טוב, הגיע הזמן לטור נוסף.

אליק….
כמה טוב שאתה.

אני זורק את הכפפה. תן כותרת.

(מה שבסוגריים לא חשוב.)
(עשרה ימים, הפעם. ואין לי שום תרוץ עם מוות של איזה אמן מתבודד שדחה כל תשומת לב אחרת.) ובעצם, יש לי תרוץ, והוא יהיה שווה אפילו טור, כשיהיה לו מוסר השכל. בינתיים אני שומר בשבילך דיאלוגים.
(אתה תהרוג אותי בגללם, כי אני גרוע בלשמור דיאלוגים. אצלך, עם זאת, בעל-פה היתה חסרה השפה הצבאית – כמובן, שתי סיבות אפשריות. אני מנחש בשקט.)
מפלצת הסוד האפל? זאת כותרת? בחייאת. השאר טוב מאוד. אתה יודע מה להסתיר ומתי (אני לא. האנשים מסתירים את הנשמה וחושפים את הגוף – למשל, בנשיקה. ויש גם את החתונות: החתן והכלה עומדים כמו שהם, וכל הקהל לבוש. בחתונה שלי, כולם יהיו כך מלבדי – בבגדים. זה לא רק כי אני לא יודע מה להראות ומה להסתיר, אלא גם כי אני לא יודע מתי. הכול, בעצם, הוא עניין של תזמון. ואולי גם של מחשבה מראש, תכנון מוקדם. אותי תמיד תופסים הדברים בהפתעה. כמו עמודי החשמל שבעמק איילון, למשל).
(סליחה על זה. הייתי מוכרח.)

מקסים. פשוט מקסים

Great piece and a great writer.You should keep them all with a view to publish at some point

אליק, טור מקסים. קראתי אותו שלוש פעמים ברצף, ואחר כך שבתי לקרוא שוב.
הטור שלך הפעם השאיר לי גוש בגרון. הייתי בסרט הזה והיה נורא.
תודה על ההקדשה. אומר רק שאת הברכון הדפיס בית דפוס שמדפיס את כל הפליירים של הפגנות הימין (הם היו הכי זולים). קיבלתי טלפון מבחור נחמד שאמר שהוא רק רוצה לברר- כי נראה לו שיש בעיה עם השמות. אמרתי שאין, אז הוא שתק רגע ואמר: טוב, אם אין בעיה, אז נדפיס.
תודה על ההקדשה,
בני

הכרתי את האתר שלכם רק לאחרונה בזכות פרשת הרב אלון. קראתי בו מאז די הרבה. עלי לציין כי הטורים של אליק הם מחומרי הקריאה המשובחים שנתקלתי בהם ברשת. עלו והצליחו.

רץ לראות את יוסי וג'אגר, רץ להשיג לי שלשה ברכונים. תודה, אליק. אתה פשוט מצויין.

בכיתי כל הדרך ליער.