הרבנים מלמד, קטן, פרל, הראל, קמחי בתגובה לרגל יום הולדת שנה לחברותא

לרגל יום ההולדת, פנינו לכמה רבנים שטרם נשמע קולם בפומבי, כדי שיברכו את הקבוצה בברכת מזל טוב. חלק ברכו (הרבנים מלמד ופרל), חלק הסתייגו (הרבנים קטן וקמחי), חלק קיללו (הרב ארלה) – היה שמח! בשל חשיבות הדברים והדיוק, עמית (עורך האתר) מצרף את הברכות והנאצות במלואן, בלי לערוך את הדברים, ומצרף גם את התגובות ששלח בחזרה על דבריהם

(לקריאת מכתב הפנייה המלא שנשלח לרבנים – ראו סוף העמוד)

הרב אליעזר מלמד – ראש ישיבת ההסדר "הר ברכה":
"מכיוון שאני מבין שההתגבשות של ההומואים לקהילה מגמתה לסייע זה לזה להתמודד עם הקושי, לעמוד בנסיון לשמור ולקיים את התורה – אני מברך אתכם ומאחל לכם הצלחה, ושתזכו לקדש שם שמיים בגבורתכם"

המכתב המלא של הרב מלמד:

זה זמן שאני מודע לתופעה הכואבת של ההומואים בכלל ושל הדתיים שביניהם בפרט. אני מבין את הקשיים הגדולים שלהם וכואב את כאבם.

אני מאמין באמונה שלמה שכול מה שעביד רחמנא לטב עביד, וכך יש לקבל את המציאות הזאת, ולקבל את היסורים באהבה.

מי שיש לו מוגבלות בתחום אחד צריך למצוא את ייעודו בעולם באפיק אחר, ולמצוא את אושרו בתחומים שהוא נתברך בהם.

היו גדולי תורה שלא נשאו נשים, והיו גדולי תורה שנשאו נשים ולא זכו לילדים – והם מצאו את אושרם בתורה.

אין היתר להומואים לעבור על איסורי תורה. ומי שמתגבר ונוהג על פי ההלכה על אף הקושי – מגיע לו מקום של כבוד על עמידתו בנסיון, והוא בגבורתו מקדש שם שמיים כיוסף בשעתו.

מכיוון שאני מבין שההתגבשות של ההומואים לקהילה מגמתה לסייע זה לזה להתמודד עם הקושי, לעמוד בנסיון לשמור ולקיים את התורה – אני מברך אתכם ומאחל לכם הצלחה, ושתזכו לקדש שם שמיים בגבורתכם.

(לענ"ד הומו שרוצה לשאת אישה כדי לקיים את המצווה, והוא יכול לעמוד בזה – עליו למצוא אישה שמוכנה לחיות איתו כמו שהוא ואין להסתיר ממנה את נטייתו. ואם ימצא אישה שיש גם לה בעייה והם יסכימו להינשא לש"ש כדי לזכות בילדים – עליהם לקבל על עצמם לא רק את הולדת הילדים, אלא גם לגדל אותם במסגרת משפחתית יציבה. ואם הוא חש שהוא לא מסוגל לחיות חיי אישות הרי הוא בגדר אנוס ופטור מהמצווה. וכאמור ימצא את ייעודו בדבר שנתברך בו.)

 

הרב יואל קטן – ראש מכון "שלמה אומן" שעלבים, איש רפואה והלכה:
"על איזה ´חג´ מדובר? הטון נשמע לי מאוד צורם, והוא מושך אחריו שובל של יצירת לגיטימיות ערכית והלכתית ותורנית לבעיה אמיתית, למום, לפגם מולד, נרכש, למצב בלתי תקין שחובה להתייחס אליו כך ושא"א להשלים איתו ולתת לו לגיטימציה כלשהי"

המכתב המלא של הרב קטן:

בס"ד. שלו´ שלו´ ל´עמית´.
קראתי, עברתי, והרהרתי. הקשית לשאול.

מצד אחד, כפי שאני מקווה שכבר נוכחת לדעת, לבי איתך ועם חבריך שאלוקים שם אותם [ואותן] בעולם הזה בתוך מלחמה כ"כ קשה וחזקה ואכזרית; אשרי מי שיצא בשלום מן המלחמה הזו, בלי לפסוח על שני הסעיפים ובלי לקצץ ח"ו בנטיעות – זה בוודאי קשה מאוד, ושכרו כפול ומכופל מן השמים. וכל סיוע לך-לכם וכל חיזוק וכל עידוד ראוי וטוב.

מצד שני – ´לשמחה מה זו עושה´? לא הייתי ´חוגג´ את יום השנה [´יום ההולדת´?] להקמת האתר שלכם; בהחלט הייתי מציין אותו בהערכה, ובתקווה שהוא יהיה כלי שניתן לסייע בו לאלו שהמר ש-ד-י להם מאוד ולא זיכה אותם להיות ´סטרייטים´ כדרך כל הארץ – אבל על איזה ´חג´ מדובר? הטון נשמע לי מאוד צורם, והוא מושך אחריו שובל של יצירת לגיטימיות ערכית והלכתית ותורנית לבעיה אמיתית, למום, לפגם מולדנרכש, למצב בלתי תקין שחובה להתייחס אליו כך ושא"א להשלים איתו ולתת לו לגיטימציה כלשהי [נושא שדיברתי עמך עליו רבות בזמנו]. וכדי לחזק את חששותיי – ´זעתי באי נוחות´ כשראיתי שאחד המשתתפים בפאנל היא במבי שלג, שהיא בפירוש לא-אורתודוכסית, וגם למיטב ידיעתי היא אינה מגדירה את עצמה ככזו, אלא ´ליברלית-קונסרבטיבית´; בשאלות רבות אחרות של דת ומדינה, דת ומצפון, דת וערכים וכו´, בהזדמנויות שונות, היא ובעלה המוכשר יאיר הביעו את דעתם המפורשת שההלכה מחייבת אותם רק בצורה חלקית ומוגבלת – ואיך אוכל להשתתף ב´חגיגה´ בעייתית כזו כשהיא אחד הדוברים בה? שב ואל תעשה עדיף.

אני מברך אותך שתצליח בחוכמתך ובפיקחותך וביראת השמים שלך ובמרץ שלך ובכשרון שלך להועיל ולא להזיק, להציל ולא להפיל בפח, לחזק את המתנדנדים וח"ו לא להחלישם, לעשות [כפועל עומד וכפועל יוצא] הרבה וחזק לתועלת התורה והמצוות ולא ח"ו להיפך, ושתצליחו, אתה וחבריך, לחיות בעולם הזה באופן המיטבי בנסיבות הקשות שאתם חיים בהם, כדי שחייכם יהיו חיים גם בעז"ה גם בעולם הבא.

כל טוב ובהערכה רבה

ואתה שלו´, הקי"ק

התגובה שכתב עמית לרב:

שלום שוב,
לא ידעתי שבמבי שלג קונסרבטיבית. אבל גם כעת כשאני יודע, אני חושב לעצמי שאם לרב יעקב מדן עובדה זו לא הפריעה – למה שלי תפריע.
אשר לתוכן התגובה – אני מבין את המקום שבו הרב נמצא, ואני מכבד זאת.

 

הרב בני פרל – ראש הישיבה התיכונית אומנותית "בר אילן" תל אביב:
"דיון זה מאפשר לפני כול דבר, לפורר את ההומופוביה. כיום מי שחוטא בגזל, עושק, ניאוף, לשון הרע וכדומה – יכול להתקבל יפה בקהילה. דווקא קיום יחסים הומוסקסואליים נתפס כמחסום, בעוד שנושא זה אינו צריך להיות מעניינו של איש. מה שעושה אדם בחדריו, אינו אמור לעניין את הקהילה"

המכתב המלא של הרב פרל:

שלום עמית

כבר החלפנו מיילים בעניין החוברת החשובה: "דבר הסמוי מן העין". למרות שלעניות דעתי הפרדיגמה של פסיקת ההלכה בימינו אינה מאפשרת היתרים מסוג זה שעלו בחוברת, החוברת עצמה היא חשובה ביותר. יותר כך חשוב הדיון הציבורי ובכללו האתר.

דיון זה מאפשר לפני כול דבר, לפורר את ההומופוביה. כיום מי שחוטא בגזל, עושק, ניאוף, לשון הרע וכדומה – יכול להתקבל יפה בקהילה. דווקא קיום יחסים הומוסקסואליים נתפס כמחסום, בעוד שנושא זה אינו צריך להיות מעניינו של איש. מה שעושה אדם בחדריו, אינו אמור לעניין את הקהילה.

דווקא הדיון הציבורי מאפשר לבנות את תחום הפרט ולקיים יחס נטול הומופוביה.

מרחב זה של חופש, יאפשר דיון מעמיק יותר, רגוע, ובעל מימד של אמפטיה.

ברכות על כך

בני פרל

 

הרב ארלה הראל – ראש ישיבת "שילה":
"אתה וחבר מרעך, ממשיכים בשיטתכם הנלוזה, מחטיאים את הרבים וגורמים נזק רב לעשרות נערים תמימים, הנמצאים במצוקה, ויכולים לצאת ממנה, אם רק יעשו הצעדים הנכונים, וכתוצאה מקיום גופים כגון "חברותא" (שראוי לקרוא לו מיתותא…), מעמיקים להיתקע במקום בו הם נמצאים, מאמללים את עצמם ובני משפחתם, וממשיכים לחיות חיי חטא חמורים ואיומים!"

המכתב המלא של הרב הראל:

לעמית, שלום רב!

ביקשתני לברך, אך לצערי, אמצא מקלל, במקום מברך. אתה וחבר מרעך, ממשיכים בשיטתכם הנלוזה, מחטיאים את הרבים וגורמים נזק רב לעשרות נערים תמימים, הנמצאים במצוקה, ויכולים לצאת ממנה, אם רק יעשו הצעדים הנכונים, וכתוצאה מקיום גופים כגון "חברותא" (שראוי לקרוא לו מיתותא…), מעמיקים להיתקע במקום בו הם נמצאים, מאמללים את עצמם ובני משפחתם, וממשיכים לחיות חיי חטא חמורים ואיומים!

כבר דיברנו בעבר על זה, ועתה אני מצטער לראות שלא שבת בתשובה על דרך נלוזה זו, ואתה ממשיך להחטיא את הרבים, וכידוע, המחטיא את הרבים אין לו חלק לעוה"ב, והוא מכ"ד דברים המעכבים את התשובה!

על כן אקרא לך ולחבריך – חידלו לכם מזה, הפסיקו להזיק ולקלקל!!! ואני, בלנ"ד, אשתדל לעשות ככל שידי משגת כדי להילחם בכל כוחי בגוף הרע הזה, המכיל אנשים רעים שפוגעים בנערים תמימים ומסיתים אותם לחיי טומאה. בעז"ה, אצליח לקרוע מעליכם את מסכת השקר שאתם מציגים בתמימות לרבנים שאינם מבינים במה המדובר, וע"י זה מושכים אותם אליכם בכחש ובכזב.

יהי רצון שתשובו בתשובה שלימה לאביכם שבשמים, שאוהב את כולנו עד בלי די ודלתו פתוחה לפני כל בניו.

באיחולי קדושה וטהרה,

הרב ארלה הראל

 

הרב שלמה קמחי – ראש הישיבה התיכונית "אורות יהודה", אפרת:
"איך הייתם מרגישים אם הייתם נכנסים לחדר ורואים שם חבר שלכם עם סכין קומנדו בידו שדוקר את עצמו בבטן שוב ושוב?!? הייתם בוודאי רוצים לעצור אותו ואם אין באפשרותכם לעצור אותו הייתם בוודאי מרחמים עליו"

המכתב המלא של הרב קמחי:

אני מעוניין לשתף אתכם בנעשה אצלינו בישיבה התיכונית שאני עומד בראשה:

כבר יותר מעשר שנים, בין שאר הפעילות החינוכית שאני עוסק בה, אני נכנס לכל אחת מהכיתות פעם בשבוע כדי לנהל איתם שעה של שאלות ותשובות בכל ענייני היהדות העולה על רוחם. לא, אין לי תמיד את כל התשובות, ובכל זאת זוהי שעה שחביבה עלי וחביבה על תלמידי. מבחינתם זוהי שעה שאין צורך בספר ומחברת ואין מבחן וציון כך שהאווירה בכיתה די רגועה. יחד עם זאת יש ליגיטימציה לכל שאלה שתהיה. יש שאלות קצרות של כן ולא עם הסבר קצר ובסיסי (הלכות שבת וכשרות וכדומה), יש שאלות שהן ארוכות מאוד שלוקחות שיעור שלם ואולי יותר וגם אז אני רק מספיק לתת להם כיוונים כדי שימשיכו לבד את החיפוש (איפה היה אלוקים בשואה ושאלות משיח וכדומה). בדרך כלל יש דיון כיתתי שאני מסכם תוך סידור האינפורמציה והוספת נופח משלי. כששואלים שאלה שאני לא יודע עליה תשובה יש שתי אפשרויות: או שאני אומר שזו שאלה טובה ואני אחשוב עליה ואתן להם תשובה בשיעור הבא, או שאני אומר להם שזו שאלה טובה שחשבתי עליה רבות ואמנם אין לי עליה תשובה אבל אני מסביר איך אני חי עם השאלה הזאת. אם תרצו – אני הופך להם את ה"תיובתא" ל"קשיא".

במסגרת זו חוזר ועולה היחס לבעלי נטייה של אותו המין. תמיד שורר שקט מתוח בכיתה לאחר שאלה אמיצה זו. נדמה לי שהם מצפים ממני להגיד "אסור!", "תועבה" ולעבור מהר לשאלה הבאה. האמת היא שהם מרותקים לשמוע תשובה אחרת בתכלית:

אני שואל אותם שאלה קצת וולגרית – איך הייתם מרגישים אם הייתם נכנסים לחדר ורואים שם חבר שלכם עם סכין קומנדו בידו שדוקר את עצמו בבטן שוב ושוב?!? הייתם בוודאי רוצים לעצור אותו ואם אין באפשרותכם לעצור אותו הייתם בוודאי מרחמים עליו. אני אומר להם בשלב זה שכך אני מרגיש כשאני רואה יהודי עובר עבירה – הרי הוא פוגע בנשמתו ומזיק לעצמו נזק ממשי מבחינה רוחנית.

אם הוא אוכל דברים שאינם כשרים או מתעסק בשאר איסורי תורה – אם אין בידי למנוע זאת ממנו הרי אין לי אלא לרחם עליו ולעבור הלאה. אין הבדל מהותי אם האיסור הוא אכילת חזיר או משכב זכור. העבירות היחידות שמי שעובר אותן מחלל את כל התורה כולה הם עבודה זרה וחילול שבת (עיין הקדמת המשנה ברורה לחלק ג´). – זהו צד אחד של העניין שבו אני מבהיר להם שאין שום סיבה להתייחס אחרת לאדם בעל נטיות הפוכות והוא בגדר "מומר לדבר אחד" ואפשר להלכה לסמוך עליו בכל עניין חוץ מעניין זה.

לעומת זאת, אם אותו אדם יוצא ומפגין לטובת אותה שיטה של נטיות הפוכות והופך את זה לאידיולוגיה – הרי זה בעיני כאילו הפך אכילת חזיר לאידיולוגיה ואני חייב לצאת חוצץ כנגדו. על אחת כמה וכמה אם הוא מפגין בראש כל חוצות נגד אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, אותה מצווה כה חשובה וקדושה שחז"ל כינו אותה מצוות "קידושין" – מי שמפגין בעד הנטיות ההפוכות ממילא מפגין נגד מצוות קידושין ובמצב זה אסור להשאר אדישים אלא חייבים למחות בידו.

אני מאריך ומסביר שכל עוד ההומו בארון – אין לי, ולא צריך להיות לאף אחד טענה נגדו ואסור להתייחס אליו אחרת. אסור להעליב אותו וחייבים לקיים בו כל מצוות בין אדם לחביר מתוך כבוד והערכה. אמנם יתכן ויש צער בלב שאדם זה מזיק לעצמו מבחינה רוחנית – אבל אין בידינו לעזור לו או למנוע זאת ממנו. ברגע שהוא צועד במצעד הגאווה בחוצות העיר – במקרה זה בלבד צריכים לצאת נגדו על חילול ה´ – חילול הקודש – חילול הקידושין.

כשם שכל אחד יודע מדוע חתן וכלה נכנסים לחופה ואף אחד לא מדבר על יחסי המין שלהם האופן ציבורי, כולל הם עצמם, כך אני חושב שמן הראוי גם כשמדובר ביחסי מין חד מיניים הדבר ישמר בצניעות ללא חשיפות מיותרות ובכך תשמר כבוד האדם וכבוד התורה באופן מקסימלי.

התגובה שכתב עמית לרב:

לרב קמחי שלום,

אחדד את הדברים שכתבתי בדוא"ל הקודם:

חברותא אינה קבוצה שמעודדת או לא מעודדת יציאה מהארון. מדובר בקבוצה חברתית בלבד. וככזו, אני סבור שתפקידה "לעשות טוב" לאנשים שנמצאים במצוקה, לתת להם הרגשה של שותפות עם אנשים הנמצאים במצב הדומה להם, הרגשה של בית. ברור שלא כל הבאים לקבוצה נמצאים במצוקה. חלק מהם שלמים עם נטייתם המינית לחלוטין. אך כל או כך – זו קבוצה חברתית. וככזו – אין היא מניפה דגלי גאווה, אין היא צועדת במצעדים. אנשים פרטיים בקבוצה ייתכן שכן צועדים. אבל הרוב לא. הקבוצה כקבוצה אינה עוסקת בנושאים אלה. שוב – קבוצה חברתית.

ואף על פי כן מדי פעם בפעם אני עוסקים בפעילויות שקרובות לעניין "תמיכתי". כמו המפגש עם הפסיכולוגים והמפגש הקרוב עם הרב מדן. הוא לא ממש תמיכתי אלא יותר דיוני-עיוני, ועדיין נכנס תחת מטריית "קבוצה חברתית".

כך שכל מה שהרב כתב לי לא רלוונטי כל כך בעניין קבוצת חברותא. ועל כן נראה לי שלברך קבוצה כזו שחוגגת שנה, קבוצה שנותנת מענה אנושי לאנשים אנושיים – אין בכך פסול.

בברכה,

עמית

 

מכתב הפנייה המלא של עמית לרבנים:

חברותא היא קבוצה של הומואים דתיים (כיפות סרוגות, אורתודוקסים) שהוקמה על ידי בוגרי ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. בימים אלו הקבוצה חוגגת שנה להיווסדה.
מטרת הקבוצה להיות בית לקהילת ההומואים הדתיים בכללם ולבני משפחותיהם, לקדם חינוך לסובלנות ולקבלת השונה בחברה הדתית, לקדם שיח רבני בנושא וכן שיח ציבורי, ולתרום את תרומתו להעלאת המודעות בקרב הציבור הדתי לנושא. הקבוצה כוללת אתר אינטרנט המתעדכן על בסיס שבועי, וכן פעילויות ומפגשים חודשיים.

האתר
אתר הוא האתר הראשון להומואים הדתיים, ומציג חומר מקצועי רלוונטי לחייו של ההומו הדתי וכן מנסה לקדם את השיג ושיח היהודי בנושא תוך הצגת תכנים שישקפו שיח דתי.
באתר מדורים רבים ומגוונים: פולמוסים, ענייני דת ונטייה, מאמרים, תרבות, קטעי וידאו, מכתבים ושירים של הגולשים, נושאים שונים, קישורים ועוד.

המפגשים
יש מפגש אחת לחודש. רוב המשתתפים דתיים, מיעוטם דתל"שים, מקצת מסורתיים. רוב המשתתפים בארון. למפגשים באים אנשים מכל הגילים (18 והלאה), ומפגשי הקבוצה מיצבו את הקבוצה כקבוצה הגדולה ביותר הקיימת בנוף הדתי-הומוסקסואלי.
תוכן המפגשים משתנה ומגוון: דיון, סרט, הרצאה, פעילות, טיול .
כדי לקדם את השיג והשיח הדתי-רבני-חברתי ארגנו כמה מפגשים בנושא זה, ביניהם:
דיון בנושא "טיפולי המרה – אפשר לצאת מזה?" בהשתתפות 3 פסיוכולוגים: דון יוסף ברנד – פסיכולוג קליני; טוביה פרי – פסיכולוג קליני; זאב שביידל – קרימינולוג קליני. היה דיון ער ונידונו בו שאלות נוקבות, כגון אם כל מקרה פתיר, אם אפשר להבטיח למטופל הצלחה בטוחה בטיפול ועוד (עוד פרטים: כאן).
דיון עם הרב מרדכי ורדי בעקבות סרטו "התינשאי לי" המעלה את המתמודד עם השאלה אם הומו חייב לספר לבחורה שעמה יוצא על נטייתו (עוד פרטים – כאן).

המפגש הקרוב שלנו , במסגרת חגיגות השנה לקבוצה, יכלול הצגה ודיון בהשתתפות הרב יעקב מדן ועוד רבנים ואישים.
בערב תוצג בלעדית לחברותא ההצגה "18 קודש", ואחריה דיון מיוחד בהשתתפות הרב יעקב מדן – ראש ישיבת הר עציון; הרב יהושע אנגלמן – רב קהילה בתל אביב; במבי שלג – עורכת המגזין "ארץ אחרת", עיתונאית ופובליציסטית; אייל אמיר – הומו דתי, לשעבר מנהל פורום "גייז דתיים" בוואלה. מנחה: הרב מרדכי ורדי.
נושאי הדיון:
מהו דבר האלוקים בשאלה ההומוסקסואלית? – על נישואים בין הומו לסטרייטית
ההשתייכות החברתית: בעיה דתית/חברתית? – מי נרתע מהומואים: אלוקים או החֶברה?
התלוש: אפשר לחיות בקדושה במציאות חילונית? – על גישור בין העולמות שבתוכנו

כאמור, נשמח אם לרגל יום ההולדת תקדיש מזמנך דקות אחדות כדי לכתוב דברי ברכה אחדים לפועלה של הקבוצה. את הדברים נעלה לאתר חברותא.

השאר תגובה

עוד ב- יהדות וגאווה ››

תגובות הגולשים תגובה אחת

avatar
zedfire
26 באוגוסט 2009

אני רוצה לראות את אותם הרבנים שיעמדו מולי וישבעו לי בתנ"ך ובא-לוקים שאים הם היו במצב זה שאין יציאה אלא צריך לחיות עים הניסיון זה שהם היו יוצאים ממנה( והשבועה חייבת להיות מול 10 עדים)


הגב
יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS