דרך המלך

"תמיד אומרים שחיים נורמליים הם פסגת השאיפות של כל אדם בריא בנפשו. לא משעממים בהכרח, אבל כאלו שעונים על דרישות הנורמה החברתית, ובתמורה מקבלים חיים שלווים, פרחים ופרפרים". פוסט חדש מאת אוריה ששואל: אז מה זה "נורמלי" בעצם?

תמיד אומרים שחיים נורמליים הם פסגת השאיפות של כל אדם בריא בנפשו. לא משעממים בהכרח, אבל כאלו שעונים על דרישות הנורמה החברתית, ובתמורה מקבלים חיים שלווים, פרחים ופרפרים.

אז מה זה "נורמלי" בעצם?

יצאתי עם בחור שבפגישה הראשונה שלנו קיימנו שיחה על השאיפות שלנו. הוא פתח אותה בכך שאמר ש"אם היה סטרייט הוא כבר היה נשוי עכשיו" ודברים דומים. ניסיתי לרדת לעומק דבריו ולהבין. אם היית סטרייט, איך אתה יודע בוודאות שהיית נשוי? ואם היית נשוי, איך אתה יודע שהיית מאושר? ובכל מקרה, השאלות האלו מיותרות כי אף אחד לא שואל אותך אם אתה מעוניין להיות הומו או סטרייט, אתה פשוט מי שאתה ועם זה צריך לחיות ולא עם תסריטים חלופיים לחיים שלעולם לא יהיו שלך לטוב ולרע.

תמיד עניין אותי להבין על מה אנשים מדברים כאשר הם מדברים על נורמליות כלשהי, כי ברור לי שכל אחד רואה דימוי שונה לנגד עיניו. אחד רואה חיים דתיים הטרוסקסואליים לעילא, עם אישה בכיסוי ראש, ילדים בציציות ונחת לסבים ולסבתות. אחר רואה אדם מצליח שמתפרנס בצורה נאה, נראה טוב ומרגיש טוב עם עצמו. אדם שלישי בכלל יבוא ויאמר שהבאת ילדים ביולוגיים היא מושא חלומותיו הנורמליים והם מה שמפריד אותו בין הנורמה לסטייה. זה מרתק מכיוון שאנשים לא מודעים פעמים רבות לצורה בה הם מקובעים על דימוי מסוים מאוד לנורמליות שלהם, והם אף משכנעים את עצמם שכולם מסכימים עמם על הנורמליות הזו – מה שמחזק את התחושה שנורמליות היא צו השעה.

התפיסה הזו היא מופרכת מיסודה. אי אפשר מצד אחד לחתור לאיזה אידיאל ספציפי בלתי מושג ובלתי אפשרי בשם הקונצנזוס ובו זמנית לחשוב שמדובר באיזה צו חברתי גורף ומוסכם פה אחד שכאילו הוחלט במהלך ישיבת ציוויליזציות בינלאומית. אין דבר כזה נורמלי בעצם, כי הרי במה מדובר? אם רק תנסו להגדיר לעצמכם ותהיו מודעים, תוכלו לזהות את טביעות האצבע התרבותיות של החברה בה גדלתם ותבינו שהנורמה היא דבר הרבה יותר מצומצם ונקודתי אחרי הכל. הרי אין בנמצא נניח אדם "נורמלי" אחד שהוא סטרייט מושלם-לם, עם שרירים מרשימים, שיניים מבהיקות, בית מרווח עם גינה וגדר אדומה, אישה מצליחה ובת זוג מושלמת, ילדים חמודים נורא (דביר, אמונה ודוד המקסימים), מחונכים וכמובן בריאים לחלוטין, כאשר להורים עבודות מסודרות ומשכורות יפות וכולם מאושרים ושמחים וטובי לבב. אה, ויש להם גם כלב.

אין חיה כזו, אין אנשים כאלה – הם חיים רק בעולם הפנטזיה של אנשים שעדיין לא השלימו עם הקלפים שחולקו להם ובמקום להתרכז במה שהם מסוגלים לעשות במצב הנתון הם נסחפים בחלומות שווא שלא רק שלא יובילו אותם לארץ המובטחת של האושר אלא גם מרחיקים אותם ממנה. אם אנחנו רוצים להגיע ליעד עדיף לחשב מסלול מחדש ולנסוע ישר במקום לחפש כל הזמן את היציאה כדי להיכנס לכביש המהיר.

השאר תגובה

עוד ב- ובחרת בחיים ››

תגובות הגולשים

יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS