אברהם התנסה בנסיונות בציווי אלוקי. השאלה שתמיד אני שואל את עצמי מה רבונו של עולם רוצה ממני? האם יתכן שנודלתי לעולם אזוק בידי וברגלי ובעצם להיות אסיר עולם בליבי ובנשמתי? אנחנו רחמנים בני רחמנים איך יתכן להביא אדם לעולם בנסיון בלתי אפשרי ועם זה לחיות עד 120 שנה? בגמרא במסכת ברכות דף ס' עמ' ב' כתוב אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דרבי עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה. האם אני יכול להגיד לעצמי אני מי שאני והכל לטובה? על כרחי נוצרתי ועל כרחי נולדתי. ללא שום זכות בחירה מה ומי אני ומה תהיה אישיותי או נטיותי. התשובה ברורה לי ולרוב הנמצאים במצבי מה הייתה תשובתינו אם הייתה לנו הברירה או הבחירה.עשרה נסיונות ניסה הקב"ה את אברהם. מספר בראשית החומש הראשון בחמשת חומשי תורה אנחנו נחשפים לנסיונות שאלוהים מנסה את אברהם שהנסיון הגדול מכולם הוא נסיון עקדת יצחק. כל אורך הנסיונות שאלוהים מנסה את אבותינו הוא במעשים ובציווי דברים שאלוהים מנסה את עם ישראל. האם אני ושכמותי הוא בגדר נסיון? אני יכול להבין נסיון על ידי ציווי בעשיית דברים. אם נחזור שוב למקורותינו אלוהים מנסה את עם ישראל באמונתו ובאהבתו להקב"ה על ידי מעשים כמו חטא העגל, הורדת המן וכו'. אדם הומוסקסואל ואני לא נכנס למחלוקת אם זה זה מולד או נרכש, גופו, נפשו, נשמתו ואישיותו טבועה בנטייתו. דבר לא נשלט הוא נתון קיים ובלתי ניתן להמרה אם הוא בגדר נסיון? כשאדם נמצא בנסיון מעשי רשות הבחירה היא בידיו, במצב של נטיה מינית הבחירה אינה נתונה בידו של האדם. אדם הרוצה לשנות איבר בגופו בצורה טבעית אינה אפשרית. כך גם איני יכול להפוך את נטייתי בצורה טבעית כי זה אני ואיני יכול לשנות דבר גם בצורה לא טבעית מה שלא כן באיברי גופי. האלוהים אינו מציב בפנינו ניסיונות שאיננו מסוגלים לעמוד בהם. כשאנו נכשלים בניסיון, הדבר נובע לרוב משום שלא זיהינו את המצב כניסיון מלכתחילה. להיות הומוסקסואל גם אם זה נסיון הוא צפוי מראש לכשלון ואז הוא בגדר של נסיון שאנחנו לא יכולים לעמוד בו

ה"שפת אמת" האהוב עליי הוא על פרשת לך-לך:

הרמב"ן שואל למה התורה לא מספרת בשבחו של אברם, שבזכותו קרא אליו אלוהים "לך לך". אבל השפת אמת אומר שהקול "לך לך" קורא תמיד. לכל אדם, בכל שעה. גדולתו של אברם היא בכך שהוא שמע. 

אני רואה את הציווי "לֵךְ לְךָ" מנקודת מבט מעט קיומית (ניתן לשייך לפילוסופיה ניאו או פוסט אקזיסטנציאליסטית). רוצה לומר: אתה קיים לעצמך, אתה ברשות עצמך, יש לך יכולת להשפיע – במידה זו או אחרת – על עתידך, ובייחוד במעשיך. ומה מעשה יותר חזק ומלא משמעות מלעזוב את המקום הנוח והמפנק מהבית החם? זהו הבית בו נולדת, אך לא הבית בו תוכל לחיות באמת. "באמת", כלומר, לא בשקר.

אמנם הכול צפוי, אך עדיין – שוב, במידה זו או אחרת – הרשות נתונה. מה תהיינה ההשלכות של לקום וללכת, את זה אנו לא יכולים לצפות באופן מלא, שהרי העולם לא תלוי רק בנו. אך לקום וללכת – אפשר.

"לֵךְ לְךָ", כלומר, "לעצמך" – בנה את ייעודך בעצמך, צוק משמעות בחייך אתה. ובעלי מבט ביקורתי על הדת ומקור התפתחותה יוכלו להוסיף: "ובנה את אלוהיך".

אמיר