מעגל נקודה אהבה (בריש גלי תשע"ה)

יש לבריאה ולאדם צורך חיוני בחידלון מעשייה, בשביתה, בשיבה חוזרת ונשנית אל נקודה פנימית של רוגע, אל נקודה שתיתן לדברים משמעות ▪ ירדן נאור, ממייסדי בית המדרש הגאה ואהבת, על הזרעת רעיונות בלבבות, הפרייה הדדית ועל לימוד מתוך אהבה

beresh-galey"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ… וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, שַׁבָּת, לַה'" (ויקרא כה, ג)
"כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, יז)

אלון עידן בעיתון "הארץ" העיר על העובדה שאנחנו לא מסוגלים יותר להשתעמם. עם המכשירים החכמים שלנו אנחנו דואגים למלא כל פינה בזמן שלנו. אנחנו בורחים משעמום כמו מאש, בורחים אל המולה בלתי פוסקת בפייסבוק, בוואטסאפ, באינסטוש. לרגע שלא נישאר חלילה לבד, עם עצמנו, עם השקט ועם כל מה שמי-יודע-מה יש בו.

יש לבריאה ולאדם צורך חיוני בחידלון מעשייה, בשביתה, בשיבה חוזרת ונשנית אל נקודה פנימית של רוגע, אל נקודה שתיתן לדברים משמעות, מעבר למה שעשיתי וללייקים שעשו לי. התנתקות חוזרת מכל מבחני הכמות והאיכות שאנו מוקפים בהם במשך השבוע והתחברות אל הדברים שהם הסיבה והתכלית להכל.

"שבת הוא נקודה פנימית, שכל ששת ימי המעשה על כל הנבראים שבהם כולם מקבלין חיות מבחינת שבת, שהוא שורשם וחיותם כנודע" (ליקוטי הלכות ברכת הריח ב,ה).

מוטיב השבת הוא השורש והחיות של הדברים, וכל דבר שמעוניין לחיות, ולא להיות מת-מהלך לפקודות החברה-האופנה-האח הגדול, חייב לפנות מקום בזמן, להכין את עצמו ולהתחבר לנקודה הזו. אחר כך נחזור שוב למירוץ המטורף, אבל הפעם מפוקסים יותר ופחות נוחים לפיתויי 1+1, סלוגנים של מכוניות ומכונות מסטיק בשנקל.

אנחנו רואים את זה חוזר בציווי לשמור את יום השבת – פעם בשבוע, ובציווי לשמור את שנת השמיטה אחת לשבע שנים: לשמוט את עול המחרשה והארציות ולהתעלות להבנה כי לה' הארץ.

"…אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה?…" (תלמוד בבלי שבת לא.)

מעבר למעגלים הקבועים של השבועות והשנים, האדם צריך ליצור לעצמו מעגלים אישיים של התחברות, עתים בהם הוא עוסק במשמעות ובעומק. הלוואי והיה יכול לעשות זאת כל היום כולו, אך אם טרוד הוא, לפחות יקבע עיתים לתורה – מעגלים חוזרים של התחברות לתוכן.

למרות כל הנאמר אין בכך די. באמונות ובעומק צריך לשאת ולתת, לסחור, להחליף עם חברים. יש לעסוק בפריה ורביה, להזריע את השגותיך בליבם של אחרים, ולהתעבר מתובנותיהם של חבריך.

לכל זה חייבים אהבה. בית מדרש שבין חבריו לא שוררת קבלה והכלה יהיה עקר וקר. לימוד תורה בלב מכווץ ומאויים לא יוליד דבר.

למרות רצונם העז, הומואים ולסביות רבים אינם מוצאים את מקומם בבתי המדרשיות שבימינו. חוסר הקבלה נישא באוויר גם מבלי שייאמר בפירוש.

על קרקע זו קם "ואהבת"- בית המדרש הלהט"בי. מקום בו כולם יוכלו להרגיש שווים וטובים. מקום בו הלב פתוח לקבל ולהשפיע, ובו יביס אור הנקודה הפנימית את חשכת האטימות והניכור.

אנו תקווה כי בית המדרש יתפתח ויגדל, וברבות הימים הבשורה שהוא מביא תתן את אותותיה גם על בתי המדרש האחרים שבימינו.

.

ירדן נאור, חי עם בן זוג ואב לילד, ממייסדי בית המדרש הגאה "ואהבת". לפרטים נוספים: naoryarden@gmail.com

***********
אנא עיזרו לנו להפיץ את העלון!
https://www.facebook.com/events/833001990063704
***********

בריש גלי תשע"ה:
ועכשיו – שמיטה (דבר המערכת)
שמיטה כערך חברתי-ערכי-סביבתי (הרב מיכאל מלכיאור)
מעגל נקודה אהבה (ירדן נאור, בית המדרש "ואהבת")
שמיטה בחברה, לא במטבח (עינט קרמר, מובילת יוזמת שמיטה ישראלית)
מצע מנותק (נדב, חבר בחברותא)
לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין קָשֶׁה לִחְיוֹת הַשָּׁנָה. (אליק אוסטר, חבר בחברותא)

לכל הטורים של בריש גלי

לאירוע הלימוד הראשון בבית המדרש

השאר תגובה

עוד ב- בריש גלי ››

תגובות הגולשים

יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS