|
| מתוך "'קריעת ים סוף' כמשקפת תהליכי לשון" מאת ציון עוקשי. פורסם בכתב העת דעת לשון – מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, מכללת אפרתה, ירושלים תשס"ח |
דבר תורה לשוני לשביעי של פסח – קריעת/בקיעת/גזירת ים סוף?
אז מה באמת קרה לים סוף – הוא נקרע, נבקע או נגזר? במקרא מוזכרת לשון "בקיעה", אבל בחז"ל ובהגדה לשון "קריעה". מדוע שינו חז"ל? * דבר תורה לשוני שמדגים תהליכים סמנטיים בלשון העברית











