מסע בעקבות ערכי המשפחה היהודית

מהם "ערכי המשפחה היהודית" שדיבר עליהם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט? מאיזה צד של המפה הפוליטית והדתית מגיעים האנשים שדגל ערכים אלה מתנוסס בראש מענייניהם? ניר אילון, חבר חברותא, מנסה להתחקות אחרי המונח החמקמק הזה של "ערכי המשפחה היהודית", ודווקא מגיע למסקנות מעניינות

בשבוע שעבר שמענו את נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, מתבטא במסגרת מפגש עם סטודנטים מבר אילן בסוגיית נישואים אזרחיים וחד מיניים. להלן דבריו: "לגבי שירות צבאי, לא מעניין אותי מה הנטייה המינית של חיילים. היה לי חייל מילואים שיצא מהארון. קצת הרצנו עליו פלברות אבל בכיף. זה בסדר. יש פה מתח בין שתי סוגיות. אני בגישת חיה ותן לחיות, אבל זה מתנגש עם מדינת ישראל כמדינה יהודית. יש לה סט של ערכי משפחה. המדינה לא יכולה לעכל או להכיל הכרה רשמית בחתונה של חד-מיניים". בנט שלא מהסס לשלוח חיילים הומואים למות למען המולדת אינו סבור שזכותם לקבל מהמדינה ששרתו זכויות בסיסיות בדמות נישואין והבאת ילדים. תפישת עולמו את המדינה כאורגניזם חי עם בעיות עיכול תישמר לפוסט אחר.

לפני שלוש שנים שמעתי התבטאות דומה מחברו לבית. זה היה במסגרת מפגש של חברותא ובת קול עם ח"כ אורי אורבך. אז כבר הייתי מורגל במפגשים בהם הערך המוסף העיקרי היה עצם הגעתו של הדובר (דוגמת המפגש עם הרב מדן). למרות זאת, דווקא המפגש הזה השאיר אותי מופתע וכועס באופן מיוחד. בפעם הראשונה בחיי עמד מולי אדם ואמר לי ללא כל הסתייגות שפשוט לא מגיע לי. לא מגיע לכם להיות הורים, אמר לנו ח"כ אורבך בהתייחסות לאפליה החוקית והמעשית בנושא פונדקאות, טיפולי פריון ואימוץ לזוגות חד-מיניים בישראל. אורבך הסביר שהרוב לא חושב שזאת זכותנו הבסיסית וזכותו, בתור הרוב, לפעול בהתאם. אורבך אף הדגיש שהוא ישן טוב בלילה עם ההפליה הזאת וגם אם בנו היה הומוסקסואל היה אומר לו בדיוק אותם הדברים. מילא שכך חשב אורבך, אבל הבסיס להצדקתו היה לא פחות מ"ערכי המשפחה היהודית". לא סיבות הלכתיות מנה בפנינו אורבך (ישראל הרי אינה מדינת הלכה וכנראה שהבית היהודי אינה מפלגה הלכתית) אלא דווקא ערכים.*

"ערכי המשפחה היהודית"

מי עוד משתמש במונח 'ערכי המשפחה היהודית'? באופן מפתיע לא הרבה משתמשים בו ורוב המשתמשים הם פוליטיקאים. חיפוש אינטרנטי בשפה העברית יניב מעט מאוד התבטאויות של רבנים. ציפיתי למצוא התבטאויות של רבנים שהתקשורת אוהבת לצטט (הרב אבינר, הרב דב ליאור, הרב בני לאו, הרב יובל שרלו ועוד), אך לא מצאתי דבר.

מנגד, פוליטיקאי נוסף שהשתמש מספר פעמים במונח הוא משה פייגלין. לצערי פייגלין מדבר על הצורך לשמור על הערכים אך אינו מסביר מהם. הפוליטיקאית ציפי חוטובלי השתמשה במונח במסגרת מלחמתה בהתבוללות יהודים בישראל.

שני גופים המרבים להשתמש ב'ערכי המשפחה היהודית' הם מרכז ינ"ר (יועצי נישואין רבניים בישראל) ומדרשת אמונה (המדרשה ללימודי האישה והמשפחה היהודית). האתר של מרכז ינ"ר נקרא "האתר לקידום ערכי המשפחה היהודית". מתוך אתר המרכז:

"החברה בישראל מתמודדת עם בעיות חברתיות קשות המאיימות על יציבותה הפנימית וחוסנה. בשנים האחרונות נרשמה עליה מדאיגה בעבריינות נוער, אלימות במוסדות חינוך, אלימות במשפחה, הזנחה פיזית ורגשית של ילדים על ידי הורים לא מתפקדים, התמכרות לסמים ולאלכוהול ועוד. על כל אלה יש להוסיף את העלייה המתמשכת בשיעור הזוגות המתגרשים… רוב המומחים בדעה כי התפרקות המבנה והאיזון החברתיים ומצבים של אי שקט התנהגותי וחברתי מקורם במשבר בתא המשפחה ובאיכות חיי הנישואין… משפחה המאפשרת אווירה תומכת העונה על צרכים פיזיים ורגשיים של ילדיה, תאפשר להם התפתחות בריאה…"

לפי המרכז, ערכי המשפחה היהודית מבוססים על שלמות התא המשפחתי ותמיכתו הנפשית והפיזית בפרטיו.

מנהלת מדרשת אמונה מצהירה באתר המדרשה שאחת המטרות של המדרשה היא "הפצת ערכי המשפחה היהודית בעם ישראל, על כל גווניו ובכל רחבי הארץ". בברכת המנהלת לחג פורים ציינה ש"עלינו לחזק את ערכי המשפחה היהודית, משפחה שלא בהכרח אחידה, אך תמיד מאוחדת ועומדת כסלע איתן בבסיסו של העם היהודי כולו". כלומר, בדומה למרכז ינ"ר, בבסיס ערכי המשפחה היהודית עומדת הלכידות והשלמות של התא המשפחתי. גירושין, כך נראה, מנוגדים לערכי המשפחה היהודית.

ערך משפחתי-יהודי נוסף הוא הבאת ילדים לעולם. הערך הזה עולה סביב אזכורים של יום השואה והקטסטרופה הדמוגרפית שעברה על העם היהודי. הרב אליעזר מלמד כותב תחת הכותרת "צוואתם של ששת המליונים" שראשית כל עלינו לחנך לערכי המשפחה היהודית:

"תוכניות לימודים רבות גובשו במשרד החינוך על סובלנות, דמוקרטיה, זכויות הפרט ועוד נושאים, אבל ערכי המשפחה מוזנחים באופן מחפיר. הקו הרווח כיום באקדמיה ובתרבות החילונית (שמשפיעה גם על המגזר הדתי) גורס שהחופש הוא הערך החשוב ביותר. לעומת זאת משפחה, עם כל המעלות שבה, היא דבר מחייב, מג

ביל וחונק. אמנם השאיפה הטבעית והמסורתית להקים משפחה עדיין קיימת, אבל היא עומדת בהתנגשות חזקה עם מערכת שלימה של שאיפות שהסביבה התרבותית החילונית משדרת. עלינו ללמוד וללמד את ערכי המשפחה היהודית. ונזכיר בקיצור נמרץ את העקרונות הכלליים".

לפני שאפרוט את ערכי המשפחה אליבא דהרב מלמד חשוב לציין את הסתירה שרואה הרב בין ערכי הסובלנות והדמוקרטיה לערכי המשפחה היהודית. שאם לא כן, לא היה חושב שלימוד ערכים אלה מזניח את ערכי המשפחה. באותה הזדמנות כדי לשים לב להעדר קיומו (לפחות הציבורי) של המונח "ערכי המשפחה הדמוקרטית". לא בכדי נשמע לנו המונח הזה מוזר או מלאכותי. במלחמה ה"משפחתית" בין הדמוקרטית ליהודית. היהודית מנצחת ובגדול. הרב מלמד מציין שני ערכים בלבד: ראשון במעלה הוא ערך הנאמנות והלכידות: "שמחה ונאמנות, בימים גדולים ובימים אפורים", כלומר לא לבגוד ולא להתגרש. ערך שני הוא הבאת ילדים לעולם: "מורשתו של אדם עוברת דרך בניו ובנותיו לדורות הבאים, ורוחו ממשיכה לחיות עמהם". חשוב לציין שכמעט ולא מודגשת העובדה שהמשפחה היהודית היא בין גבר לאשה, כנראה שזה ברור מאליו לכל הנוגעים בדבר. בנוסף, יש לשים לב שהמונח מוזכר (כמעט) אך ורק ע"י דתיים לאומיים. חילונים, רפורמים, קונסרבטיבים וחרדים, כך נראה, לא משתמשים בו.

חיפוש המונח בשפה האנגלית העלה מגוון רחב יותר של תוצאות. מעניין לא פחות העיסוק של גורמים נוצריים (בייחוד משיחיים) בהגדרת ערכי המשפחה היהודית. סיכום של ערכי המשפחה היהודית ממקורות שונים מעלה תוצאה די דומה: שלמות התא המשפחתי, חתונה עם יהודים בלבד, מסורת, אך גם – למדנות, חינוך, כבוד להורים והיסטוריה. הנוצרים לומדים על ערכי המשפחה מיצירות ספרותיות כמו "טוביה החולב" ומסיפורי התנ"ך. הקוריאנים רואים בערכי המשפחה היהודית, רצף למדני של טקסטים בשילוב סבל היסטורי, את הבסיס להצלחה היהודית בתחומים רבים. היהודים מאידך, לא מבססים את טיעוניהם על טקסטים ספרותיים, התנ"ך, ההלכה או ספרות רבנית. ליהודים ברור מאליו על מה מדובר. גם כאן רוב ההתייחסות באה מהמעגלים האורתודוקסיים. היהודים הרפורמים, שעסוקים לא פחות ביהדותם, מתייחסים מעט לנושא וכוללים בערכים אלו את החינוך, העבודה והשלום.**

מיהו יהודי?

אחרי שהבנו (בערך) מהם 'הערכים' (שאני בטוח שיחתמו עליהם הודים ונוצרים כאחד) אפשר להתפנות לתפיסת מהו 'יהודי' בעיניי המשתמשים במונח. נראה שיהודי בעיניהם הוא לא אחר מדתי אורתודוקסי ובעייני הפוליטיקאים אורתודוקסי ציוני-לאומי. משה פייגלין מכפיף תחת אותו רעיון את ערכי המשפחה היהודית וה"צידוק לקיומנו הלאומי בארץ ישראל". כשאורבך אומר שילדים לשני אבות נוגדים את ערכי המשפחה היהודית הוא מדבר רק בשם הקהילה האורתודוקסית. אף רב או נציג פוליטי מהזרמים היהודיים האחרים לא היה מסכים אתו. אם בעבר המילה דתי היתה נרדפת לאורתודוקסי נראה שבתחום הזה המילה יהודי עוברת תהליך דומה של ניכוס. כל זה לא מפתיע שהתחשב בכך שהמפלגה המגזרית שינתה את שמה מ"המפלגה הדתית לאומית" ל"בית היהודי". בית כאמור יש רק אחד ואם אתה יהודי אתה חייב להשתייך לבית הספציפי הזה. בהתחשב בעובדה שלבית היהודי יש היום שלושה ח"כ ולמפלגות האורתודוקסיות אין רוב בכנסת, קשה לי להבין למה צריך להכפיף את המשפחה הלהט"בית לערכי משפחה מאוד ספציפית.

סוף דבר: אז… מה הבעיה?

הסוגיה האחרונה שנשארה בפנינו היא המושג "משפחה". נראה שכאן נמצא מרכז הקונפליקט בין המונח "ערכי המשפחה היהודית" לקהילה ההומו לסבית ודרישתה לשוויון זכויות.

המשפחה שרואים לנגד עיניהם אורי אורבך ונפתלי בנט היא משפחה הטרוסקסואלית נשואה עם ילדים. זוגות חד מיניים אינם נתפשים בעיניהם כמשפחה ולכן אינם זכאים לזכויות כמו נישואין והבאת ילדים – וכאן מגיע החלק המעניין מכולם. אם בבסיס ערכי המשפחה היהודית עומדים שלמות התא המשפחתי (נישואים), הבאת ילדים לעולם ומניעת התבוללות – איך יתכן שישנה התנגדות גדולה כל כך לאותם ערכים שאומצו ע"י חלקים מהקהילה ההומו לסבית?

הייתי מצפה מאותם מתנגדים לעודד את המשפחות הלהט"ביות להפנים את הערכים ההטרו-נורמטיביים, היהודיים ואף הבורגנים, לחתן אותם, לעודד אותם להביא ילדים לעולם ולוודא שילדיהם יגוירו ויקבלו חינוך יהודי נאות. הסיבה שהם אינם מעודדים זאת היא פשוטה ומשעממת להחריד והיא – הומופוביה. הדרישה לשוויון זכויות בחתונה וילדים אינה אנטי-יהודית או אנטי-ערכית. היא פשוט לא הטרוסקסואלית ואת זה לא מוכן לקבל (או לעכל) נפתלי בנט.

* יש לציין שבמפגש 'פסח שני' האחרון התבטא אורבך באופן שונה לחלוטין ונראה ששינה את דעתו בחלק מהסוגיות.
** מצאתי התייחסות בודדה לרשימת ערכים זו.

השאר תגובה

עוד ב- יהדות וגאווה ››

תגובות הגולשים

יצירת קשר מהי חברותא
  • תגובות אחרונות:


  • RSS