בלעדי – ר"י שילה: "חברותא כרוך בהכשלת הרבים באיסורים חמורים"

לכאורה טוב שחברותא קיימת. יש הומואים דתיים רבים החווים קשיים ואף דיכאון * אבל למעשה חברותא בנויה על התקיעוּת; יוצרת אווירת לגיטימציה תורנית לזוגיות גברית קבועה; ומגדירה את מרכז הזהות על בסיס הזהות המינית * המסקנה: בן תורה לא יכול להיות שותף לחברותא * הפתרון: לאמץ מחויבות מלאה להלכה ולעודד מאמץ מתמיד להתמודדות עם הנטייה * הרב ארלה הראל בטור אורח מיוחד שבאמת נכתב מהלב ומאכפתיות

הרב ארלה אראל

הרב ארלה הראל. ר"י שילה

(טור זה נכתב בהמשך להקדמתו של עמית, עורך אתר חברותא)

מאמר זה נכתב לאחר התלבטויות רבות. הרבה פרפרים עברו בבטן שלי, לפני שישבתי לכותבו, וגם תוך כדי, התלבטתי בלי סוף האם טוב לו שנברא, או שמא טוב לו שלא נברא משנברא. וכל זאת למה?

משום שאנו עוסקים בנימי הנפש היותר פנימיים, בהרגשות הלב, במקומות הרגישים ביותר של כל אחד מאתנו. דברים כאלו צריכים להילמד בתורה שבעל פה, ולא בכתב. לא סתם לימדונו חז"ל ש"אין דורשין בעריות בשלושה", משום שנושאים כל כך גבוהים (ונמוכים) גם יחד, צריכים להתדיין בהם פנים אל פנים, בצוותא, בזוג ולא בחבורה, ובוודאי לא בחבורת המונים תקשורתית.

כמו כן, מקנן בלבי החשש הבסיסי שעצם פרסומו של מאמר רבני באתר חברותא יכול להתפרש, חס וחלילה, כמתן לגיטימציה הלכתית כלשהי לקיומו של הגוף העצוב הזה. ולא היא! כאן המקום להצהיר כבר עכשיו, שלא אני הדל, ולא אף אחד מרבותי, באים לתת הכשר לקיומו של חברותא; ואני אף סבור, כמו שאפרט בהמשך, שקיומו כרוך בהכשלת הרבים באיסורים חמורים.

אך מנגד, "אני כותב לא מפני שיש בי כוח לכתוב, אלא מפני שאין בי כוח לידום" (כלשון הראי"ה זצ"ל באחת מאיגרותיו). אין בי כוח לידום מול מציאות, שלדעתי הענייה, פוגעת פגיעה נפשית חמורה וקשה בהרבה בני נוער ומתבגרים (בעיקר, אך גם בבוגרים), מאמללת אותם ומכניסה אותם עמוק-עמוק למבוי סתום שממנו לא יוכלו לצאת מאושרים ושמחים, יהיה אשר יהיה.

ואשתדל לפרש מילתי:

במבט ראשון, אולי טוב ליהודים שאכן חברותא קיימת. יש הומואים דתיים, זו עובדה. הרבה. לא אחד ולא שניים, אלא הרבה מעבר למה שהרוב חושבים. קשה להם, והם נמצאים במלכוד בלתי פתיר – הם מבקשים את שאהבה נפשם, אך תורתנו הקדושה אינה מאפשרת להם לממש את אהבתם. הם אינם מסוגלים לחיות חיים דתיים נורמליים, להקים משפחה, לזכות לחבוק תינוק ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, וללא כל ספק, חייהם קשים מנשוא.

קושי זה מביא רבים מהם אל עברי פי פחת, מחשבות אובדניות (ואף מימוש שלהן), דיכאון קליני, עצבות מתמדת; ואף, לצערנו, חיי חטא תמידיים, שפוגעים בשאיפותיו של האדם, הן בינו לבין קונו והן בינו לבין עצמו, הם נחלתם של הומואים דתיים רבים.

אם כן, אולי טוב שקיימת עבורם מסגרת כל שהיא המאגדת אותם ונותנת להם מענה בסיסי של קשר וחום, של הבנה והתחשבות, למען יצליחו להתמודד ביתר קלות עם חיים בלתי נסבלים אלו?

אלא, שזוהי כמובן טעות, לפחות לגבי היישום הנוכחי (=חברותא), וזאת משלוש סיבות:

1.  כאשר אדם שרוי בבעיה, אשר לדעת אנשי מקצוע רבים ניתן לטפל בה ברמת הצלחה כזאת או אחרת, הוא יעשה ככל יכולתו כדי להצליח בטיפול זה. למשל, לא יעלה על הדעת שקבוצת חולי סרטן, אשר מצבם מאפשר טיפול (גם אם קשה מאוד, ולא בהכרח מוצלח, אך בהחלט טיפול שייתכן שיצליח) תקיים קבוצת תמיכה של חולי סרטן שאינם מטפלים בעצמם! זוהי בעצם קבוצת מתאבדים, וכל קבוצת תמיכה של חולים מטרתה קידום החולים אל עבר שיפור מקסימאלי במצבם, בהתחשב באפשריות.
והאמינו לי שאני יודע מקרוב על מה אני מדבר. אשתי שתחי' חלתה לפני כשנה בסרטן. חסדי השם, בזכות גילוי מוקדם ושליחים טובים, היא נרפאה כמעט לחלוטין. בקבוצת התמיכה שבה היא משתתפת, השיח העיקרי ממוקד ברצון של כל אחת מהחולות להבריא ולהשתקם. אין מטרת הקבוצה לשקוע בהווה החולני, אלא, פנֶיהָ נשואות אל התיקון, אל המחר, אל העתיד הוורוד, הטומן בחובו סכנות רבות אך גם סיכויים רבים.

חברותא לא בנויה כך. חברותא בנויה על תקיעות, על הנחת היסוד ש"כזה אני, וכזה אשאר". לעתים, אחרי הרבה ניסיונות, אך לעתים (ואני יודע זאת מידיעה אישית של היכרות בלתי אמצעית עם רבים מגולשי חברותא וחבריה) ללא כל התמודדות מוקדמת ורצינית עם הנטייה המינית. נכון, נעים להיפגש עם שותפים לצרה, אך בתנאי שזאת הכותרת, וכולם מבינים שמדובר בצרה, ועת צרה היא ליעקב – וממנה ייוושע, צריכים להמשיך לשאוף לישועה מן הצרה הזו, לעשות הכול כדי לטפל בה, למען השם ולמענך עצמך!

זהו הנזק הראשון והעיקרי בקיומה של חברותא – היא מאפשרת הקלה בהתמודדות, אך בה בעת "מרדימה" את המתמודד ונותנת לו להרגיש שניתן להישאר במצבו הבעייתי. זה תוקע אותו, לא מקדם אותו, ואנחנו באנו לעולם הזה כדי להתקדם, לא כדי לעמוד במקום.

2. חברותא יוצרת, בטעות או בכוונה, אווירה של לגיטימציה תורנית לזוגיות גברית קבועה. והרי כל בר דעת יודע שאין לכך מקום כלל בעולמה של הלכה. ודייקו בדברי – זוגיות קבועה. לא שזוגיות ארעית מותרת, אבל, כל אחד מאתנו יכול להיכשל בחטאים כאלה או אחרים, וגם הטרוסקסואלים נכשלים, לצערנו, בענייני עריות. חמורה שבעתיים היא מציאות של זוגיות קבועה, הבאה להחליף את התא המשפחתי היהודי, ולהעניק אופציה בת מימוש למודלים אחרים של זוגיות.

3. אך יתירה מזאת, בעיה עמוקה נוספת, מצויה במִרכוז של הגדרת האדם עפ"י נטייתו המינית. אדם איננו הומו או לא הומו – אדם הוא אדם, יש לו מכלול של נטיות ורצונות, ובתוכם, גם בין השאר, נמצאת נטייתו המינית. כאשר יוצרים חבורה של הומואים דתיים, בעצם מגדירים את מרכז הזהות על בסיס הזהות המינית שלי. וזה רעיון מערבי אנטי-יהודי ואנטי-הלכתי.

ביהדות, המיניות איננה עיקר כלל וכלל. היא כלי, כלי חשוב לשרת ערכים ומטרות, לעזור לי בבניית בית שיכול להביא לעולם ילדים ולהמשיך את קיום האומה, ולתרום לי גם אושר ובטחון אישיים. עצם ההשתייכות שלי לקבוצת ההומואים הדתיים הופכת את הפירמידה על קודקודה, ובמקום שתאוות המין תהיה כלי לשרת ערכים אלו, היא הופכת להיות מרכז חיי.

לסיכום, האמינו לי, שלבי יוצא אליכם. אני חש אהבה גדולה לכל אחד ואחד מכם, הבנה והזדהות. אני חושב שכל עשרות בני הנוער ההומואים שקשורים אליי עושים זאת כי הם חשים סימפטיה ואהבה גדולים, ללא כל ביקורת והאשמה. איש לא אשם בהיותו הומו. איש גם לא צריך להתבייש בזה – הוא לא גנב את זה ממישהו.

אבל למען השם, עשו ככל שביכולתכם כדי לצאת מזה!

והאמינו לי, שניתן לעשות הרבה, הרבה מעבר למה שאתם יודעים. אל תיכנעו, אל תיתנו לרפיסות המערבית, היורדת על ברכיה אל מול גחמותיו המיניות של האדם, לנצח אתכם ולהסיט אתכם מאמונתכם ותורתכם. התחברו לחברֶה כמוכם, אבל לחברֶה המעוניינים להמשיך ולהקפיד על כל מצוות התורה, קלה כבחמורה, על אף היותם הומואים, ולתקן את מצבם מתוך מגמת שיפור מתמדת.

אלה שני התנאים התורניים לקיומה של קבוצת תמיכה אמתית:

א. מחויבות מלאה להלכה בכל פרטיה;

ב. נכונות מלאה למאמץ בלתי פוסק להתמודדות עם הנטייה.

חבורה כזאת אכן תהיה בסיס תומך לחבריה, שיעזור להם להתקדם הלאה הלאה.

לצערי, חברותא איננה עונה על הקריטריונים הללו כלל. באופן הגלוי ביותר, חברים בה גם כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות (מבטן ומלידה או לאחר דיתלו"ש), ורוב חבריה מקובעים בעמדתם ואינם מנסים להשתנות (כאמור, חלק מהם לאחר ניסיונות מרים, כושלים וכואבים, וחלק מהם ללא כל ניסיון!!). אף בן תורה רציני שאכפת לו באמת מדבר השם, ורצונו לעשות רצונו יתברך, לא יכול להיות שותף לחבורה כזו. זה עצוב, זה חבל, אבל מה לעשות – זה אמתי.

רק אדגיש לשם הבהרה: אדם יכול להיות שותף לקבוצה המכילה בתוכה אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, אך בתנאי שהקבוצה אינה עוסקת בדבר הקשור קשר ישיר לשמירת תורה ומצוות. ניתן לארגן קבוצה משותפת של 'חילוניים' ודתיים לצורך שמירת משקל, למשל, שכן זו אינה שאלה דתית, ואין הבדל בין גישה של אדם דתי לגישה של אדם שלעת עתה עוד מגדיר עצמו כ"חילוני" בנושא. אך קבוצה "מעורבת" כזו, העוסקת ביחס למיניות, נידונה לכישלון, כי אין בסיס למכנה משותף אמיתי – האדם הדתי רואה ביחסים הומוסקסואליים איסור, והאדם ה"חילוני" אינו רואה בהם כל רע!

אני כבר רואה וצופה את התגובות שתיכתבנה למאמרי – אני מאמין שרבים ירגישו הזדהות, אך לא מעט יחרפוני ויגדפוני. והאמת, שבשל כך אני נמנע דרך קבע מכתיבה במרשתת (אינטרנט בלע"ז), מתוך רצון להימנע ממבול התגוביות (טוקבקים בלע"ז) המלכלך והרדוד שמלווה כמעט כל כתבה ברשת.

אך כאן, מתוך הערכה רבה למנהל האתר, שבעצם הזמין מאמר הנוגד את עמדתו ואת עמדת חברותא, החלטתי לחרוג ממנהגי.

על כן עשו מאמץ: נִשמו עמוק לפני שאתם שופכים עליי את כל הרתיחה הגואה בגרונכם. מי שחושב שיש לו מה לומר עליי, על אימא שלי ועוד כל מה שקשור אליי, מוזמן לקלל אותי באופן ישיר בדוא"ל הפרטי שלי, ולא מעל במה זו.

דרך אגב, כבוד הבריות, ובמיוחד כבוד תלמידי חכמים, גם הוא ערך הלכתי!!!

אני מבקש בכל לשון של בקשה: אנא אל תרעו אחַי! לא באתי, חס וחלילה לפגוע במאן דהו. כי עזה האהבה שאני חש בלבי לכל אחד מכם, והלוואי והייתי יכול לעמוד לידכם עכשיו ולתת חיבוק מלב אל לב לכל חבר וחבר, לבכות אתו ביחד, לכאוב אתו בצוותא את המצב, ולשבת ולחשוב כיצד מתקדמים הלאה, לעולם טוב יותר.

האמינו לי שזו כל מגמתי.

על כן בואו ונדון בדברים בכובד ראש ובכבוד, ללא השמצות אישיות וקטנוניות. אשמח לקבל גם בדוא"ל האישי (arale@shoresh.org.il) שלי השגות תגובות, שאלות וטענות, וכל מה שתחפצו.

מכל מקום, אני מאחל לכולכם אך אור וטוב, ויהי רצון שתזכו לבנות כל אחד ואחד מכם את עצמו, ואחר כך את ביתו, בשמחה ובטוב לבב כל הימים!

אוהבכם עד מאוד,

ארלה הראל

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר שילה

– – – – – –

לקריאת התגובות לדברי הרב הראל:

הרב מרדכי ורדי: חברותא עונה על הצורך ההכרחי בשותפות גורל ובשיח

נתי, אחד מרכזי חברותא: חברותא מייצגת גישה של נִראוּת

אמנון, תלמיד ישיבת הסדר המשתתף במפגשי חברותא:"חברותא הוא המקום היחיד שאיני משקר בו

זאב שביידל בהסתכלות-על כל כל הפולמוס: איך חיים עם הג'ירפה?

השאר תגובה

עוד ב- טור אורח ››

תגובות הגולשים 12 תגובות

avatar
אמיר סימן טוב
5 בינואר 2010

אני מעריך את דבריו של כב' הרב ואת נכונותו לכתוב לאתר. כמו כן, ניכר שיש בו האומץ לעשות זאת על אף הבמה הספק-מזמינה, ספק אינה מזמינה ובמיוחד לאור העובדה שאחרים לא עשו זאת, לא באופן כזה.

עם זאת, אני חושב שהרב – או כל סטרייט שהוא – אינו יכול להבין לעולם את צפון לבו של הומו. יישארו אלו לעולם זרים זה לזה, בתחום זה. "זר לא יבין", אמר ביאליק. לא מדובר בגחמה, בהשתלטות גרידא של היצר על השכל, אלא מהות הקיימת כשלעצמה. אפשר לנסות להתכחש לה, אך אמיתית היא ולא סמל ולא דגל ולא אות.


הגב
avatar
בני
5 בינואר 2010

קודם כל תודה לרב על דבריו.

גם אם לא נסכים- דבריך יוצרים שיח ומאפשרים הקשבה, לימוד וחשיבה מחודשת.
באופן ספציפי- אני חושב שהרב לא מבין מהו הומו: לכל אדם יש יצר הרע. גם לסטרייט אסור לשכב עם נשואות גם אם הוא מאוד רוצה.
אני חושב שהומו מעבר לעובדה שהוא מקיים יחסי מין עם גברים, הוא גם מתאהב בגברים. החיבור הנפשי שלו הוא לגבר, וזה הרבה מעבר ליחסי מין.
אישה חכמה אחת, שהייתה בעבר נשואה להומו, אמרה לי:
"כשאישה מתחתנת עם גבר, היא יודעת שיש לו יצר הרע, בדיוק כמו לה. היא מצפה שיאהב אותה ולא אחרות.
אבל כשאישה מתחתנת עם הומו (במיוחד אם הוא לא טרח לספר לה) היא מגלה לפתע שהוא לא יאהב אותה לעולם. זה כמו תקע ותקע, זה אף לא יתחבר". אני לא חושב שיש לנו בחברותא יומרה להתיר את האסור. ברורים לנו איסורי התורה.
אבל כשאני הייתי בן ישיבה (בישיבה שבה גם אתה למדת) הייתי האדם הכי בודד בעולם. רק אני והקב"ה ידענו כמה לבד אדם יכול להיות.
בדיוק בשביל זה הקמנו את הקבוצה- ובגלל זה בחרנו לקרוא לה- "חברותא".
אנחנו לא מציעים פיתרונות חותכים וחד משמעיים, בעיקר כי אנחנו לא מכירים כאלה.
בענווה אנחנו מציעים, שותפות לדרך, שותפות בחיפוש, וחברותא.


הגב
avatar
כמה זמן אפשר לנסות להשתנות?
5 בינואר 2010

תגובה לרב הראל:
אני מניח שאתה מכיר אותי, לא כחבר בחברותא, אלא כתלמיד לשעבר לשעבר.
אני מעריך את הרב על שכתב מאמר לאתר. כאן, גם אם לא נסכים, נקשיב כתלמיד לפני רבו.
ואני אכן מאוד לא מסכים ואתייחס לנקודה כואבת אחת:
הרב לא מבין שאי אפשר לבזבז חיים שלמים על הניסיון להשתנות. אפשר לבזבז שנה, שנתיים, חמש שנים, או אולי אפילו עשר שנים , לבזבז הון עתק, לממן לפסיכולוג שלך אוטו מהטיפול- ועדיין כלום לא ישתנה.
כמו שהרב כתב: הזהות המינית שלי היא רק חלק קטן באישיות שלי. חוץ מיזה שאני הומו אני גם בנאדם: אחרי שביזבזתי את כל עשר השנים בין גיל עשרים לגיל שלושים, אני הפסקתי להתמודד. אני רוצה שמישהו יחכה לי בבית כשאני חוזר עייף, רעב ומלוכלך מהמילואים בצאלים. אני לא רוצה להיות לבד.

אני כבר לא תלמיד ישיבה מתמודד/סובל שהייתי לפני עשר שנים. אני רוצה שיהיה לי מקום קבוע בבית הכנסת שלי, שיקבלו אותי כמו שאני. אני רוצה לתרום קידוש בבית הכנסת ביארצייט של סבא שלי בלי שכולם יתעסקו במיניות שלי

אני לא רואה בזה קבלה של חטא, אני לא חושב שהחיים שלי הם מושלמים וטובים ואני לא חושב שזה שאני הומו זה משהו טוב במיוחד.
אבל אני אדם בוגר ויודע שאלו הם החיים שלי, לטוב ולרע, זה מה שיש ועם זה כנראה שאני צריך להתמודד.

הציפייה שלך מאיתנו שנמשיך להתמודד כל החיים היא לא ריאלית- ולא אנושית.


הגב
avatar
גיל
5 בינואר 2010

זאת בדיוק הבעיה – הרב מתייחס ללהיות הומו כבעיה.
פשוט די.
גדלתי כאורתודוקס, ומתישהו, אחרי שהורדתי את הכיפה, התחלתי להבין את החוצפה של היהדות האורתודוקסית – שלקחה מונופול על התורה, היהדות ואלוהים.
ומה שהבנתי הוא שאלוהים הוא של כולם, והוא אוהב גם את כולם.
ולכן גם הומואים יכולים להאמין בו ולאהוב אותו, איך שהם רוצים – דרך התורה כולה, השמטת הפסוק ההוא בספר ויקרא, או בכל דרך אחרת.
החשיבה צריכה להיות שהבעיה נמצאת אצל הרב (לדוגמה), ולא אצל ההומואים.


הגב
avatar
רונן חדי
5 בינואר 2010

כמה עוד יכתבו רבנים מתוך בורות?
מי מהרבנים האלו יודע או טורח להתמודד עם המצוקה הנפשית ועוגמת הלב שכל אחד מאיתנו חווה בעבר או חווה עכשיו.
אילו בעלי מקצוע טוענים שניתן לטפל בהם? איפה בדיוק עברו את ההכשרה שלהם ומתי בדיוק?!
איך אתה יכול להשוות הומוסקסואליות לסרטן של אישתך שתחיה? כמה לא מבין הרב יכול להיות?
על יחס כזה שמרחיק במקום לקרב אמרו חכמים ממני: "לא מעוקצך ולא מדובשך".
שבוע טוב לכולנו.


הגב
avatar
אייל
5 בינואר 2010

אין לכבוד הרב את הכוח לידום לגביי מחויבותם של הומואים ולסביות להשתנות. ואין בניסיון חיינו או בהיקף הידע שצברו פסיכולוגים שחקרו את הנושא ברחבי העולם בשלושים השנים האחרונות כדי לתת לו את הכוח לכך.
ואם כבר הומואים עדיף שנהיה נכשלים ומיוסרים מאשר נאמנים ויציבים.
אני מודה ומתוודה שאיני מבין את הבסיס המוסרי לאמירה זו.
אך אשמח אם כבוד הרב ישמיע את דעתו לא רק כלפי מגלי העריות החוטאים הרופסים שהננו, אלא גם כלפי החברה הדתית בדבר אחריותה לשלומם הגופני והנפשי של בניה בעלי נטייה מינית שונה, ובעלי זהות מגדרית שונה. ובמיוחד בני נוער. נראה שהרב מכיר את המחיר הכבד מנשוא שגובה החברה מבניה. היא ולא החטא. ולמרות זאת נראה שעד כה, מצא בו כבוד הרב את תעצומות הנפש לידום בנושא זה. אני לא מצאתים.


הגב
avatar
סנפרמי
6 בינואר 2010

ההשוואה למחלת הסרטן היא מקוממת ומגמתית ומעל לכל מראה על הבורות העצומה שעדיין קיימת בחברה הדתית כלפי נושא ההומוסקסואליות.
גם החשש של הרב מגידופים וטוקבקים נמוכים הוא כמובן מוגזם לכל הדעות ובפרט באתר חברותא. אנחנו לא חבורה של פנאטים שלא מוכנים לשמוע דעה אחרת. אנחנו כן מנסים להסביר את המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה בגוף ראשון ולעומקה.
והמציאות היא שמשפט כמו שכותב כבוד הרב "אשר לדעת אנשי מקצוע רבים ניתן לטפל בה ברמת הצלחה כזאת או אחרת" הוא שגוי מכיוון שהרוב המוחלט של הפסיכולוגים היום סבור שאין טעם לטפל בנטייה מינית. מי שכן מנסה לטפל בה ולעוות את המציאות כאילו מדובר במחלה בת ריפוי בדומה לסרטן, אלו אנשים המוטים בעליל מכורח תפישתם הדתית או החברתית וטומנים את ראשם בחול כדי לא להיישיר מבט מול עובדות הסותרות את אמונתם.
בלי קשר לביקורת, תודה וכל הכבוד על הנכונות לכתוב לאתר ולדבר על הנושא. גם זה היה פעם בבחינת טאבו שטוב שהולך ונפרץ.


הגב
avatar
דנידין
6 בינואר 2010

גם לי מאוד צרמה ההשוואה בין הומוסקסואליות לסרטן. אם כבוד הרב היה בעל נטיות הומוסקסואליות, אולי היה מסוגל להבין את גודל טעותו. אני בטוח שהרב שמע על סיפורי גברים הבוכים במיטתם ערב ערב על הבדידות בה הם חיים, על התפיסה המעוותת שלהם את עצמם כחולים, ועל כך שאין אף טיפול ניתוחי, כימותראפי, או כדורים שאפשר פשוט לבלוע אותם ולהרפא – מה שהרב בוודאי חווה על בשרו עם אישתו. אני בטוח שהיא לא הסתפקה רק בהשתתפות בקבוצת התמיכה, אלא גם בהוראות הרופאים.

מעבר לנקודה זה, לאמר שהגדרת ההומאים שגויה היא ומעמידה את בן האדם תחת כותרת ומסגרת מינית בלבד, בעצם אומרת שכל הסטרייטים בעולם הם יצורים א-מיניים שמין כלל אינו מעניין אותם ואינם מתעסקים בו. והרי אלו שטויות והבלים. החברה בה אתה חי פשוט רגילה לכך שגבר חי עם אישה, וכבר לא ממש חושבים על מה שניהם עושים בצנעתם. כאשר החברה שלך תתרגל לעובדה ששני גברים אינם רק מכונות מין אלא נשמות חושבות ואוהבות ורגישות, וששני גברים בונים זוגיות לא פחות יפה, וללא עבירה על חוקי התורה, אזי פחות תחשוב על כך שהם הומואים ויותר שהם בני אדם. כלומר הבעיה אינה אצלינו כפי שאתה מנסה להפיל עלינו – הבעיה היא אצלך כבוד הרב, בראיה הצרה ובכך שאתה מיד חושב על מין כשאתה נזכר במילה "הומו". אם תשנה את הגישה כפי שציינתי, ותלמד את תלמידיך לשנות את הגישה, נירמול הנושא בחברה יטפל כבר בעניין, ושוב לא יחשבו יותר מדי על חדרי המיטות של ההומואים.

בברכה


הגב
avatar
ישראל
8 בינואר 2010

הבעיה מתחילה כשאני קורא את דבריך אני מרגיש שהנושא כואב בלבך ואני כמעט בטוח שהינך באופן פרטי מתמודד באיזה אופן עם הבעיה אני יודע שכנראה בחרת בחיים של גבר ואישה בגלל "התורה"
חולי סרטן מתארים הרבה פאנטיות באופים שיפוטיות וכעס על כל הסובב אותם רק הקבלה ואהבה מרפאים אותנו ואת החברה כולה פחות תורה יותר הבנה הרי אתם הרבנים תמיד מתירים ומפרשים כל דבר לפי מה שאתם מבינים ורואים לנכון רב הפעמים זה אדיאל שגם אתם משלמים לכל הדיעות במיתה נפשית ופיזית כאחד פשוט חבל אל תכתוב שאתה אוהב אותנו אתה לא אוהב אלא נדמה שאתה מטיף מי שאוהב באמת לא מטיף מוצא מקום בליבו לתמוך לעזור ולמצוא את המקום בהלכה שיכול להכיל את הנושא
שיכול להיות שם כמו בהרבה נושאים אחרים שעולים על הפרק בעולמינו


הגב
avatar
מרדכי עבדיאל
17 בינואר 2010

שלום לרב ארלה הראל.
תתפלא אולי לקרוא כאן שלא כל המשתמשים באתר חברותא, הינם בעלי נטייה הפוכה. אלא במה זאת משמשת אותם ללמוד ולהכיר קהילה אשר מחוייבת לקיום ההלכה אבל הם לא חלק ממנה. יש גם כאלה [שומרי הלכה סרייטים] המקבלים את הזוגיות ההומוסקסואלית כדבר אפשרי על פי ההלכה ואינם בעצמם הומוסקסואלים. הרב במאמרו לא התייחס לפן ההלכתי וחבל. כי לו הרב היה מתעמק קצת היה מבין שרבים ההומוסקסואלים המבקשים לשמור על ההלכה ולא מבקשים היתר למשכב זכור אלא לזוגיות! יאמר נא הרב מה הפסול בכך [אני יודע כבודו רואה פסול בכך]? ברם, יאמר נא הרב איזה איסור יש בשו"ע האוסר על שני גברים שותפות בדירה? יאמר נא הרב איזה איסור יש בשו"ע האוסר על כתיבת שטר שותפות בין שני גברים? זוגיות הומוסקסואלית היא לאוו דווקא רק משכב זכור אלא מערכת יחסים שלימה בין שני בני אדם. חבל שכבודו אינו רואה זאת כך. חבל גם שדעות הרב הדתיות ואו האמוניות מכתיבות את עמדותיו כלפי מימצאי המדע האמפיריים. לאדם כמוני [המחויב לקיום ההלכה] עמדה כזאת כלפי המדע, היא עילבון לאינטלגנציה. בברכה מרדכי עבדיאל.


הגב
avatar
מן החפץ חיים
31 בינואר 2010

הרב הראל מגנה את קביעת מרכז הזהות האנושית על בסיס זהות מינית. – זה מה שעושה החצי האחד, הגברי, לחצי השני, הנשי, בחברה כולה ובחסות ההלכה. זה אחד ממעשי התועבה החמורים. רק כית מתחילות הנשים, סוף כל סוף, להתמרד.

כמה נח להתחמק מן המציאות בהפניה אל הפסיכולוג. הלכת אליו ולא השתנת, סימן שלא השתדלת מספיק, ומוטלת עליך אשמה. נטיה מינית היא בטבע האדם, פסיכולוג לא ישנה אותה כשם שלא יהפוך אדמוני לשחור ועינים כחולות לחומות.

באנו לעולם כדי להתקדם, לא כדי לעמוד במקום. כך מצהיר הרב. בין הצהרות יפות לבין מעשים המרחק רב. לפעמים הצהרות נשגבות באות לכסות על מציאות אפלה וקודרת. התורה פותחת שעריה לקידמה זו כאשר היא מגדירה עצמה תורת חיים. מה שלא הכירו דורות קודמים, אם משום קוצר השגתם בטבע האדם, אם משום חוסר סובלנות ושנאת השונה, מוטל על הדור הזה להכיר, להיכנס מבעד שערי תורת חיים ולהרחיב את ההלכה על מנת שיחיו בה. 


הגב
avatar
רוני
14 בפברואר 2010

קראתי, את המאמר שלך, ואת התגובות ואני מרגיש שאני חייב להגיב , בתור אחד שבעבר התייעץ איתך בנושא , אני ראשית חייב להסכים עם הרב שהוא אכן רוצה לעזור ולהוציא מהבוץ את המתמודדים שנורא קשה להם עם זה והם רוצים לצאת. הרב שרף איתי הרבה שעות אחד על אחד , חינם אין כסף כמובן וגילה איכפתיות כנה. לכן אני זוכר לו זכות זו.

לעצם העניין, אני אכן לא מבין למה בכלל הוא היה צריך לפרסם את זה , מה זה יועיל , כי מי שרוצה גם ככה ישאר כאן בחברותא . מה שכן זה מעורר אנטי , אני מזהה פה תגובות של אנשים שממש כועסים וזה עוד אחרי בקשה אישית של הרב שבל נרע נטקבק כרגיל…

אני באופן אישי חושב שצריך גם להציע פתרונות ולא להיות רק נגד! , אני למשל עדיין בתהליך, אני לא רואה את עצמי נהיה רק הומו , כי יש בי צד שנמשך לנשים, אבל אני מכיר את הנפשות הפועלות שם ,וזה אמיתי שיש כאלו שממש לא יכולים להשתנות, אז מה הם יעשו כבוד הרב???

זוהי תופעה שקיימת והיא תשאר ואף תתרחב , מה שכן, אני מסכים שהתנועה הזו לא דתית ברמה מספקת. אני מרגיש שהו"ד למשל הרבה יותר בעניין. הם מאפשרים דעות אחרות (הקימו קבוצה לנשואים שורצים לשמור על התא עם האישה) כי הבינו שהחיים זה לא שחור או לבן. ןזה מה שהרב לא מבין לצערי. גם אז הרגשתי שלמרות כל הניסיון שלו להבין אותי יש מקום שהוא לא יבין לעולם , כי מי שלא עומד במקום שלנו , לעולם , אבל לעולם , לא יודע מה זו הרגשת המלכוד הנוראית הזו המדכאת . זה יפה שיש לו ולחבריו הרבנים יצר חזק לנשים (את זה שמעתי כבר מכמה וכמה רבנים ) אבל זה אחרת לגמרי! וכולם יודעים ועדין משווים.

אני מרגיש שהמשיכה לגברים היא עוצמתית מעל לכל! אין מה להשוות בכלל !!
בסופו של דבר, רק עניין של זמן עד שזה יחלחל לכל הציבור שלנו , שיאהבו אותנו כמו שאנו , בעיקר לקבל ,

בכל מקרה, אאחל לכולנו הצלחה בכל דרך שנבחר.


הגב
יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS