הראל שלום.
הדבר היחיד שבאמת אסור מן התורה הינו משכב זכור. כל היתר יש לו מענה הלכתי מתקבל על הדעת. מדוע ששני גברים לא יוכלו להימנע ממשכב זכור? זאת הרי לא הדרך היחידה לקיום יחסי מין. היאוש האמיתי הוא לא להתמודד במישור ההלכתי ולחיות בדיסוננס עם עצמך! בברכה מרדכי עבדיאל.

מתוך הבנה רבה בנושא- קשה לי להאמין שכאשר שניים יחליטו לחיות בצורה כזאת לא יהיו להם "נפילות" באופן רציף בלשון המעטה!!!
"הלגיטימציה" הזאת תוליד כ"כ הרבה חושך ורע, זה רק יאמלל יותר ויותר את מי שרוצה לדבוק בקדושה אבל גם רוצה להיות נאמן לעצמו, פשוט מתכון לייאוש!

שלום לדניאל להמן.
יישר כוח על מאמרך. יש לי שני דברים להוסיף. א) היותו של אדם דתי לא נקבע על פי מידת אמונתו באלוהים, משום שאת האלוהים לא ניתן להגדיר. כלומר כיצד אפשר להגדיר מי שהוא כדתי, כאשר אין זה ידוע מי או מה הוא האלוהים הזה? אלא המדד היחיד להגדרת אדם כדתי הינו מחויבותו לקיום ההלכה. ב) יש פיתרון הלכתי להומוסקסואלים, אלא שמטעמים חברתיים והומופוביים חסר הרצון לתת לכך ביטוי בעולם ההלכה. הפיתרון המוצא הוא ששני גברים ינהלו יחד משק בית משותף ויחתמו ביניהם על הסכם [שטר] למחויבות הדדית. אם שני הגברים האלה הינם מחויבים לקיום ההלכה, הרי שימנעו ממשכב זכור. השאלה האם קיימת אהבה בין שני גברים אלה ומה הם עושים בזמנם הפנוי אינו עניין הלכתי כלל. ואם אתה מסתפק בדברי, רק שאל את עצמך האם יש איסור הלכתי לשני גברים לדור יחד באותה דירה? האם חל איסור על שני גברים לחתום ביניהם על הסכם שותפות בניהול משק הבית? כמדומני שתסכים איתי שאין בשני אלה כל איסור הלכתי. אמנם בכדי ששני גברים המנהלים יחד משק בית יקבלו הכרה חברתית וגם הלכתית, יש צורך בהרבה כאלה זוגות אשר יעשו מעשה ולא יפחדו כלל. ואז אולי בעוד הרבה שנים המציאות תכפה את עצמה על החברה וההלכה. בברכה מרדכי עבדיאל.

כפתור ופרח. דברים שקולים, הגיוניים, יפים ונכונים. נראה מי ירים את הכפפה, ואני אקוד לו, וארים גם.