פולמוס ב"עולם קטן": נטיות הפוכות – אפשר לצאת מזה?

הרב אבינר טוען בלהט שכן, וממליץ בחום על עצת נפש ושיטות הטיפול שם וכן על "המסע אל הגבריות" * בתגובה עמית לוי מ"חברותא" מספראת סיפורו האישי ואת הטיפולים שעבר, ומעיד על עצמו שהוא ההוכחה החיה שלא כל מקרה פתיר * פרסום ראשון כאן באתר לעלון שיפורסם מחר, יום שישי, בעלון "עולם קטן", ובו מופיעות עוד תגובות לדברים. ויש גם תגובה של זאב שביידל מן הזווית המחקרית

דברי הרב אבינר:

"עולם קטן", גליון 153, י"ב באייר תשס"ח

"עולם קטן", גליון 153, י"ב באייר תשס"ח

פרסום ראשון לתגובות למאמרו של הרב אבינר – כולל תגובתו של עמית לוי מ"חברותא":

"עולם קטן", גליון 154 שיפורסם מחר בי"ט באייר

"עולם קטן", גליון 154 שיפורסם מחר בי"ט באייר

והנה תגובתו של זאב שביידל, קרימינולוג יישומי מוסמך, לדברי הרב אבינר, והפעם מן הזווית המחקרית-טיפולית:

גלולה. אפשר לצאת מזה?

גלולה. אפשר לצאת מזה?

הרב אבינר, הומו לא יכול "לצאת מזה"
"רבה של בית אל מוכן להתייחס בצורה אמפתית להומוסקסואל, כל עוד זה מנסה לשנות את נטייתו. ברגע שאדם כזה מרגיש שכוחותיו אפסו – הוא יזכה ליחס מתנכר". הרב שלמה אבינר קרא להומואים הדתיים לעבור "טיפול המרה", זאב שביידל, הומוסקסואל דתי, משיב

בסוף השבוע התייצב הרב אבינר בפומבי מאחורי הטכניקה הנקראת "טיפולי המרה". הרב אבינר הסביר באריכות איך הטכניקה הזו אמורה לעבוד ואיך היא משמשת "פיתרון" לסוגיית הדתיים ההומולסביים "במטרה להוציא אותם מזה". אין בכוונתי לתקוף אישית את הרב אבינר שהוא תלמיד חכם ואיש חינוך בעל זכויות רבות, אלא לערוך עימו עימות מוסרי נוקב סביב תמיכתו במרכז "עצת נפש", כי עמדתו היא לדעתי שגויה, פסולה ומסוכנת.

הרב אבינר מדבר על הבדידות הנוראה שחשים רבים מהדתיים ההומולסביים וזה אכן כך. אדם דתי שמגלה כי נטייתו לבני מינו חש את עצמו חסר תקווה. את התקווה הזו נועד המרכז "עצת נפש" למלא, כביכול. אנשים באים לשם מתוך תקווה אדירה ש"הנה נמצא הפתרון לבעייתם והם הולכים להיות נורמאלים". הם מרגישים הקלה עצומה (ומובנת) מהעובדה שיש סוף כל סוף אוזן קשבת לסבלם הנורא. הם לא נמצאים באיזון הנפשי השקול והשקט כדי להעריך אם יש או אין ממש בעצות השונות שהמטפלים והמדריכים בסדנאות אומרים להם ב"עצת נפש". רק אחרי שהטלטלה נגמרת רובם מגלים שנטייתם המינית נשארה- הפלא ופלא- באותו המקום. כמובן שאין זה פלא כלל.

"עצת נפש" אינו ארגון מקצועי, האדם העומד בראשו אינו איש מקצוע ומעולם לא עבר הכשרה מקצועית טיפולית. גם המתנדבים של המרכז אינם עוברים כל הכשרה ראויה לקו מצוקה, מהסוג אותה עוברים מתנדבי ער"ן. מדובר בתופעה חמורה ביותר, מכיוון שלמוקד שלהם פונים נערים שלעיתים קרובות נמצאים במצב אובדני ממש. מהשיחות שלי עם המתנדבים של "עצת נפש" התברר לי מהר מאד שמדובר באנשים שכל ידע מקצועי הוא מהם והלאה. הדבר גרם למספר מתנדבים בכירים בעבר לעזוב את המרכז. אפילו המטפלים המעטים והחריגים שהמרכז "עצת נפש" מפנה אליהם מסתייגים ( שלא לציטוט ) מהפעילות שלו.

טיפול רפרטיבי?

ומה עם השיטה של ה"טיפול הרפרטיבי" שהרב אבינר מזכיר? ובכן, מדובר ב"שיטה" שנוסחה על ידי אדם אחד, פסיכולוג קתולי קיצוני ג´וזף ניקולוסי. לא קיימים ל"שיטה" הזו כללים ברורים ואף לא מסלולי הכשרה. הרב אבינר עצמו מתחיל להסתבך כשהוא מנסה להסביר את הסיבה להתפתחות הנטייה המינית לפי ה"שיטה" ( אולי זה קשור לאבא… ואולי לאימא… ואולי לחברים) ולהסגיר בורות מביכה בנושא ( למשל את היעדר ההבחנה בין הנטייה המינית לזהות המגדרית ובין שוני מגדרי להפרעה מגדרית ). לא פורסמו כל מחקרים המצביעים על יעילותה של השיטה לאורך זמן. במקרים מעטים מדובר על הצלחה צנועה למדי ( מטפלי ההמרה עצמם הם הראשונים להודות בכך ) שמגיעה במקרה הטוב ביותר לתפקוד הטרוסקסואלי חלש אך יציב, כאשר המשיכה ההומוסקסואלית כל הזמן ברקע. במקרים רבים הטיפול מזיק- כפי שמתועד במחקר.

שורש הבעיה

רבים לא מבינים כיצד טיפול כזה עלול להזיק. הרי במקרה הגרוע ביותר אומרים הם, האדם יישאר עם הנטייה שהייתה לו ממילא! אלא שכאן בדיוק הבעיה וכאן נעוץ המסר הבעייתי של הרב אבינר. הוא מוכן להתייחס בצורה אמפתית לאדם ההומוסקסואל, כל עוד זה מנסה לשנות את נטייתו. ברגע שאדם כזה מרגיש שהוא מיצה, שכוחותיו אפסו, שאין לו כוח יותר לנסות לגזור את עצמו לגזרים – הוא יזכה ליחס מתנכר. הוא יואשם בכך שהכשיל את הטיפול של עצמו ולא באמת רצה להשתנות – שכן היה מצליח בכך לו היה רוצה ! הוא חש מושפל, חסר אונים, כועס על עצמו. הוא עלול לשקוע בדיכאון, התמכרות או הפרעה נפשית אחרת ואף לנסות לשלוח יד בנפשו.

לנו, לדתיים ההומולסביים, נמאס מהמסלול המשפיל החוזר הזה! רבים מאיתנו עשו אותו ונשברו בשלב זה או אחר (התהליך הזה מתואר גם בסרט "ואהבת"). אין אנו אשמים בנטייתנו המינית, אך היא חלק מאיתנו ותישאר כך! אחדים מאיתנו אולי כן מסוגלים להקים בית בישראל – ואנו מברכים אותם על כך, אך רובנו לא במצב הזה.

אני קורא לרב אבינר לחזור בו מהתמיכה במרכז "עצת נפש" ובטיפולי ההמרה כפיתרון גורף ואולטימטיבי לכל ההומוסקסואלים, לאמץ את מסמך העקרונות של אתר הו"ד ולהיות שותף – יחד איתנו ועם שורה של רבני הציונות הדתית ואנשי מקצוע דתיים – למערך התמיכה הרוחני והנפשי עבור הדתיים ההומולסביים שיעזור לכל בניה ובנותיה של הציונות הדתית לחוש בבית. כי את הנטייה המינית אין – לרוב – אפשרות לשנות, אבל את היחס אלינו כבני אדם אפשר לשנות! אפשרות כזו קיימת גם עבור הרב אבינר.

(הדברים פורסמו בynet יהדות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3545215,00.html)

השאר תגובה

עוד ב- על "טיפולי המרה" ››

תגובות הגולשים 6 תגובות

avatar
קול באיש
23 באוגוסט 2009

מת על זאביק :-)


הגב
avatar
בני
23 באוגוסט 2009

אבל מה זה עולם קטן- מן עלון קטן כזה שמחלקים בבית הכנסת וכולם קוראים בתפילה- לא?

יפה, במקום לקרוא פירסומות של קבלנים ל"שכונות לאנשים כמוך" שיקראו על משהו עקרוני!


הגב
    avatar
    עמית
    23 באוגוסט 2009

    רציתי שיכתבו שם משהו לאחר הרצח. הם לא רצו :-)


    הגב
avatar
kolkuli
6 בספטמבר 2009

אי אפשר "לצאת מזה" מסיבה פשוטה.
בשביל לצאת צריך להכנס…

מסכימים?

אף פעם לא נכנסנו לזה, כלומר, נולדנו כך!
אז אין שום אפשרות לצאת מזה…

אז אפשר להרגע!
כולי אושר שאני הומו!
תפסיקו לומר "מסכנים" או "האיך יבנו בית בישראל".

גם הומואים בונים בית בישראל עם ילדים והכול!
אז דיי! אם אתה הומו – אתה הכי טוב בעולם!
דיי להתכחש!!!! דיי!!!


הגב
avatar
אחד שעבר
15 בספטמבר 2009

אני מחזק את דבריו של זאב. גם אני עברתי "טיפול" כזה אצל פסיכולוג דתי. ממרחק של שנים אני יכול לגחך על הנאיוויות המדהימה ממש, של איש מקצוע שאמור להיות בוגר תואר שני בפסיכולוגיה, אשר בא ואומר לי שנטיה מינית זה משהו שהוא יכול לשנות כמו מתג חשמלי, ועוד לשני הכיוונים(!). אני יכול לגחך על הטקטיקות הביהייויוריסטיות הפרימיטיוויות שבהן נקט. לגחך על כך שבנסיונו לגרום לי תחושת גועל מהרעיון של מין עם בן, דווקא הוא גרם לי- נער הומו שעדיין לא חשב על יחסי מין (ודאי שלא יישם דבר), להתעניין בזה לראשונה.
הייתי יכול לגחך, אלמלא הנזק שה"טיפול" הזה עשה. ואני אפילו לא מדבר על תקופת הקיפאון הארוכה שהוכנסתי אליה על כורחי, ושגזלה ממני את השנים היפות של אהבות גיל הנעורים. אני מדבר על הנזק הרגשי הישיר. את הנזק הזה- כדאי שכל הממליצים יזכרו היטב: ברגע שהמטפל פותח ב"טיפול" שכזה, הוא למעשה מודיע כבר סמכא למטופלו המאמין לו, שנטיה מינית זה ענין של בחירה, והאחריות על שינוי הבחירה הזו היא שלך. כשהטיפול נכשל (וכך זה תמיד יקרה אם מדובר באמת בהומו), רגשי האשמה הכבדים מנשוא יפלו על המטופל. יכול להיות שלרבנים אין בעיה עם רגשי אשמה של הומואים. אבל פסיכולוג קליני שגורם ביודעין לדיכאון ואי קבלה עצמית של פציינט, ראוי לשלילת רישיון לצמיתות.


הגב
avatar
עידו אברהם זילברשטיין
18 בפברואר 2010

מאוד מסעים עם העמדה של זאב כפי שהיא מוצגת כאן, מקווה שרוחב יכולת הקבלה של האחר שהוא מציג כאן, ועוצמת המחויבות שלו לשוויון זכויות של בעלי כל הנטיות המיניות, יתחברו אצלו גם לשוויון הזכויות הלאומי, התרבותי, הזהותי, של כל כבני הגזעים והדתות


הגב
יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS