מכתב לאבא שהלך: באתי חושך לגרש

"בכל שנה, כשאני מדליק את נרות החנוכה, אני נזכר בימי החנוכה בזמן ילדותי. אנא, סלח לי אבא, סלח לי אם איני עומד בציפיותיך, אם איני מגשים את משאלותיך וחלומותיך. סלח לי שלא אוכל לבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל כשאר אחיי ואחיותיי". מכתב שכתב מוטי לאבא שהלך

hannukahאבא, עבר יותר מעשור מאז שנפרדת מאתנו בעצב גדול ובעצם לא יצא לנו ממש לנהל שיחה אישית מאז. נכון שלא ניהלנו שיחות אישיות במהלך החיים, אך בשבוע האחרון שלך אתנו, לפני שהלכת לעולם שכולו טוב, היו לי ולך כמה שיחות אמתיות כאלה, כאשר שכבת במיטת חולייך בבית החולים. אני מניח שאני לא צריך לעדכן אותך בכל השינויים שהתרחשו במשפחה החמה שלנו במשך התקופה הזאת ושלצערי הרב לא זכית להיות שותף להם: החתונות, הנכדים שנולדו לך, האירועים השמחים והעצובים גם יחד.
ערב חנוכה עכשיו ולכאורה הלב צריך להיות שמח, אך הלב שלי עצוב. עצוב לי על שאינך כאן אתנו ובמיוחד עם אימא, שכל כך קשה לה בלעדיך; עצוב לי כי מחר בערב בע"ה אדליק נר ראשון של חנוכה לבדי בדירתי השכורה כרווק מושבע, ללא זולת שאתו אוכל לחלוק את שמחת החג. בכל שנה, כשאני מדליק את נרות החנוכה, אני נזכר בימי החנוכה בזמן ילדותי. הזוכר אתה איך היינו מתכנסים כל המשפחה סביב החנוכיות, מדליקים את הנרות ושרים יחד את כל הבתים של "מעוז צור" בגרון ניחר? לאחר מכן היינו הולכים למטבח וטורפים את הסופגניות שהכנו מבעוד מועד, בניצוחה של אימא היקרה. אח, אלו היו ימים טובים…
אבא, כמה הייתי רוצה שתהיה גם לי משפחה כזו. אני רואה בדמיוני בית המושתת על ערכים של אמונה גדולה, חסד ,שמחה, לימוד וציונות, ילדים מאושרים מסביב הגדלים ומתחנכים לאור ערכים אלו, אך אנא, סלח לי אבא על כי איני רואה אישה לצדי באותו בית, אלא… איש. כל מאמציי, בהוראת המטפל שלי דאז, לדמיין אישה כבת זוג אמתית בבניית הקן המשפחתי שלי, נותרו חיוורים כסיד טרי על לוח; עמומים, ארעיים וחסרי ממשות וחיות אמתית כצללים עוברים על קיר.
אנא, סלח לי אבא, סלח לי אם איני עומד בציפיותיך, אם איני מגשים את משאלותיך וחלומותיך. סלח לי שלא אוכל לבוא בברית הנישואין כדת משה וישראל כשאר אחיי ואחיותיי.
אבא, אני מקווה שאינך מתבייש בי, שאיני גורם לך צער. ואם כן, חס ושלום, אני שוב מבקש ממך סליחה ומחילה. פשוט איני יכול אחרת, לפחות כך אני מרגיש. אומרים שלכל אדם בעולם הזה יש את ההתמודדות שלו וזו ההתמודדות שלי. אני מקווה שתשמור עלינו ממקום מושבך, שמור על אימא, על כל המשפחה שלנו וגם עליי, שאוכל להיות חזק ושלא אפול בדרך.
אבא, אני מבטיח לדבוק בחיים ולשאוף להקים משפחה אוהבת וחמה, כמו שהייתה לי בילדותי בזכותך ובזכות אימא. מקווה שאתה מקשיב עכשיו ומאמין שבכל זאת יהיה לנו חג חנוכה שמח.

בנך המתגעגע והאוהב מאוד.

לתגובות: silencev@walla.com

השאר תגובה

עוד ב- דברים שכתבנו ››

תגובות הגולשים

יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS