חנוך דאום כתב על הנושא בספרו "א-להים לא מרשה" – כדאי שהנער המסכן יבין שאמנם אלוקים נמצא בפרטים הקטנים, אבל לא עד כדי כך. אבל הרבה לפני דאום, יצחק רונס הכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות. לפחות תלוי את מי שואלים. "צהר", כתב העת התורני הנחשב של רבני הציונות הדתית, פרסם לפני כשלוש שנים, בגיליונות כא וכב וכד, סדרת מאמרים בנושא פגם הברית (אוננות בלעז), ובדק "הכצעקתה?"
יצחק רונס, חוקר ומלמד ב"בית מורשה" בירושלים, קובל על העמדה המובאת בספר "אשיב ממצולות", מביא פוסקים הסבורים שאין מדובר באיסור כה חמור, וטוען שיש לדבר על הנושא בבתי ספר ובישיבות: לחצו כאן לקריאה
הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר-הגבוהה רמת גן ומחבר הספר "אשיב ממצולות" – העוסק בנפתולי הנפש ובנועם התשובה בענייני קדושת הברית, מזועזע מדבריו של רונס ומגן על ספרו ועל תפיסתו: לחצו כאן לקריאה
רונס ממשיך להוכיח שאין מדובר באיסור החמור מכל העברות שבתורה, כי על איסור זה לא נאמר "ייהרג ובל יעבור": לחצו כאן לקריאה
הרב שפירא טוען שדבריו של רונס יוצאים חוצץ נגד הכרעת השולחן ערוך: לחצו כאן לקריאה
(פרסום ראשון באתר חברותא בתאריך ו' בשבט תשס"ח; 13 בינואר 2008)




