קודם כל, אני מסכים עם נתי שהטור הזה הרבה יותר נינוח מקודמיו. הציניות שלך (שלא לומר הסרקאזם), על אף שהיא מושחזת וטובה, הופיעה בכל צעד ושעל בטורים הקודמים, מה שקצת פגם בהם, ונתן תחושה שאתה מתאמץ מדי. אז שאפו על הנינוחות.
ולעניין עצמו: אני לא חושב שהטקסיות היא מה שאנחנו צריכים, משום שהיא לא העניין עצמו, אלא בסה"כ קישוט שמבטא את הרעיון – שאותו זיהית נכונה – ומאפשר להעצים אותו כאידיאל חברתי.
בדיון הנוכחי האידיאל החברתי (וגם האישי כמובן) הוא היכולת להתחייב לאדם אחד, ועל סמך ניסיוני האישי הדל, זו הארה שעשויה ליפול עליך גם ללא שום טקס. האסימון שלי נפל יום בהיר אחד בלי שום הכנה מוקדמת או טקסים, והבנתי שבדיוק כמו שאמרת, למרות שהוא לא נראה כמו הנסיך שתמיד דמיינתי, זה האדם שבשבילו אני מוכן לוותר על האופציה להמשיך לבחור. אף אחד לא חגג איתי את התובנה הזו, אבל בשבילי זה היה הטקס האישי הכי מרגש בעולם.
גם אלוהים, כשברא את העולם, ובכך ויתר על כל האופציות האחרות לברוא עולם, לא עשה מסיבה בסוף אותו שבוע עמוס. הוא פשט הלך לנוח.

תגיד, בני: לסטטיסטיקאי הרוסי שלך, לא קראו במקרה ג'ושו? סתם, כי הוא הזכיר לי מישהו שאני מכיר.

בב"ח לתו"ע.

אליק יקר
רציתי לשתף אותך במאורע נוראי מן העבר: המעורבים: סטטיסטיקאי רוסי בעל אוצר מילים בסיסי מאוד בעברית, סיגריה מסריחה והרבה קפה שחור. התוצאה הנוראית: הכל מתפלג באופן פואסוני. כל התוצאות חסרות משמעות.

בתור מי שחווה את זה מקרוב ונושא את הצלקות עד היום הריני מוסמך להמליץ:
יש שתי דרכים אפשריות לצאת מזה:
האפשרות הראשונה: אולי אתה צריך להבין שלשאלה שאתה ששואל אין שום תשובה משמעותית.
האפשרות השניה: אתה שואל את השאלה בכלים לא נכונים שגורמים לתוצאה הנכונה ליטמע בבליל חסר משמעות.
אם לתרגם: או להבין שאין תשובה אחת יותר משמעותית מהאחרות, או להחליף את הדרך.

בברכת חברים לתורה ועבודה,
בני

תראה יוני, אתה צריך לזכור שכל מה שאנחנו אומרים על סטטיסטיקה של זוגיות אצל הומואים הוא תמיד בגדר ספקולציה, גם אם קשה לנו להאמין ש"ההומו הבודד מול הסטרייט המאושר" הוא רק טעות סטטיסטית. מה שכן- אחוז הבגידות אצל הומואים- אני כמעט בטוח שהוא לא יותר גבוה, ואולי אף נמוך מאשר אצל סטרייטים, מהסיבה הפשוטה שכשהומואים חווים קשיים בזוגיות הם או "פותחים" אותה (בנסיון למצוא סיפוק ועדיין להשאר ביחד) או נפרדים. יש המון סטרייטים שבוגדים, ועם כל הקושי בלהיות הומו, הגיע הזמן לזכור שהאידאליזציה שלנו כלפי הזוגיות הסטרייטית (ברמה הכללית כמובן, יש המון זוגות סטרייטים מאוהבים ומאושרים) לא עומדת במבחן המציאות.

שבת שלום מעבר לפינה,
אביעד, חיפה.

או. אז התמונות המ-טו-ר-פות שלך הן משם.

אין לי באמת מה לומר. "פואסונית"? הייתי מגגל, אבל עכשיו מאוחר לאללה. והיית צריך לעצור אחרי אשת הדייג: יש משהו קשוב מדי, קפוץ פחות בכתיבה שלך. לא יודע אם זה קשור לגודלה של העיר, אבל זה לא הולם אותך. ותפסיק לריב עם עורכי לשון: אנחנו טועים, ואנחנו יודעים את זה, אבל אנחנו לא מסוגלים לעצור את עצמנו. תתעלם, ותפרסם לעיתים קרובות יותר. כששואלים אותך "מאיפה התמונות", לא מגיע לאף אחד לחכות חודש וחצי לתשובה.

מ-א-מ-ם, מ-א-מ-ם, מ-א-מ-ם ושוב- מ-א-מ-ם!

השלב  הגבוה באהבה היא, בין בני זוג בין שני אנשים. הקב"ה העניק לבני האדם את רגש האהבה בדרגה גבוה על מנת שבני זוג יוכלו להיות יחד. הביחד לא מספיק וצריך חוט מקשר והחוט הזה זאת אהבה. הרמב"ן כותב כי רגש האהבה הוטבע בבני אדם. האם אהבה אמורה להיות טהורה חפה מאינטרסים אישיים? לכאורה כן. אבל אי אפשר להתעלם כי אנחנו ממונעים מצרכים גשמיים כמו יחסי מין וצרכים רגשיים בצורך לאהוב ולהיות נאהב. מעבר לצורך הבסיסי של הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם. מאחורי כל בני זוג ישנם הסיבות לאיחוד של השניים יחד. יכול להיות הרגשת ביטחון, יש כאלו הזקוקים ל דמות אב או אם בבית, יש כאלו שחיפשו רשת כלכלית וכו'. בני זוג לא תמיד יודעים למה הם יחד אבל השקט הנפשי השגרה נעימה אין הפרת איזון בחייהם ולכן הם גם לא מתעניינים למה הם יחד. האם ניתן לפרש במילים את רגש האהבה? האם אפשר לתאר במילים את רגש האהבה? ממש לא. תחושות של אהבה קשה לתאר במילים או לצבוע בצבעים. כשאומרים אני אוהב או אוהבת אני אומר את פעולת הרגש אבל לא את התיאור האמתי של אהבה אמתית המציפה את ליבו וגופו של האדם. כשבני אדם מתחתנים שתי האהבות מחתברות וגורמת לאהוב אחד את השני ועל ידי כך להביא להקמת משפחה. אדם המעניק מעצמו ודואג לשני וממלא את כל צרכיו גם אם לא תמיד נוח ומתחשק הוא קשוב לשני זאת אהבה אמתית. האם זה נכון גם לקהילת ההומוסקסואלים? האם הקהילה לא צריכה לשאול את עצמה ולערוך חשבון נפש מדוע קל לספור את הזוגות הנשארים בזוגיות נאמנה? מדוע כל כך הרבה זוגות שכן נשארים לאורך שנים מסכימים על "זוגיות פתוחה"? מדוע אחוז הבגידה בזוגות הומוסקסואלים היא גבוהה לאין שיעור מאשר אצל הזוגות ההטרוסקסואלים? מדוע שכבר גבר מוצא בן זוג המוצא חן בעיניו הוא בדרך כלל זמני או כמו שכותב המאמר הטיב לכתוב, “אשליית השפע של ״אטרף״ ותל אביב עושה בדיוק את העבודה ההפוכה. צרות וגברים מגיעים בצרורות: בכל פעם שאתה פוגש מישהו שנראה מבטיח, פתאום מופיעות מסביבו המון אופציות קורצות אחרות". אולי אחרי חשבון נפש אמתי, ותשובות לשאלות אלו ,הדברים יראו אחרת.

מחכה לסרט, או לספר. מה שיבוא קודם.
עלה והצלח.

אליק יקירי, יש משהו נינוח פתאום בכתיבה שלך: כתיבה כנה יותר, פתוחה יותר, קשובה יותר – וקפוצה פחות (יחסית לטורים הקודמים).
הרכות הזאת הולמת אותך ומוציאה דברים מצוינים.
אין ספק שנהניתי מכל מילה. כנראה שהמעבר לעיר הגדולה מוציא ממך פן חדש ומפתיע!