות מתכחשים להם. גם אם הכל יודעים שפלוני מושחת, וגם אם הוא אביר שבאבירים ואינו ירא מפני איש – אעפי"כ הוא יכחיש, יתפתל ואולי, בערוב ימיו, אפילו יהרהר בתשובה או לפחות בהחזרת העושק והשוחד.

מכור לסמים, גם אם איננו חושש מאימת החוק, יצניע חולשתו זו, או לפחות יהיה מודע לנלוזות דרכו ולהידרדרותו לשולי החברה. עד כה לא שמעתי, למשל, שמכורים לסמים מפתחים אידיאולוגיה המרימה על נס אורח חיים זה. לצערי, לפי מהלך התהפוכות החברתיות והנטיות ההפוכות המתרגשות עלינו חוששני כי לא ירחק היום וגם סטיה זו תיהפך ל'דגל'…

* * *

לגיטימציה

בתור פסיכולוג-חובב ארשה לעצמי להעריך כי חוטאים-מכורים מעוניינים שרבים ינהגו כמותם. קוראים לזה בעברית: חיפוש לגיטימציה. ואם זו איננה קיימת – מייצרים אותה. איך? ע"י שיווק החטא ותעמולתו; ע"י – כבר אמרנו – הנפת דגל, רצוי צבעוני ככל האפשר; ע"י רבי-שיח ומאמרים מלומדים וניתוחים פסיכולוגיים בעיקר על דחפי האדם לחטוא, והכל בליווי דיונים תיאולוגיים ופסיכולוגיים.

ההתאבדות, למשל, מקובלת כחטא חברתי בל-יכופר, למרות הנטייה לעתים להבין את הרקע ואת המניעים. היעלה על הדעת כי תקום תנועה חברתית למתן לגיטימציה להתאבדות? פרט למאמיני האיסלאם הקיצוני המקדשים את תועבת מעבירי בניהם ובנותיהם למולך (תחילת פרשת קדושים).

* * *

והנמשל

"שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח, ואין מקיימין אלא שלשה: אחת שאין כותבין כתובה לזכרים, ואחת – שאין שוקלין בשר המת במקולין (=באיטליז), ואחת – שמכבדין את התורה" (חולין צב,ב). לדידי, המשפט החותם, "שמכבדין את התורה", הוא-הוא ההסבר מדוע אין "כותבין כתובה לזכרים". המציאות של יחסים חד-מיניים קיימת, אך "בני נח", בוגרי המבול, לא מכירים בה ולא מעניקים לה זכויות זוגיות (=כתובה). מאותה סיבה בדיוק (?) החברה האנושית (="בני נח") מכירה לעתים בעובדה שיש בתוכה גם קניבלים, מסוגים שונים, אך הם אינם 'תולים שלט', אינם מייסדים 'ארגון למען'. הם "אינם שוקלין בשר המת באיטליז", אלא רק בסימטא אחורית אפלה…

* * *

תועבה

בעברית של ימינו המילה 'תועבה' מציינת שיא הרשע, פסגה של פשע! לפירוש חז"ל שצוטט בראש המדור הדגש במילה זו הוא על הטעות; "תועבה – תועה (=טועה) אתה בה". ביטוי זה מעדן מאד את היחס הקלאסי לתועבה, אשר ממנה מתרחקים כמטחווי קשת. את התועים – מנסים ליישר לדרך הנכונה; את הטועים – להחזיר למוטב.

התעייה-הטעות לא ניתנים כלל להישבון למי ש'מניף דגל', ובודאי למסית. העונש הראוי לו במידה כנגד מידה הוא עמוד הקלון, ו"אין מהפכין בזכותו של מסית".

(נכתב בר"ח אייר)

פורסם ב"שבת בשבתו", גיליון ,1320, פרשת אחרי מות קדושים, י' אייר תש"ע 24/04/2010

– – – – – – –

תגובת חברותא לדברי הרב רוזן (ראו ב"חברותא בתקשורת" היכן התגובה פורסמה בכלי התקשורת השונים):

הרב רוזן יוצא מנקודת הנחה שהומוסקסואליות היא סטייה וכי כל ההומואים מניפים דגלים ואולי אף מנסים לגייס מועמדים להצטרף לחברה ההומואית הסוטה שלהם.

בטורו של הרב רוזן לא מצאנו ולו רמז לכך שהומוסקסואליות מוגדרת במקרא או בחז"ל "סטיה". חבל שהרב רוזן לא יודע שהומוסקסואליות מצויה גם בטבע.

בדבריו של הרב רוזן כן מצאנו כי הוא רואה בהומואים חוטאים בלבד, וכי הוא אינו רואה בהם בני אדם, נשמות. חבל שהרב רוזן מעדיף לתקוף את ההומואים מעל במת "שבת בשבתו" במקום להקשיב וללמוד.

ולא רק ב"שבת בשבתו" הרב מעדיף לתקוף, אלא גם כשהומואים דתיים פרטיים פנו אליו וביקשנו להיפגש עמו או לכל הפחות לשוחח עמו בטלפון – הרב סירב סירוב מוחלט ולא הסכים לשמוע דבר וחצי דבר, עד כדי כמעט טריקת הטלפון בַּפנים.

כיוון שהרב רוזן מסרב להקשיב וללמוד אין פלא שהוא מנפיק פנינים כגון "ההתאבדות, למשל, מקובלת כחטא חברתי בל-יכופר, למרות הנטייה לעתים להבין את הרקע ואת המניעים. היעלה על הדעת כי תקום תנועה חברתית למתן לגיטימציה להתאבדות?" מדבריו אלה עולה ברורות כי הוא אינו מכיר את המציאות נכוחה וכי אין הוא מבין את חשיבות חברותא – הגוף הגדול ביותר להומואים דתיים. הרי כלום אין תנועות חברתיות אשר תפקידן למנוע התאבדויות? וכך גם בנידון דידן: חברותא אינו גוף שנותן לגיטימציה לשם הלגיטימציה אלא חברותא מנסה לעזור לאנשים לחיות, למנוע התאבדויות של הומואים. והנה נתון שאולי הרב רוזן היה יודע לו היה מסכים לשמוע אותנו: מעל 30% מההתאבדויות בקרב בני נוער קורות על רקע נטייה מינית.

וכך, במקום להודות לחברותא על שהיא מצילה חיים, במקום לשמוח שחברותא מרימה את דגל "גם וגם" – שאפשר להיות הומו וגם להיות דתי, במקום להודות לחברותא שמקטינה את אחוזי החילון בחברה הדתית, במקום לשמוח שאנחנו נלחמים להיות חלק מהציונות הדתית – הרב רוזן בוחר לתקוף ולדחוף.

גוף כמו חברותא רוצה לחזק את הרבנים שען מוכנים להקשיב, לשמוע, לעזור לסייע; רבנים שמוכנים לשוחח עם חברותא (כמו הרב יחיאל פאוסט, הרב יהודה גלעד ועוד), לכתוב טורים באתר חברותא (כמו הרב חיים נבון, הרב יואל קטן, הרב הראלה הראל ועוד), ולבוא למפגשי חברותא (כמו הרב יעקב מדן, הרב מנחם בורשטין ועוד).

השאר תגובה

עוד ב- יהדות וגאווה ››

תגובות הגולשים 5 תגובות

avatar
נתי
22 באפריל 2010

ושוב, כמו תמיד, הבורות מקבלת במה. אין אלו אלא אסופת סיסמאות מגובה בדברי חז"ל שמסיטה את הדיון מטיעוניו המרכזיים.
אין לי אלא להצר על כך שרבני המגזר לא השכילו להרים את הכפפה, את האתגר הרבני, את ההזדמנות הזאת ליצור דיון תורני עמוק ומקיף – ובמקום זאת למקם את ההומואים שוב כ"חוטאים", כסדומיים, כ"עושי החטא ההוא".
הגיע הזמן לדיון מהותי ובהבנה שהדיון לגבי עמדת ההלכה בנושא זוגיות בין גברים מעולם לא נדון. הכל תמיד מתמצה "במעשה ההוא".
הארגונים הללו שכבוד הרב מיצר על קיומם נועדו להציל נשמות שבסביבתו של הרב הולכות לאיבוד ונעלמות, ו-הו – כמה נוח לסביבה זו שייעלמו אותן הנשמות המטרידות מסדר היום.
הרבה יותר נוח לממסד הרבני שנהיה חוטאים ומצטערים, שפופים שמכים על חטא, מתאבדים בפוטנציאל (ההשוואה מדברי הרב), מסוממים מאורגנים (כנ"ל), להיות סמל לעליבות, לנכות נצחית שאינה ברת תיקון אלא סמל לסטטוס נדכה.
אז יש לי חדשות בשביל הרב רוזן ובשביל כל אלו שקראו את דבריו והנהנו בהסכמה: אנחנו נמשיך להיות שם מולכם או איתכם (הבחירה שלכם), במלוא הדרינו, צבעוניותנו, ססגוניותנו, עמדותינו, אמונותינו ותורתינו. לא נהיה עוד כסת"ח שאפשר לטעון בשמו שהכל "בר-תיקון" ושצועד לחופה מול בחורה אומללה.


הגב
avatar
עמית - עורך האתר
22 באפריל 2010

ובל נשכח: הכול מתוך שיח והידברות עם רבנים שמוכנים להקשיב. ויש כאלה לא מעט ותפקידנו לגרום לכך שיהיו יותר. שיבינו. שיכירו. שידעו. ושלא יערכו השוואות פזיזות ויקפצו למסקנות.


הגב
avatar
אייל
23 באפריל 2010

לא מכורים. לא קניבלים. ובוודאי לא מסיונרים המעונינים שרבים ינהגו כמותם.
לא נבלבל את כבוד הרב במחקרים פסיכולוגים, גם לא במציאות.
רק נזכיר לו שיש לנו משפחות אוהבות, וחברים מהתיכון, מהישיבה ומהאוניברסיטה, דתיים גם הם.
להם ולאחרים בחברה הדתית יש לב לחוש ושכל לחשוב בו, עיניים לראות ואוזניים לשמוע.
האנשים האלו גם הם מאזינים לדברי הרב הנכבד, ושואלים את עצמם האם דבריו ראויים, והאם בדרכו ילכו.


הגב
avatar
שם
23 באפריל 2010

הרב רוזן, אני מציע לך ללמוד את הנושא לעומק לפני שאתה כותב דברים כאלו בעלון המחולק בבתי הכנסת בשבת. ישנם רבנים אחראים יותר ממך, שלמדו את העניין ולא ביישו את עצמם ואת הקהילה שלהם בדברי בורות. חבל. הנזק העיקרי שנגרם הוא בכך שדברים מעין אילו ממשיכים את מסע הבורות וההסתה כלפי בני אדם. קשה להאמין שרק שבוע לאחר יום השואה נכתבים דברים כאלה כלפי בני אדם ועוד מפי רב ידוע בישראל.


הגב
avatar
מים אדירים
25 באפריל 2010

הרב רוזן,

אינני חושב שיכולת הבנת הנקרא שלי לקויה. אכן, המסגרת הכללית של המאמר יוצאת נגד הנפת הדגל וקריאה "להצטרף למועדון". ראשית, האם אינך חושב שהגיע הזמן להפסיק להתעלם מ-4 % מהציבור ? כן, 4 % מהציבור הם הומוסקסואלים ולסביות. אנשים עובדים, לומדים, שיש להם הורים, אחים, חברים, הם הולכים לבני עקיבא, ולצבא, כמו כולם. רובם מעוניינים להישאר חלק מהציבור האורטודוקסי ולהיות חלק מהקהילה, אך לצערי הרב מנהיגי הציונות הדתית והנך בתוכם, אינם מוכנים להתייחס לציבור זה בכלל. התוצאה- מאות אלפי אנשים נשארים בבדידותם או כלואים בתוך חיי נישואים אומללים בגלל שאתם הרבנים אינכם מוכנים להתייחס. מקרי התאבדות גם הם מתרחשים, לצערי הרב.
ואני שואל את כבוד הרב: האם מצוקתו של ציבור גדול כל כך אינה מצדיקה בדיקה של הנושא וניסיון למצוא פתרון ? האם המשך ההשתקה והדה-לגיטימציה שאתה וחבריך יוצרים במאמרים מסוג זה הם הפתרון ?! מדובר כאן בהרבה מאוד אנשים שבסך הכך רוצים שיפסיקו להתעלם ממצוקתם. שיבינו שהם אינם סוטים. שיבינו שהם בסך הכול סובלים, שיבינו שמדובר בנטייה מולדת, גנטית, שאינה ניתנת לשינוי .הדברים מצויים בספרות המחקרית. הכול כתוב. אין כאן מיסיונריות, הנפת הדגל באה ממקום של מצוקה, היא באה כתגובת נגד להשתקה ההולכת ונמשכת מצד הממסד והחברה.
לצערי הרב, במאמר שלך אתה יוצר השוואה ברורה בין אנשי העיר סדום, סמל הפשע והרשע, לבין הומוסקסואלים המנסים לייצר לגיטימציה סביב נטייתם המינית. אתה יוצר השוואה בין התמכרות לסמים, שיש להצניע אותה, כשם שיש להצניע את הנטייה המינית ההומוסקסואלית. צריך להכניע אותה, לטאטא אותה מתחת לשטיח, להשתיק, למחוק, כאילו לא הייתה מעולם. (שמא אולי כך היא תיעלם ?!!). אתה מכנה את ההומוסקסואליות : "נטיות הפוכות", "סטייה"…אתה טוען שהומוסקסואלים יוצרים תעמולה כדי לגייס אנשים לשורותיהם ומשדלים אנשים לכך –אין לכך אחיזה במציאות ואינך מביא הוכחות לדבריך. כבוד הרב, מי שנולד הומוסקסואל -יישאר הומוסקסואל. אי אפשר "להדביק" או לשדל אנשים להיות הומוסקסואליים. לא הספיקו כל אלה והנה אתה משווה בין קניבלים להומוסקסואלים. לבסוף אתה גוזר את הדין ללא משפט : אין כפרה !!! העונש : "עמוד הקלון" !!!
כבוד הרב, אני חושב שהבנתי היטב את המאמר. קוראים לזה "ה-ו-מ-ו-פ-ו-ב-י-ה" ואי קבלת השונה, שמשמעותם הפוכה מ"ואהבת לרעך כמוך" ו"ולא תונו את הגר".
אני מזמין אותך להגיע מחר בשעה 19.00 לכנס יום הסובלנות הדתית. אני אהיה שם בע"ה.
.


הגב
יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS