הַטָּיַת הַפֹּעַל

שיר קצר ומפתיע מאת נדב שטכמן

weddingקַבְּלִי נָא אוֹתִי

בְּבֵינוֹנִי

בְּגוּף רִאשׁוֹן

בִּנְטִיּוֹתַי – כֻּלָּן

וְאַבְטִיחַ לָךְ

כִּי אֶהֱיֶה לָךְ גּוּף שֵׁנִי

פָּעִיל, סָבִיל

מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

נִבְנֶה לָנוּ עָתִיד

בְּסִיסוֹ אֵיתַ"ן

מוּסָפִיּוֹת    הוֹסִיפִי לִי

כְּאַוַּת נַפְשֵׁךְ

רַק אֲבַקְּשֵׁךְ,

שְׁלֹא לַחְקֹר,

לֹא לְהַחְזִירֵנִי לְצוּרַת מָקוֹר

הַרְשִׁי לִי אֶת עֲבָרִי לְהַשְׁאִיר בַּעֲבוּרֵךְ

עָבָר נִסְתָּר

לתגובות: Nadav320@zahav.net.il
© כל הזכויות שמורות למחבר

השאר תגובה

עוד ב- דברים שכתבנו ››