מאוד מסעים עם העמדה של זאב כפי שהיא מוצגת כאן, מקווה שרוחב יכולת הקבלה של האחר שהוא מציג כאן, ועוצמת המחויבות שלו לשוויון זכויות של בעלי כל הנטיות המיניות, יתחברו אצלו גם לשוויון הזכויות הלאומי, התרבותי, הזהותי, של כל כבני הגזעים והדתות

אני מחזק את דבריו של זאב. גם אני עברתי "טיפול" כזה אצל פסיכולוג דתי. ממרחק של שנים אני יכול לגחך על הנאיוויות המדהימה ממש, של איש מקצוע שאמור להיות בוגר תואר שני בפסיכולוגיה, אשר בא ואומר לי שנטיה מינית זה משהו שהוא יכול לשנות כמו מתג חשמלי, ועוד לשני הכיוונים(!). אני יכול לגחך על הטקטיקות הביהייויוריסטיות הפרימיטיוויות שבהן נקט. לגחך על כך שבנסיונו לגרום לי תחושת גועל מהרעיון של מין עם בן, דווקא הוא גרם לי- נער הומו שעדיין לא חשב על יחסי מין (ודאי שלא יישם דבר), להתעניין בזה לראשונה.
הייתי יכול לגחך, אלמלא הנזק שה"טיפול" הזה עשה. ואני אפילו לא מדבר על תקופת הקיפאון הארוכה שהוכנסתי אליה על כורחי, ושגזלה ממני את השנים היפות של אהבות גיל הנעורים. אני מדבר על הנזק הרגשי הישיר. את הנזק הזה- כדאי שכל הממליצים יזכרו היטב: ברגע שהמטפל פותח ב"טיפול" שכזה, הוא למעשה מודיע כבר סמכא למטופלו המאמין לו, שנטיה מינית זה ענין של בחירה, והאחריות על שינוי הבחירה הזו היא שלך. כשהטיפול נכשל (וכך זה תמיד יקרה אם מדובר באמת בהומו), רגשי האשמה הכבדים מנשוא יפלו על המטופל. יכול להיות שלרבנים אין בעיה עם רגשי אשמה של הומואים. אבל פסיכולוג קליני שגורם ביודעין לדיכאון ואי קבלה עצמית של פציינט, ראוי לשלילת רישיון לצמיתות.

אי אפשר "לצאת מזה" מסיבה פשוטה.
בשביל לצאת צריך להכנס…

מסכימים?

אף פעם לא נכנסנו לזה, כלומר, נולדנו כך!
אז אין שום אפשרות לצאת מזה…

אז אפשר להרגע!
כולי אושר שאני הומו!
תפסיקו לומר "מסכנים" או "האיך יבנו בית בישראל".

גם הומואים בונים בית בישראל עם ילדים והכול!
אז דיי! אם אתה הומו – אתה הכי טוב בעולם!
דיי להתכחש!!!! דיי!!!

רציתי שיכתבו שם משהו לאחר הרצח. הם לא רצו

אבל מה זה עולם קטן- מן עלון קטן כזה שמחלקים בבית הכנסת וכולם קוראים בתפילה- לא?

יפה, במקום לקרוא פירסומות של קבלנים ל"שכונות לאנשים כמוך" שיקראו על משהו עקרוני!

מת על זאביק