הקול החסר

פוסטים זועמים, כותרות זועקות, תגובות נאצה, אייטמים חמים, פוליטיקאים צעקניים. מרוב בלגן לא רואים שמשהו חסר ▪ אוריה מנסה למצוא מחט בערימת שחת

וואו, כמה בלגן. עוד סערה שמתעוררת בעניין להט"בי וכל כך הרבה דברים מתחוללים במסגרתה. פוסטים זועמים, כותרות זועקות, תגובות נאצה, אייטמים חמים, פוליטיקאים שקמים מרבצם כדי להביע את דעתם ובדרך לצבור הון פוליטי. מה לא ראינו. ואחרי כל סערה כזו מתחזקת אצלי התחושה שמשהו פה חסר.

אנשים שמצדיקים אפליה כלפי להט"בים הם לא תופעה חדשה. הם באים בכל הצורות והמינים – דתיים, חילוניים, גברים, נשים, מתנחלים ותל-אביביים, אשכנזים ומזרחים. אפילו להט"בים בעצמם – הדעות המפלות לא פוסחות על אף מגזר או חלק בחברה. חלק מסתתרים מאחורי טיעונים על ה"טבע" האנושי, חלק בטוחים שהיהדות אוסרת זכויות אזרח חילוניות וחלק סתם מעדיפים לקפוץ את ידם היכן שאפשר. יש הכל מהכל. איכשהו, דווקא ההצדקה הדתית זוכה לחשיפה הגדולה ביותר וליחסי הציבור הכי "טובים". ככל הנראה, עצם הדתיות שמגדירה זהות ומשמשת מקור לגאווה לרבים בחברה הישראלית – אפילו כאלה שאינם מקיימים אורח חיים דתי – מקבלת לגיטימציה כמקור סביר לערכים ותפיסות עולם שראוי לכבוד.

אנחנו כהומואים דתיים חווינו לא מעט דיונים אתנו ועלינו בהם היהדות משמשת כאמצעי להפליה או יחס אחר ממה שזוכה לו אדם דתי ממוצע. אנחנו גם מכירים את הקונפליקט החי ופועם בתוכנו אנו באשר לצורה המתאימה לנו ליישוב הזהות המינית עם הזהות הדתית שלנו, וחלקנו בוחרים בסופו של דבר לוותר על הניסיון ולבחור באחת מהן כזהות המרכזית. נדמה שבדיונים המתקיימים ברשת ובתקשורת מתרחש תהליך דומה: יש שמחליטים "לבחור צד" ולהתחפר בעמדה המתבקשת מאחד המחנות, הלהט"בים והליברלים מול השמרנים והדתיים. יש שלא מגבשים דעה כלל. ועם זאת, יש כאלה שמנסים לאזן בין שתי הגישות ולהתבטא במתינות ובצורה שלא נותנת הנחות לאף אחד מהצדדים, אך מאפשרת שיח ושינוי גם בחלקים של החברה אצלם היחס כלפי העניין עודנו בחיתוליו.

לתחושתי ישנו חוסר ממשי באנשים מהסוג האחרון. אני משוטט בפייסבוק וצופה בתסכול בקרבות הגלדיאטורים שמתרחשים תחת כל פוסט רענן ומרגיש חוסר אונים ותחושה של ייאוש מהדיבור המתלהם, האטום והדמגוגי שכבר נהפך למין סלנג הכולל את המילים 'הומופוב חשוך', קללות גסות על הומואים, 'פרימיטיבי', ירידה לפסים אישיים והטחת הפסוק בתורה במגיבים כאילו מישהו אינו מכיר אותו כבר. לדעתי ביכולתנו לשמש גשר של ממש בין תפיסות העולם הניצות בגלל הניסיון שיש לנו מחיינו ואף נוכל להצליח ליצור שפה משותפת לאנשים שבדרך כלל נמצאים בצדדים מנוגדים אידאולוגית אם רק נרצה בכך. בואו לא ניבלע בהמון אלא נייצר שיח חדש, שעיוור לחלוקות השטחיות שהתקשורת משווקת בהצלחה ונאמן לקול הייחודי שלנו כהומואים דתיים.

השאר תגובה

עוד ב- ובחרת בחיים ››

תגובות הגולשים

יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS